כל מה שרציתם לדעת על ליקויים
מה ההבדל בין ליקוי חמה לליקוי ירח, מה ההבדל בין ליקוי מלא לליקוי חלקי, מה אורכו של משך ליקוי חמה מלא, כיצד ניתן להתבונן בליקוי בבטחה ועוד דברים שכדאי לדעת לפני שיוצאים להתבונן בשמיים
ביום שני הקרוב, 3/10, יתרחש ליקוי חמה חלקי ברחבי הארץ. ליקוי החמה ייראה בישראל בשעות הבוקר והוא יתחיל בשעה 11:35. שיא הליקוי יהיה בשעה 13:03 והוא יסתיים בשעה 14:30 (הזמנים הם מקורבים עד לכמה דקות לכאן ולכאן והם משתנים בהתאם למיקום הצופה). בשיא הליקוי יסתיר הירח כ- 55% מקוטר דיסקת השמש.

 

ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח חולף ביננו לבין השמש. בישראל הליקוי הוא חלקי ולכן יהיה קשה מאוד להבחין בירידה בעוצמת אורה של השמש. ירידה בעוצמת האור של השמש מורגשת רק כאשר אחוז הליקוי גדול מאוד. הליקוי הנוכחי הוא ליקוי מלא טבעתי, כלומר, הירח מסתיר את דיסקת השמש, אך כיוון שהירח מצוי בעת הליקוי בנקודה מרוחקת מכדור הארץ, גודלו הזוויתי בשיא הליקוי קטן מגודלה הזוויתי של השמש ולכן השמש לא תכוסה כולה ותיוותר דיסקה מוארת מסביב לדיסקת הירח. בישראל לא ייראה שיא הליקוי והוא ייראה לאורך מסלול שעובר מספרד אל צפון מזרח אפריקה.

 

יש להדגיש כי אין להביט על השמש ללא אמצעים שנועדו במיוחד לצפייה ישירה בשמש! חל איסור מוחלט להביט בשמש מבעד לזכוכית מפויחת או מבעד לתשלילים. קיימת סכנה מוחשית לעיוורון! הסכנה בצפייה בשמש קיימת בכל מקרה, גם ללא קשר לליקויי חמה.

 

מצפה הכוכבים של גבעתיים, בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מארגן הפנינג של תצפית המונית בליקוי ובשמש במתחם מצפה הכוכבים בגן העלייה השניה בגבעתיים. לקהל יינתנו הסברים, וכן יוצבו במקום טלסקופים מיוחדים לתצפית בשמש. תחילת הפעילות בשעה 11 בבוקר וסופה בשעה 15:00.

 

גם במקומות אחרים בארץ ייערכו תצפיות מרוכזות וביניהם פעילות של נוער שוחר מדע בקמפוס ספרא, גבעת רם-בירושלים, ושל המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, ברחבה שליד דיונון. רצוי להתעדכן בפורום אסטרונומיה לגבי התארגנויות נוספות, מידע נוסף תוכלו למצוא גם בכתבה הבאה.

 

להלן זמני הליקוי וגודלו עבור ערים שונות בארץ:

 

חיפה

 

תחילת ליקוי 11:35 שיא הליקוי 13:01 סוף הליקוי 14:27 גודל הליקוי 52.1%

 

תל-אביב, מצפה הכוכבים גבעתיים

 

תחילת ליקוי 11:35 שיא הליקוי 13:02 סוף הליקוי 14:29 גודל הליקוי 53.6%

 

ירושלים

 

תחילת ליקוי 11:36 שיא הליקוי 13:03 סוף הליקוי 14:31 גודל הליקוי 53.2%

 

באר שבע

 

תחילת ליקוי 11:35 שיא הליקוי 13:03 סוף הליקוי 14:32 גודל הליקוי 54.9%

 

מהם ליקויים

 

בשם זה, ליקוי, מציינים שתי תופעות השונות זו מזו בטבען: 

  • ליקוי חמה (solar eclipse) - בו הירח מסתיר את השמש מעיני צופים המצויים על כדור הארץ.
  • ליקוי ירח (lunar eclipse) - בו הירח נכנס לצל שמטיל כדור הארץ וכך הוא מואפל מאור השמש.

 

יש לציין, כי במונח ליקוי מתארים תופעות נוספות כגון: ליקויים של ירחי צדק ותופעות של כוכבי שבת שמצויים במערכות זוגיות ומסתירים זה את זה מעמנו. כאן נעסוק רק בליקוי החמה שהוא אחד מליקויי המאורות - ליקויי החמה וליקויי הלבנה.

 

ליקויי חמה

 

ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח, במסעו על פני כיפת השמים, מסתיר את השמש מצופה המצוי על פני כדור הארץ. לפיכך, בכדי שייראה ליקוי חמה מנקודה כלשהי על פני כדור הארץ, חייבים להתקיים שני תנאים:

 

א. השמש והירח חייבים להראות במצב של התקבצות (מצויים על קו אחד לגבי צופה שמצוי על כדור הארץ) מאותה נקודה; המצב הכללי שבו הירח והשמש הם בהתקבצות הוא: מולד הירח. אך במצב של מולד אין הכרח כי כדור הארץ, השמש והירח יהיו בקו אחד ובאותו מישור בגלל שמסלול הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של כ- 5 מעלות. . מכאן, שהתנאי של הימצאות הירח במולד אינו מספיק כדי שיתקיים ליקוי חמה, ויש צורך בתנאי נוסף:

 

ב. הירח חייב להיות בעת המולד סמוך מאוד למישור המילקה, הוא המישור שבו כדור הארץ סובב סביב השמש,, אחרת הוא יחלוף דרומית או צפונית לשולי דיסקת השמש (כמנהגו במרבית חודשי השנה).

 

כעת, נבחן את המתרחש כאשר שני התנאים מצטברים:

 

הירח מטיל חרוט של צל מלא (umbra). עבור כל מי שמצוי באזור הצל המלא, תהיה השמש מוסתרת לחלוטין על ידי הירח. מסביב לאזור הצל המלא מצוי אזור הצל החלקי (penumbra). עבור אדם המצוי בתחום הצל החלקי, תוסתר חלק מדיסקת השמש וככל שמרחקו של האדם מאזור הצל המלא קטן יותר, כן יקטן החלק מדיסקת השמש שייראה לעיניו.

 

בהתאם לאמור לעיל, נתאר לנו שני סוגים של ליקויי חמה:

 

ליקוי מלא (total eclipse)

 

ליקוי מלא ייגלה לעיני אדם המצוי בתחום הצל המלא. לעיניו של אדם כזה תוסתר דיסקת השמש לחלוטין על ידי דיסקת הירח. ככל שהצופה קרוב יותר למרכז הצל (לציר חרוט הצל המלא), פרק הזמן שבו ימשך הליקוי המלא יהיה ארוך יותר.

 

ליקוי חלקי (partial eclipse)

 

ליקוי כזה ייראה לעיני צופה המצוי באזור הצל החלקי. גודלו של הליקוי ישתנה עבור כל צופה וצופה, בהתאם למרחק הצופה מאזור הצל המלא - ככל שמרחק הצופה מאזור הצל המלא יגדל, גודלו של הליקוי יקטן. גודל ליקוי חמה חלקי נקבע באחוזים, והוא מבטא את החלק מקוטרה של השמש המוסתר על ידי הירח. כך, לדוגמה, בעת שיאו של ליקוי בגודל 50% הצל מגיע עד למחצית קוטר השמש. (מכאן, שבשיאו של ליקוי חלקי בגודל של 50%, החלק משטחה הכולל של דיסקת השמש המוסתר קטן מ- 50%). בליקוי הנוכחי יגיע גודל הליקוי לכ- 55% ושטח פני השמש המוסתר לכ- 43%.

 

מהו גודלו ואורכו של ליקוי חמה? השמש כה גדולה, וקוטרה גדול פי 400 מקוטר הירח. רצה הגורל, וגם מרחקה (הממוצע) של השמש מכדור הארץ גדול פי 400 ממרחקו (הממוצע) של הירח מכדור הארץ. מכאן, שגודלם הזוויתי של השמש והירח, דומה, ועומד על מחצית מעלת קשת בקירוב. צירוף מקרים זה גורם שכדור הארץ מצוי כמעט בדיוק בקצה חרוט הצל המוטל על ידי הירח. לפיכך, האזור על פני כדור הארץ המצוי באזור הצל המלא, בנקודת זמן אחת, קטן, ולמעשה אינו עולה על 300 ק"מ בלבד.

 

מה אורכו של משך ליקוי חמה מלא?

 

כדי לענות על שאלה זו, יש להתחשב במהירות תנועת צל הליקוי על פני כדור הארץ; מהירות הירח סביב כדור הארץ היא בשיעור של ק"מ אחד בשנייה. אולם, יש להפחית ממהירות זו חצי ק"מ בשנייה, כיוון שמהירות סיבוב כדור הארץ סביב צירו, המסתובב באותו כיוון של תנועת הירח סביבו, היא בשיעור של מחצית הק"מ בשנייה.

 

מהאמור לעיל, קיבלנו שמהירות התקדמותו הממוצעת של צל הליקוי על פני כדור הארץ הוא חצי ק”מ בשנייה וכי הוא נע ממערב למזרח, בכיוון תנועת הירח על פני כיפת השמים. כתוצאה מכך, מוגבל מאוד פרק הזמן שבו ניתן לצפות בליקוי חמה מלא מנקודה מסוימת על כדור הארץ; פרק הזמן המרבי, שבו ניתן לראות ליקוי חמה מלא מנקודה אחת, הוא 7.6 דקות בלבד. על פי רוב, ליקוי חמה מלא אורך מספר דקות ואף עשרות שניות ופחות. אך יש גורם נוסף הקובע את אורכו של הליקוי המלא.

 

קודם לכן, ראינו כי מרחקה הממוצע של השמש, גדול פי 400, בקירוב, ממרחקו הממוצע של הירח מכדור הארץ. אך יש לזכור, שהירח סובב סביב כדור הארץ במסלול אליפטי ומרחקו מכדור הארץ משתנה. שינוי זה הוא בן 51 אלף ק"מ (מרחק הירח בפריגאום (הנקודה הקרובה ביותר במסלולו סביב כדור הארץ) הוא 356 אלף ק"מ ואילו באפגאום (הנקודה הרחוקה ביותר במסלולו סביב כדור הארץ) מרחקו 407 אלף ק"מ). לכן, כדי שנקבל את הערך המרבי עבור אורכו של ליקוי חמה מלא, יש צורך בשלושה תנאים מצטברים:

 

א. הירח יהיה בפריגאום (אז גודלו הזוויתי הוא מרבי),

ב. כדור הארץ יהיה באפהליון של מסלולו (במרחק הגדול ביותר מהשמש). אז, תראה השמש בגודלה הזוויתי הקטן ביותר.

ג. הירח יהיה בדיוק על מישור המילקה (מרכזו ומרכז השמש יהיו בקו אחד) בעת שיא הליקוי.

 

ליקוי חמה טבעתי

 

הליקוי הנוכחי של ה- 3 באוקטובר 2005, יהיה ליקוי טבעתי. יש מקרים, בהם גודלו הזוויתי של הירח קטן מזה של השמש (לדוגמה, כאשר כדור הארץ יהיה בפריהליון והירח באפגאום). במקרים אלה, לא יגיע חרוט הצל המלא אל פני כדור הארץ. לגבי הצופה שיעמוד בדיוק בציר חרוט הצל, ייראה ליקוי חמה טבעתי (annular eclipse). צורתו של ליקוי כזה הוא כשל טבעת, שבה נראית הדיסקה האפלה של הירח, מוקפת טבעת של דיסקת השמש, שאינה מוסתרת על ידי הירח. במקרה גבולי, גודלו הזוויתי של הירח יהיה זהה בדיוק לגודלה הזוויתי של השמש. במקרה זה, יימצא כדור הארץ בדיוק בקודקודו של חרוט הצל, ולברי המזל המצויים על הקו שמתווה החרוט על פני כדור הארץ, תראה דיסקת השמש מוסתרת בדיוק על ידי דיסקת הירח.

 

הודות למכתשים הפזורים על היקפה של דיסקת הירח, יסתננו מבעדם קרני שמש. בנקודות אלה ייראו מעין חרוזי אור על היקפה של דיסקת השמש המוסתרת. חרוזים אלה מכונים חרוזי ביילי (Baily’s beads), על שמו של האסטרונום הבריטי פרנסיס ביילי שחזה בתופעה זו במהלך ליקוי חמה בשנת 1836. למותר לציין כי ליקוי כזה, בו כדור הארץ מצוי בדיוק בקצהו של אזור הצל המלא, נמשך מספר שניות לכל היותר.

 

בשל צורתו הכדורית של כדור הארץ, משתנה המרחק בין נקודות שונות, המצויות על פני כדור הארץ, לבין הירח במשך הליקוי. לפיכך, משכו של הליקוי המלא משתנה לאורך האזור על כדור הארץ, בו נראה הליקוי. ליקוי עשוי להראות בתחילת הליקוי (במערב) קצר יותר מאשר במרכז הליקוי או בסופו ולהיפך. לעתים, ליקוי המתחיל כליקוי טבעתי יסתיים כליקוי מלא ולהפך. יש להדגיש כי השינוי באופי הליקוי נכון עבור צופים שונים המצויים לאורכה של רצועת הצל המלא הנעה על פני כדור הארץ.

  

ליקוי ירח

 

ליקוי ירח נגרם, כאמור, בעת כניסתו של הירח אל אזור הצל שמטיל כדור הארץ. הירח, בהיותו עולם אפל, מקבל את אורו מהשמש ואנו רואים למעשה את אור השמש המוחזר מפני הירח. כאשר הירח נכנס לאזור הצל שמטיל כדור הארץ, נמנע ממנו אורה של השמש והוא לוקה. מכאן, ליקוי ירח יתרחש רק בעת שכדור הארץ מצוי בין השמש לירח, קרי, בעת שהירח מלא או מאוד סמוך לכך. לפיכך, צריכים להתקיים שני תנאים כדי שיתרחש ליקוי ירח מלא:

 

א. השמש והירח ימצאו במצב של ניגוד. במלים אחרות: הירח יימצא, יחסית לכדור הארץ, מול השמש. תופעה זו מתרחשת בעת ירח מלא. אך תנאי זה לבדו אינו מספיק, כיוון שלפיו יתרחש ליקוי ירח מלא מדי חודש בחודשו בעת המילוא. הואיל ומסלולו של הירח סביב כדור הארץ נטוי יחסית למישור המילקה, חייב להתקיים תנאי נוסף:

ב. על הירח להימצא בעת המולד סמוך לאחד הקשרים של מסלולו. כלומר, סמוך, או על מישור המילקה.

  

ליקוי ירח, שלא כמו בליקוי חמה, נראה לעיני כל מי שרואה את הירח מעל האופק בעת הליקוי. הואיל וליקוי ירח מתרחש, כאמור, סמוך או בעת המילוא, זורח הירח סמוך או בעת שקיעת החמה. מכאן, ליקוי ירח ייראה תמיד לאחר השקיעה או לפני הזריחה.

 

שכיחות הליקויים

 

מסיבות גיאומטריות שכיחות ליקויי החמה גדולה מזו של ליקויי הלבנה. בשנתיים חייבים להיות לפחות 2 ליקויים. במצב זה שניהם יהיו ליקויי חמה. המספר המרבי של ליקויים בשנה אינו עולה על 7 ליקויי שמש וירח. לו מסלול הירח סביב כדור הארץ ומסלול הכדור הארץ סביב השמש היו מעגלים מושלמים והירח לא היה סובב במסלול שנטוי למישור המילקה, הינו צופים בליקויים מדי חודש בחודשו. כיוון שהדברים אינם כאלה, הליקויים מתרחשים בסדירות שנובעת מהשילוב של המחזורים השונים של מסלולי הירח סביב כדור הארץ וכדור הארץ סביב השמש.

 

למעשה, מחזוריות זו זהה למחזוריות הלוח העברי שהוא לוח ירחי-שמשי שמבוסס על שתי התנועות האלה – הירח סביב כדור הארץ וכדור הארץ סביב השמש. כבר הבבלים מצאו את מחזוריות הליקויים וכינו אותה בשם – סארוס. במחזור סארוס אחד, המרווח בין הליקויים הוא 18 שנים ו- 11 ימים בקירוב, דומה מאוד למחזור העיבור של השנה העברית. הליקוי הבא של סדרת הסארוס הנוכחי ייראה 115 מעלות מערבה מהליקוי הנוכחי וכן הלאה. במחזור סארוס יש כ- 75 ליקויים. הליקוי הוא הליקוי מספר 43 מתוך 71 ליקויים בסדרת הסארוס מספר 134. קודם לכן השנה, ב- 8 באפריל נראה מדרום כדור הארץ ליקוי חמה מלא שהיה שייך לסדרת הסארוס 141.

 

כיוון שאין סימטריה בין מסלולי הגופים, מרחקם ושינויים במסלולים עצמם, יש במקביל כמה סדרות סארוס ולכן בשנה אחת יהיו כמה ליקויים מסדרות שונות.

 

  • מתוך הספר – מדריך להכרת השמים, יגאל פת-אל, הוצאת קוסמוס.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה כל מה שרציתם לדעת על ליקויים
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מביטים לשמיים
    צילום: מאיר אזולאי
    ליקוי ירח: מדוע זה קורה?
    צילום: מאיר אזולאי
    ליקוי חמה. מראה מרהיב
    צילום cnn
    מבט לשמים בעת ליקוי חמה: רק עם ציוד מגן
    צילום: חואן שקולניק
    ynet ספיישל