שתף קטע נבחר

הסליחות שכנראה לא ייאמרו

מי צריך לבקש השנה סליחה? אהוד אולמרט לצרכנים ולמועצה לצרכנות, הנהלת סופר פארם לקופאיות (שממשיכות לעמוד), נאמני קלאבמרקט ללקוחות (על התווים שלא כובדו), הנהלת רכבת ישראל לנוסעים (על האיחורים והעיכובים), והנהלת הלונה פארק לילדים הנכים

ערב יום הכיפורים הוא זמן טוב להרהורים: מי עשה דברים שהוא צריך לבקש בגינם סליחה, מי פגע בכיס שלנו, בזכויות שלנו ובאפשרות שלנו, הצרכנים, להגן על עצמנו.

 

מסתבר שהיו לא מעט ארגונים, חברות ואפילו משרדים ממשלתיים שפגעו לא אחת באזרח הקטן. הם עשו זאת כנראה מתוך ידיעה שהוא (הוא זה בעצם אנחנו...) אולי יילל קצת, ימחה בקול ענות חלושה, ואז ישתוק. הם צדקו, אגב. השנה התרחשו דברים חמורים בתחום הצרכנות והצרכן נשאר פסיבי כהרגלו. היו גם גופים שלא פגעו בצרכנים ישירות, אבל הצליחו להרגיז בהתנהגותם והתנהלותם.

 

אהוד אולמרט - הפגיעה במועצה לצרכנות

 

לפני קצת פחות משנה התפטרה מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי. במכתב חריף ששלחה לשר הממונה עליה, אהוד אולמרט, כתבה אבישי כי הסיבה להתפטרותה היא  מינויים פוליטיים לדירקטוריון המועצה והקיצוץ

 בתקציבה.

 

וכך כתבה אבישי לאולמרט: "משמעות הקיצוץ בתקציב המועצה לצרכנות ב-2005 היא כמובן הדממת פעילות המועצה והעדפת האינטרס של המגזר העסקי על זה של ציבור הצרכנים". אבל אולמרט לא התרגש, קיבל את התפטרותה (אף פעם לא היתה חיבה גדולה בין השניים), ומאז אין למועצה מנכ"ל, והגוף היחידי שעוד ניסה לעשות משהו למען הצרכנים בקושי מתפקד.

 

נכון, תקציב המועצה גדל קצת בחודשים האחרונים, אבל היא עדיין גוף משותק ללא בעל בית דומיננטי. בכירי משרד התמ"ת, ואולמרט בראשם, לא נראים מוטרדים מכך. האמת - נראה כי הם אפילו מרוצים מהסידור הזה של 'כאילו' מועצה לצרכנות. 

 

אולמרט אמר השנה באחד הפורומים בהם הוא השתתף כי "הצרכן אינו קדוש". אז נכון, אנחנו באמת לא קדושים. אבל מצד שני, מגיע לנו גוף חזק שיגן עלינו ועל זכויותינו. ובגלל שאין לנו כבר כמעט שנה גוף שכזה, אהוד אולמרט צריך לבקש מאיתנו סליחה.

 

אתם עומדים? גם הקופאיות

 

קפצתם לאחרונה לחו"ל? סליחה, לסופר פארם? אם כן, בוודאי ראיתם את ארשת שביעות הרצון על פניהן של הקופאיות בחודשים האחרונים לאחר שהשיגו שטיחונים אורטופדיים לרגליים.

 

לא בטוח שאתם זוכרים, אבל לפני קצת פחות משנה התברר כי קופאיות בסופר פארם, כמו גם ברשתות שיווק אחרות, נדרשות לעמוד בכל 8 שעות המשמרת, למעט הפסקה של 20 דקות. הדבר עורר מחאה גדולה וארגונים חברתיים יצאו למאבק למען הקופאיות  ונגד ההעסקה הפוגענית כלפיהן.

 

הדבר עורר הד ציבורי גדול ובשופרסל אף הכריזו כי ירכשו לקופאיות כסאות. בסופרפארם, לעומת זאת, הודיעו על רכישת שטיחונים אורתופדיים לרגליים עבור הקופאיות. בנוסף, הודיעה הנהלת סופרפארם כי צוות מומחים יעבור בין סניפי הרשת וידריך את העובדים כיצד לעבוד בצורה בריאה יותר.

 

לא ברור למה רק מחאה חברתית גרמה להנהלת הסופרפארם להתעשת ולתת לעובדים את המינימום הנדרש. אבל גם לא ברור למה, בעצם, עדיין לא מאפשרים לקופאיות לשבת. ללקוחות זה בטח לא יפריע.

 

ועל צורת ההעסקה הזו שמלווה בשכר מינימום, הנהלת הסופרפארם צריכה לבקש סליחה מהקופאיות שלה.

   

נאמני קלאבמרקט שלא מכבדים תווים

 

"הנאמנים כרגע לומדים את הנושא ובשלב זה החליטו להקפיא את אפשרות קבלת התווים בסניפים". זו היתה תגובתו של גבי טרבלסי, נאמן רשת קלאבמרקט, לכך שהרשת לא תכבד את תווי הקנייה שהיא עצמה הנפיקה. את ההודעה על כך קיבלו הצרכנים בהפתעה גמורה מספר ימים לאחר שנודע על קריסת הרשת כשניסו לשלם בתווים שברשותם בקופות. 

 

מדובר, ללא כל ספק, באחד משיאי החוצפה (והגזל) כנגד הצרכנים שנרשמו בשנים האחרונות. רשת שיווק מוכרת תווים, ולאחר שהיא נקלעת לקשיים (אבל ממשיכה למכור...) מודיעה כי הם אינם שווים את הנייר עליו הם הודפסו.

 

הדבר יצר כמובן כדור שלג, ורשתות אחרות כמו אייס, הוניגמן, TNT, רנואר, פוקס קסטרו ועוד שרשומות ככאלו שאמורות לכבד את תווי אקסטרא תו, לא כיבדו אותם גם. כי אם בעלת הבית סבורה כי לתווים אין ערך, אין כל סיבה שהן יכבדו אותם. וכך, באדיבות טרבלסי וחברים, צרכנים רבים נותרו עם תווים בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים שאין להם כל ערך.

 

מאוחר יותר טרבלסי התעשת, והודיע כי הרשת תכבד את תווי השי וצרכנים יוכלו להשתמש בהם ב-20% משווי כל קנייה, ואחר כך גם ב-50% בכל קניייה. ועל זה נאמר: מאוחר מדי ומעט מדי.

 

גם לאחר מכירת קלאבמרקט לשופרסל בסכום של כמעט מיליארד שקל טרבלסי לא ממש הוטרד מענייני התווים, ושופרסל הודיעה כי היא תכבד אותם לפי ערך של 50% בכל קנייה. וכך נותרו הצרכנים, שהם האוויר לנשימה של כל רשת שיווק, לסוג של שעיר לעזאזל בקלאבמרקט.  והכל בזכות הנאמנים - שעל זה בדיוק הם צריכים לבקש מאיתנו סליחה.

 

למי לא קנו כרטיס ללונה פארק?

 

בתחילת הקיץ האחרון הודיעה הנהלת עיר השעשועים, המפעילה בין היתר את הלונה פארק בתל אביב, כי לא תאפשר כניסה למתקן של ילדים נכים בכסאות גלגלים מקייטנת איל"ן. האטימות הזו גרמה לזעם ציבורי רב ו-1,200 תלמידי

בתי הספר הדמוקרטים בארץ ביטלו את הגעתם לפארק השעשועים במחאה.

  

בעקבות זאת, ובעקבות הד התקשורתי שהדבר עורר, התקפלה הנהלת עיר השעשועים והודיעה כי תאפשר לילדים נכים להיכנס בשערי הלונה פארק ולהשתמש במתקניו. אבל הדבר לא נעשה מפרץ של טוב פתאומי או מחרטה, אלא מדאגה להפסדים כספיים ולפגיעה בהכנסות בעקבות חשש שילדים רבים ובריאים לא יבקרו שם כמחאה.

 

ובאמת, עד היום לא נשמעה מילת התנצלות או בקשת סליחה מצד מנהלי עיר השעשועים לילדים הנכים. אז אולי זה הזמן?  

 

רכבת ישראל - על האיחורים והיחס

 

במקומות רבים בעולם ניתן לכוון שעון על זמני ההגעה של הרכבת. אל תנסו את זה בארץ כי רכבת ישראל מלמדת את נוסעיה הקבועים כל יום מחדש שלא ניתן לסמוך עליה. איחורים של דקות הם עניין שבשגרה, ואיחורים של עשרות דקות גם אינם כל כך נדירים. 

 

נוסעי הרכבת למודי האכזבות יודעים שבכל יום יכולה להיות להם הפתעה חדשה בדמות איחור, מפגש רכבות, קלקול של קטר ותקלה בכבל התקשורת שתעצור את התנועה. התנצלויות של הכרוז הן עניין שבשגרה, אבל הודעה על כך שאיחור של חצי שעה ומעלה מקנה לנוסע כרטיס פיצוי במתנה, מעולם לא נשמעה.

 

אחרי התאונה הקשה ברבדים שהיתה השנה הספיקה הרכבת להחליף מנכ"ל ולצאת אולי לדרך חדשה, אבל מה שבטוח הוא שעל כל מה שעברו הנוסעים שלה בשנה האחרונה, צריכה ההנהלה בראש היו"ר משה לאון לבקש מהם סליחה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים