Solstice coil התחילה את דרכה בהופעות מחווה לרדיוהד ואחרי עבודה של שנתיים היא מוציאה את אלבום הבכורה שלה A Prescription For Paper Cuts. קשה להגדיר את הסגנון של הלהקה. בעדת הפרוגרים בארץ מסרבים לחבקם בטענה שהם יותר מדי רועשים ולא מספיק מורכבים ומתקדמים, ואילו עדת האלטרנטיבים
מפנה להם את הגב בטענה שהשירים יותר מדי עלילתיים, בעלי מעברים מתקדמים מדי וחסרים את המבנה המסורתי של בית-פזמון-בית.
לטעמי, הלהקה אמנם משאילה השפעות משתי העדות, אבל מדובר במוטציה חיובית המשלבת דברים טובים מכאן ומכאן. בין הבלחות קטנות של פרוג-קלאסי ישן אפשר למצוא באלבום גם את הפרוג-החדש של מריליון, אסיה ואפילו את פיין אוף סאלביישן מעורבבים היטב עם רדיוהד, מארס וולטה ומיוז, דבר שבולט בעיקר בקול של הסולן שיר דויטש שבתנודות הקול שלו מזכיר את מת'יו בלאמי. המורכבות המלודית והמקצבים הנשברים בכל שיר מקנים לאלבום שיוך פרוגרסיבי, אך הסאונד והצליל נוטים לצד האלטרנטיבי.
האלבום נראה מרשים כבר מעיצוב העטיפה של עופר וישנא (נגן הגיטרה) שמרמז על תוכנו הסוער. בהתחשב בעומס האפקטים והכלים, ההפקה, בניצוחו של שי ילין (קלידים), באלבום בהחלט ראויה לציון לשבח, במיוחד מאחר שנעשתה ללא תמיכה של אולפן גדול. עם זאת נשמע כי ההשקעה באיכות הסאונד באה על חשבון התופים שהוזנחו והתוצאה היא סאונד יבש וקר ולעתים נטייה להיבלע מאחורי חומות צלילים המאפשרות לגיטרות ולקלידים למלא את החסר, דבר שבולט במיוחד ביצירה המגוונת even poets die בה סולו הגיטרה מגיע לשיא.
וקשה להצביע על שיר מוביל, גם לא selling smoke ששוחרר כסינגל ראשון (כולל גרסת רדיו קצרה). השירים היותר בולטים הם השיר הפותח photosensitivity, accidents והבלדה שסוגרת את האלבום brilliance , שהכינור שלה בפתיח מזכיר מאוד להקה אלטרנטיבית ישראלית משנות ה-80 – סיאם.
מדובר באלבום מעניין ולא שיגרתי, וחברי הלהקה כבר מדווחים על מגעים עם חברות תקליטים מעבר לים. מי יודע, אולי רדיוהד הבאה, תהיה כחול לבן.
- Solstice Coil תקיים הופעת השקה לאלבום במוצ"ש, 1/10/2005 בבארבי-ת"א.
