שתף קטע נבחר

פיוט דיגיטלי

רבנים, חוקרי אקדמיה, מומחי מחשבים ומשוגעים למוזיקה חברו יחדיו למבצע הצלה של אוצר המוזיקה היהודי. באתר חדש בשם "פיוט" הצליחו לכנס לראשונה מאות פיוטים יפהפיים ונדירים. גם אהוד בנאי בתמונה

אוקיינוס האינטרנט הישראלי מלא באתרים בנאליים, שרובם המכריע אינם יותר מדף פירסומת עצמית. אבל מדי פעם צף ועולה לו אתר יוצא דופן, שיש בו תרומה של ממש לתרבות.

 

אתר שכזה הוא "הזמנה לפיוט" - מפעל מפואר חדש, שמביא אל הרשת מאות פיוטים שנכתבו על ידי משוררים, סופרים ואנשי רוח יהודים לאורך כ-2,000 שנה - מאז סוף בית שני ועד ימינו אלה.

 

הפרויקט החדש מנצל את האינטרנט ואת שיטות הדחיסה והאיחסון החדשות כדי לכנס אוצרות זמר שערכם ההיסטורי לא יסולא בפז ולהביא אותם אל המאה ה-21. בלחיצת כפתור יוכל כל גולש להחשף לנכס מופלא ועשיר, שבמשך מאות שנים נחשב לנדבך מהותי בחיים היהודיים של קהילות שלמות.

 

"פיוט" היא מלה יוונית, שפירושה שיר. הפיוט העברי כולל את כל שירת הקודש בעברית, שהחלה בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה ומשם עברה לבבל, לספרד, לצפון אפריקה וגם לאירופה - ובעיקר לאיטליה, לגרמניה ולצרפת. הפיוט העברי הגיע לשיאו בספרד המוסלמית של ימי הביניים, ובהשפעת התרבות הערבית המפוארת דאז, כלל גם חריזה ומקצב.

 

הפיוטים היו מעין קישוט מוזיקלי שליווה את התפילות בבתי הכנסת. שרו אותם גם בחתונות, בטקסי ברית מילה, בסעודות שבת ובארועים אחרים. השקת האתר העשיר הזה, אשר גדל ומתרחב מרגע לרגע, באה דווקא בחודש אלול, הוא חודש הסליחות, אותן תפילות מיוחדות, הנאמרות בבתי הכנסת לפני ראש השנה ויום כיפור, וזכו ללחנים ולגירסאות רבות בקהילות ישראל.

 

"דרור יקרא" פי 15

 

האתר "פיוט" מחולק לפי שמות הפייטנים, לפי סוגי הפיוטים ולפי שערים, וקל מאוד להגיע לכל אחד ממאות הניגונים והשירים שיש בו. בלחיצת כפתור אפשר להאזין לכל פיוט וליהנות מסאונד איכותי. אם תרצו, תוכלו לקרוא על המחבר, להדפיס את מילות הפיוט או לשלוח לחבר. דוגמא אחת: אחד הפיוטים המפורסמים ביותר הוא "דרור יקרא", שנכתב במאה העשירית על ידי דונש בן לברט.

 

את "דרור יקרא" אפשר לשמוע באתר בלא פחות מ-15 גירסאות שונות ובקולם של פייטנים שונים. בגירסה הבבלית הקדומה ובגירסה הבבלית המאוחרת יותר, בגירסה הספרדית של אמסטרדם ובגירסה האשכנזית הליטאית. שימו לב לגירסה התימנית העתיקה, שהיא קצבית ועשירה ומושרת בעברית ספרדית, שהיא הכי דומה לעברית הישראלית המודרנית.

 

מנהל אוצר הפיוטים המקוון הוא יאיר הראל, שהקים את האתר בעזרתה של עמותת "סנונית", שהביאה למיזם את הטכנולוגיה. "מה שעשינו באתר הוא עדיין רק טיפה בים, ולצערנו יש פיוטים שאבדו לעד", אומר הראל בצער.

 

יוצרי האתר נעזרו רבות באנתולוגיה של אוצר השירה והפיוט, שפירסם החוקר ישראל דווידסון ב-1924. "הוא פשוט אסף ערימות של כתבי יד, קיטלג אותם, והגיע למספר דמיוני של 30 אלף פריטים, אף שרוב הלחנים אבדו", מספר הראל.

 

רוב הפיוטים המושרים נשמרו עד כה, במקרה הטוב, בקבצי קול אנלוגיים, כלומר בקלטות. איך העברתם אותם למתכונת דיגיטלית?

 

"זה היה דווקא החלק הפשוט. עיקר העבודה שלנו היה התחקיר. אנחנו עובדים עם ארכיון הצליל הלאומי בספריה הלאומית שבגבעת רם. לקחנו משם סלילים מגנטיים גדולים, והמרנו אותם למדיה דיגיטלית. קיבלנו חומרים גם מבית התפוצות וגם מאמנים מוכרים, כמו שלמה בר ואהוד בנאי, שאפילו איפשר לנו להעלות לאתר סקיצה מהפרויקט החדש שלו: ביצועים אישיים לפיוטים". 

 

"בצוות הטכנולוגי של 'סנונית' עבדו שני מתכנתים, שתי גרפיקאיות ומנהל פרויקט. הצוות של האתר שלנו, שעבד בעיקר על התכנים, כלל שישה עובדים, 30 מוזיקאים, טכנאי סאונד, טכנאי מחשבים ועשרות עובדים זמניים, שעסקו בהמרת ההקלטות מפורמט אנלוגי לדיגיטלי".

 

"באתר יש כעת 500 הקלטות. 200 מהן הפקנו בעצמנו באולפן נייד. לכל הפיוטים אפשר להאזין ולהוריד למחשב בחינם, ללא חשש מפגיעה בזכויות יוצרים".

 

אחת המטרות המרכזיות של האתר היא לשמר תרבות שלמעשה נמצאת כיום בסכנת הכחדה. ההתבוללות הגוברת בתפוצות וכור ההיתוך הישראלי הביאו לירידת קרנו של הפיוט בחיי המשפחה היהודית.

 

"אני באה ממשפחה שהפיוט נחשב בה לגרעין, שסביבו היו החיים מלוכדים בשבתות ובחגים", מספרת העורכת הראשית של האתר, פרופ' חביבה פדיה, חוקרת במחשבת ישראל ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון. "כחוקרת חשתי סקרנות לגבי הזהות של המזרח וצער על דלדול המטען היהודי הרוחני העמוק. לדעתי, יש לכך חלק משמעותי בתחושת האובדן והלם התרבות שנוצר פה".

 

חשיפה לדור הצעיר

 

אחד הפייטנים שיצירותיו וקולו נתרמו לאתר הוא הרב חיים לוק, איש חינוך ותיק, שניהל במשך 22 שנה בית ספר בבית שמש - ושימש במשך 18 שנה כרב קהילה בלוס אנג'לס. "בין הרבנות ובין עבודתי בתחום החינוך נסחפתי גם לפייטנות", הוא מספר.

 

לוק, יליד מרוקו, חבר כיום בתזמורת האנדלוסית ומופיע איתה ברחבי העולם. הרב הישראלי הוזמן שלוש פעמים לשיר בפני מלך מרוקו. הוא תומך באתר החדש לא רק בקולו, אלא גם בכל לבו.

 

"המפעל הזה מנסה לקרב אנשים לפיוט היהודי. רק לפני כמה שבועות, בערב ט' באב, הופעתי בבניין החזנות האשכנזית בתל אביב. היו שם עשרות צעירים, רובם חילונים, שבאו להקשיב ליופיין של הקינות הספרדיות. אני בטוח שישראלים ויהודים צעירים ייחשפו ליופי הזה בעזרת האינטרנט ויידעו ליהנות ממנו".

 

ד"ר מאיר בוזגלו, מיוזמי אתר, סבור אף הוא ש"היום יש עניין עצום בפיוט העברי לדורותיו גם מצד צעירים חילונים ואשכנזים". בוזגלו, בנו של מי שנחשב לגדול פייטני מרוקו, הרב דוד בוזגלו המנוח, הוא מתמטיקאי, מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ופעיל בתחום החינוך בעיירות הפיתוח.

 

פרט ל"פיוט", יזם שורה של מפעלים המכנסים ומשמרים אוצרות של תרבות יהודית, למען הדורות הבאים: "אני מנסה לבנות מיזמי יהדות במובן הרחב שלה. לכן חשוב לי להקים פרויקטים שיכולים לגשר ולקשר בין העדות והתרבויות".

 

כמה זמן עבדתם על הקמת המאגר הנוכחי?

 

"כשנתיים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד, וכמעט בכל יום המאגר שלנו הולך ומתרחב. זה לא אתר סטטי, אלא מאגר דינמי וחי. חשבנו שבמקרה הטוב ייכנסו לאתר 6,000 גולשים בחודש, אבל עוד לפני ההשקה הרשמית, אנחנו רואים שמספר הנכנסים מגיע לכ-20,000 בחודש, ומדובר בגולשים מכל העולם".

 

"אנשים מגלים במקרה את האתר, מאזינים למוזיקה וחשים שהגיעו ל'בית התרבותי' שלהם. ייתכן שיהודים צעירים מכל העולם רוצים לעסוק יותר ויותר בזהותם, והפיוט, שהוא הצד האסתטי, הפילוסופי, השירי והאמוני של העולם היהודי, מדבר אליהם. זה מזל גדול, כי מספיק שדור אחד לא יעביר הלאה את מסורת הפיוט כדי שנאבד נכס תרבותי מפואר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הזמנה לפיוט. נכס מופלא ועשיר
מומלצים