100 האלבומים הישראלים הטובים

אז מהו האלבום הישראלי הגדול מכולם? ומהם 99 האחרים? צוות שכלל עיתונאים, מבקרים, מגישים ועורכים מוזיקלים בחר את האלבומים הגדולים של כל הזמנים - ולפניכם הרשימה. הפרויקט המלא מתפרסם בסוף השבוע בגיליון "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".

1. יהודה פוליקר, 'אפר ואבק', 1988 

הנה הדרכון המוזיקלי של המדינה ב-50 שנותיה הראשונות: מהתחנה הקטנה טרבלינקה ועד לרדיו רמאללה, מהבגלמה ב'ילל' ועד לתופים התעשייתיים ב'בגלל'. אבל 'אפר ואבק', הודות לשיאי הכתיבה של יעקב גלעד ויהודה פוליקר בשירים כמו שיר הנושא, 'כשתגדל', 'חלון לים התיכון' ו'שיר אחרי הגשם', עם המילים השותתות והמנגינות המרוממות, מתפקד כהרבה יותר מאסופת שירים עילאית. זו בעיקר תעודת הזהות הרגשית שלנו: פליטים, מהגרים, שורדים, מפוחדים, נרדפים שהפכו גם לרודפים. 

וזה לא רק הדיבור החלוצי של בני הדור השני לניצולי התופת משם, שפתח והוביל שיח עקרוני בחברה הישראלית. זו גם החשיפה הרגשית, נועזת וחדשנית לא פחות, של צברים שנולדו פה אחרי קום המדינה ושאחרי המלחמות על הגבולות התחילו להתבונן פנימה אל הנפש הישראלית, להסיר את התחבושות מהפצעים והצלקות ולזהות גם את השברים מתחת לחספוס, למוחצנות ולשחצנות. ואולי 'אפר ואבק' אינו רק אלבום הנצחה למוראות העבר, אלא גם אלבום שמסוגל לשרטט לישראל את דמותה כפי שהיתה רוצה להיות: קטנה, מגוננת על אזרחיה על כל גוניהם, אנושית וחומלת.

2. החלונות הגבוהים, 'החלונות הגבוהים', 1967

3. כוורת, 'סיפורי פוגי', 1973

מסתבר שאין דבר כזה, יותר מדי כישרון בלהקה אחת. סנדרסון, קלפטר, רכטר, גוב, אולארצ'יק, שמיר ופניגשטיין בראו קומבינה גאונית: מצד אחד הביאו צחוקים ושיגועים לחבר'ה, מצד שני לקחו את הרוקנרול שלהם הכי ברצינות. כוורת נשענה על מסורת הלהקות ההיתוליות בישראל שהוליכה עשרות שנים לאחור, אבל גם ייבאה צליל גיטרות די עדכני, בייחוד מרוק אמריקאי דרומי. אחת העדויות המובהקות לכך שמדובר באלבום קלאסי היא שמעבר ללהיטי האינסטנט (הנצחיים)שנדלקו בזמן אמת, כמו 'שיר המכולת', 'יו יה' ו'פה קבור הכלב', הרבה שירים מתוכו צברו נפח עם השנים ונותרו כשירי מופת, כמו 'ילד מזדקן', 'ביום ובלילה' ו'שירות עצמי'.

5. אריק איינשטיין ושלום חנוך, 'שבלול', 1970

איינשטיין וחנוך חתומים על כמה תקליטים מופלאים לא פחות, אבל דומה ש'שבלול' זכה ליהנות  מתכונות האופי של אלבום מכונן. הוא לכד רוח פרטית וכללית, ספג את ימי חבורת 'לול' ותיעד את

 איינשטיין וחנוך כשהם מתמזגים בשיא הטבעיות והחן עם רוק מערבי עדכני. הוא לכד את אחת מחבורות הנגנים הנהדרות שאי פעם צוותה כאן, וגם, אולי שלא במתכוון, משהו מתחושת הביטחון, האי מחויבות הציבורית והחשק לחגיגות פרטיות שאפיינו את ישראל בין אופוריית ששת הימים להתרסקות של יום כיפור. 'למה לי לקחת ללב', 'אבשלום', 'קח לך אישה ובנה לה בית' ו'מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר' הם לא רק שירי ענק, אלא גם מייצגי רגע שבו התערבבו לגמרי הגבולות בין ממסד לחירות במוזיקה הישראלית, בין ביישנות למוחצנות, בין הציונות של יואל מוישה סלומון לרוקנרול של 'מה שיותר עמוק יותר כחול'.

חוה אלברשטיין מסבירה את הצלחת האלבום הזה בעובדה שבאותה תקופה היתה התאמה מוחלטת בין מצב הרוח הפרטי שלה למצב הרוח הכללי אחרי מלחמת יום כיפור. מה שהיא לא מסבירה אף פעם זה איך, לכל הרוחות, היא הצליחה לאסוף כל כך הרבה שירים ענקיים לתקליט אחד: 'אדבר איתך', 'ימי בנימינה', 'את תלכי בשדה', 'פגישה לאין קץ', 'לכל איש יש שם', 'חופים', 'שיר ליל שבת' ועוד לא דיברנו על שיר הנושא. ומה שלא פחות מדהים זה שלפי רשימת הקרדיטים, אלברשטיין היתה לגמרי לבד במערכה הזו - בלי מפיק, בלי מפיק מוזיקלי, בלי יועץ אמנותי, בלי מנהל אישי ואפילו בלי סטייליסט. התאמינו?

זוהר לוי, אלי מגן, יצחק קלפטר, גבי שושן ומירי אלוני היו, ואין דרך מנומסת יותר להגיד את זה, טובים ונועזים מדי עבור הקהל המקומי של ראשית שנות ה-70, וכנראה חסרו מרכיב נעלם שהיה הופך אותם לנגישים יותר להמונים. אבל מעט מאוד אלבומים שלמים שנוצרו כאן יכולים להתגאות בשלמות אמנותית כזו, רוחב יריעה וזיווג משכר בין עברית נהדרת לשפת רוק בינלאומית שזוכה לטיפול מהמעלה הראשונה.

'אין מקום לשניים על עמוד חשמל' ו'העץ הוא גבוה' של חנוך לוין, ו'פתחי לי את הדלת' של עמוס קינן, גילו את יכולות ההלחנה של לוי, את כישורי העיבוד של מגן וקלפטר ואת יכולת הביצוע של כל החברים כסוג של התעלות, שלמרבה הצער הסתברה כחד פעמית.

9.  'הכבש השישה-עשר', 1979 

התקליט הכי יפה בגן, וגם ביסודי, וגם בחטיבה, וגם בתיכון, וגם בצבא. הוכחה ניצחת שכדי לכבוש את  לב הזאטוטים לא צריך להתחנף ולהתנחמד ולעשות פוצי-מוצי ודץ ודצה. אפשר לעשות את זה עם שירים  קסומים (יהונתן גפן), מנגינות משובחות  (יוני רכטר, יצחק קלפטר, דויד ברוזה, עדה נסטוביץ, שפי ישי) מבצעים מעולים (רכטר, ברוזה, יהודית רביץ, גידי גוב). קרדיט גדול מגיע גם למפיק, דודו אלהרר, שלקח את הספר של גפן והפך אותו למה שנחשב לתקליט הילדים הישראלי המוצלח והמצליח ביותר של כל הזמנים.

10. תמוז, 'סוף עונת התפוזים', 1976

המוצר הסופי היה לא ממש מקובל בנוף המוזיקלי של אותם ימים. עיבודים כבדים, ארוכים ומחוספסים הובילו את שמונת שירי האלבום למעמד מופת עם קלאסיקות רוק כמו 'מה שיותר עמוק יותר כחול', 'לא יודע איך לומר לך', 'אהבה שקטה', 'הולך בטל' ו'ככה את רצית אותי'.

11. שלמה ארצי, 'דרכים', 1979

12. מתי כספי ושלמה גרוניך, 'מאחורי הצלילים', 1972

13. ברי סחרוף, 'סימנים של חולשה', 1993

14. שלום חנוך, 'חתונה לבנה', 1981

15. מאיר אריאל, 'שיר חג, ומועד ונופל', 1978

16. נושאי המגבעת, 'נושאי המגבעת', 1988

17. זוהר ארגוב, 'נכון להיום', 1982

18. אילן וירצברג ושמעון גלבץ, 'בציר טוב', 1982

19. רוקפור, 'האיש שראה הכל', 1995

20. רמי פורטיס, 'סיפורים מהקופסא', 1988

21 מתי כספי, 'מתי כספי', 1974

22. שלום חנוך, 'אדם בתוך עצמו', 1977

23. התרנגולים, 'התוכנית השנייה', 1963

24. אהוד בנאי, 'קרוב', 1989 

25. הקליק, 'אמא אני לא רוצה להיגמל', 1981

26. השלושרים, 'השלושרים', 1969

27. אסף אמדורסקי, 'אסף אמדורסקי (השני)', 1996

28. שלום חנוך, 'מחכים למשיח', 1985

29. צביקה פיק, 'מוזיקה', 1978

30. ברי סחרוף, 'נגיעות', 1998

31. יהודה פוליקר, 'עיניים שלי', 1985

32. עמיר בניון, 'רק את', 1999

33. מינימל קומפקט, raging souls, 1985

34. שלמה ארצי, 'חום יולי-אוגוסט', 1988

35. מאיר בנאי, 'גשם', 1987

36. יעל לוי, 'יעל לוי', 1982

37. אהובה עוזרי, 'היכן החייל?', 1975

38. הנשמות הטהורות, 'הנשמות הטהורות', 1974

39. תיסלם, 'רדיו חזק', 1981

40. עידן רייכל, 'הפרויקט של עידן רייכל', 2002

41. אריאל זילבר, 'רוצי שמוליק', 1976

42. משינה, 'מפלצות התהילה', 1992

43. עדנה גורן וקובי רכט, 'שירי סשה ארגוב', 1968

44. רפי פרסקי, 'כמה פעמים ספרת עד עשר', 1989

45. עמיר לב, 'עמיר לב', 1995

46. רותי נבון, 'רותי נבון', 1974

47. דני בן-ישראל, 'חנטריש שלוש ורבע', 1970

48. אביתר בנאי, 'אביתר בנאי', 1997

49. דיוויד ברוזה, 'האשה שאיתי', 1981

50. להקת הנח"ל, 'היאחזות הנח"ל בסיני', 1970

51. שבק ס', 'כנען 2000', 2000

52. יהודית רביץ, 'באה מאהבה', 1987

53. יוסי בנאי, 'פרצוף של צועני', 1972

54. ריטה, 'ימי התום', 1988

55. בנזין, '24 שעות', 1982

56. אסתר עופרים, 'היו לילות', 1963

57. ג'ינג'יות, 'ג'ינג'יות', 1994

58. שושנה דמארי, 'כלניות', 1948

59. הצ'רצ'ילים, 'צרצ'ילים', 1969

60. נורית גלרון, 'שירים באמצע הלילה', 1981

61. אריק איינשטיין, 'פוזי', 1969

62. מתי כספי, 'מתי כספי שר סשה ארגוב', 1982

63. רמי פורטיס, 'פלונטר', 1978

64. אביב גפן, 'זה רק אור הירח', 1992

65. ארז הלוי, 'הלילה', 1984

66. קורין אלאל, 'קורין אלאל', 1984

67. גידי גוב, 'דרך ארץ', 1987

68. פוליאנה פרנק, 'אין לבחור', 1990

69. קצת אחרת, 'קצת אחרת', 1975

70. אלון אולארצ'יק, 'שעשועי כאילו', 1987

71. צליל מכוון, 'צליל מכוון', 1979

72. שלמה ארצי, 'גבר הולך לאיבוד', 1978

73. כרמלה גרוס ווגנר, 'פרח שחור', 1991

74. הברירה הטבעית, 'אלי שורשים', 1979

75. יהודית רביץ, 'דרך המשי', 1984

76. שלישיית גשר הירקון, 'אהבה ראשונה', 1964

77. אתי אנקרי, 'רואה לך בעיניים', 1990

78. גלי עטרי, 'אמצע ספטמבר', 1986

79. פורטיסחרוף, '1900?', 1990

80. גזוז, 'גזוז', 1979

81. עפרה חזה, 'שירי תימן', 1985

82. אריק איינשטיין, 'מזל גדי', 1968

83. משינה, 'משינה', 1984

84. כוורת, 'פוגי בפיתה', 1974

85. טנגו, 'סידור קבוע', 1984

86. נקמת הטרקטור', 'נקמת הטרקטור', 1990

87. כנסיית השכל, 'דברים בלחש', 1993

88. יהודית רביץ, 'ומאוד לא פשוט לחכות', 1993

89. זקני צפת. 'זקני צפת', 1992

90. שמוליק קראוס, 'מדינת ישראל נגד קראוז שמוליק', 1977

91. צלילי הכרם, 'צלילי הכרם', 1975

92. מופע הארנבות של ד"ר קספר, 'מופע הארנבות של ד"ר קספר', 1993

93. ערן צור, 'עיוור בלב ים', 1995

94. דקלה, 'אהבה מוזיקה', 2000

95. אייל גולן, 'בלעדייך', 1997

96. יוסי בבליקי, 'אלבום המצעדים', 1996

97. מוניקה סקס, 'פצעים ונשיקות', 1995

98. צילה דגן, 'צילה דגן', 1970

99. אלג'יר, 'מנועים קדימה', 2004

עכשיו תורכם - כך תשפיעו ותזכו ב-100 דיסקים

תם, אבל ממש לא נשלם. עכשיו תורכם. אתם מוזמנים לבחור את הדיסק שחסר, לדעתכם, ברשימה, ולזכות ב-100 הדיסקים שמופיעים כאן (חוץ מאלה שכבר אי אפשר להשיג). מה צריך לעשות בשביל זה?  

ככה: עוברים על רשימת 99 האלבומים וחושבים על אחד כזה שאי אפשר בלעדיו, שפשוט לא יכול להיות שהוא לא ברשימה. כותבים לנו איזה אלבום הוא ה-אחד שלכם, ולמה דווקא הוא צריך להופיע ברשימה.

המכתבים הכי מוצלחים יפורסמו כאן בעוד כחודש, והמכתב המצטיין - שישכנע אותנו מהו האלבום ה-100 - יזכה בפרס הגדול. יאללה, לעבודה (וזה המייל שלנו, לא לשכוח שם מלא, וטלפון).

ואפשר, בלי פרסים, גם להתלונן בטוקבקים.