ארטיק לשיפור התדמית?

פרנסי העיר אילת התעוררו השבוע עם תובנה חדשה. "יש לנו תדמית של עיר יקרה", הם בוודאי אמרו בישיבה דחופה שכונסה  בחדר הישיבות הממוזג של העירייה, "צריך לעשות משהו כדי להילחם בתדמית הזו". כן, זה אמיתי: בעיריית אילת הבינו סוף סוף שמרבית הציבור סבור שהעיר שלהם יקרה ושהפטור ממע"מ קיים בלא מעט מוצרים רק "על הנייר".

אז קודם כל, תרשו לי לברך את חברי הנהלת העיר אילת בבוקר טוב. תרשו לי גם לשבח אותם על האבחנה החדה וההארה שתקפה אותם לפתע. כי הם צודקים: העיר שלהם יקרה. אפילו יקרה מאוד. אבל כנראה שדברים שרואים מכאן כבר שנים, לא רואים משם (או שלא רוצים לראות).

עכשיו, בואו נראה כיצד מתעתדת עיריית אילת להילחם בתדמית היקרה. ראשית, היא הזמינה השוואה מחברה מכובדת בשם 'דן אנד ברדסטריט' על מחירי מוצרים בחופים שונים בארץ. ממצאי הבדיקה העלו, לפי פרנסי אילת, כי "בחופי אילת נמכרים מוצרים במחירים זהים או שאינם גבוהים בהרבה ממחירים בחופים אחרים בארץ".

האמת, אם אני הייתי חבר בעיריית אילת, לא הייתי מזדרז לפרסם את תוצאות הסקר הזה. כי סוחרי אילת, כידוע,  לא משלמים מע"מ (16.5%, זוכרים?), אבל מוכרים במחירים זהים או יקרים יותר לעומת מקומות אחרים בארץ. זאת, למרות שהשכל הישר אומר כי באילת צריך להיות זול יותר.

העירייה, בכל אופן, החליטה להילחם בתופעה ולפרסם מחירון של מחירים מומלצים למוצרים הנמכרים בחופי הים במטרה ליצור אחידות במחירים, ובעיקר כדי להילחם בתדמית של עיר יקרה ועושקת תיירים. לפי ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, "רק שמירה על אחידות מחירים תסייע בידנו להמשיך ולפעול לשמירה והרחבת החוק מול הגורמים הממשלתיים, ובכך נצליח לשנות את תדמיתנו כעיר יקרה".

בואו ננסה לנתח לרגע את מה שאמר ראש העירייה: "רק שמירה על אחידות מחירים תסייע בידנו להמשיך ולפעול לשמירה והרחבת החוק", הוא אמר. למעשה, מה שממליץ מר הלוי לעשות זה לתאם מחירים ולעבוד לפיהם. כן - במקום לעודד תחרות ולדרבן בעלי חופים שימכרו במחירים זולים יותר באמצעות הטבות כאלו ואחרות, הוא מעודד תאום מחירים.

והמחירים שמציעה העירייה, אגב, כלל אינם זולים. השבוע קיבלו כל בעלי החופים באילת מכתב הכולל את רשימת המחירים המומלצים. ואלו המחירים: בעיריית אילת ממליצים למכור בקבוק גדול של מים מינרלים ב-9 שקל, פחית שתייה מוגזת ב-7 שקלים, מחירי הבירות המומלצים הם בין 11 ל-13 שקל, ארטיק מגנום ב-10 שקל, וארטיק קרח ב-3 שקל. עכשיו תקשיב רגע, מר הלוי: אם אלו המחירים שאתם ממליצים עליהם - תאמין לי שהתדמית של עיר יקרה תמשיך לדבוק בכם.

ועוד משהו. בעצם, עוד כמה דברים: מחיר ארטיק או בירה לא יציל את תדמיתה היקרה של אילת וכולי תקווה שזה לא הטיפול שמציעה העירייה לבעיה הכאובה הזו. כי הבעיות בתדמית של אילת מתחילות במחירי המלונות היקרים, עוברות דרך המחירים בחנויות והתחושה שהפטור מהמע"מ מגיע רק לסוחרים, ממשיכה בבעיות החניה והמחירים הגבוהים שהעירייה גובה עבורה, ונגמרת בטיילת שאמורה להיות פנינת תיירות ובמקום זאת נראית כמו שוק הכרמל ביום רע. ואם שכחתי משהו, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות.

הבעיה של אילת היא לא מחיר הקרטיב בחוף. הבעיה של עיר התיירות מספר 1 שלנו היא המסחור העודף שלה והתחושה של התיירים שמנסים לסחוט אותם. ולזה צריך טיפול שורש, ולא רשימת מחירים של שתייה וארטיקים.