סיבה להכנס לכושר עכשיו: תמנעו אלצהיימר בעתיד
מחקר חדש שכלל אלפי נבדקים גילה כי שכיחות מחלת האלצהיימר נמוכה במיוחד אצל אלה העוסקים בפעילות גופנית כבר מגיל צעיר. ההשערה: פעילות גופנית ממריצה את זרימת הדם אל המוח ובכך מפחיתה את הסיכון למחלה ממנה סובלים כ-70 אלף ישראלים
ניתן למנוע אלצהיימר: כך לפחות סבורים החוקרים מאוניברסיטת קרולינסקה בשבדיה, אשר מצאו כי אנשים שבגילאי העמידה מקפידים על פעילות גופנית מתונה מפחיתים בצורה דרמטית את הסיכון ללקות במחלה חשוכת המרפא. המחקר החדש פורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet Neurology.
בישראל חיים כיום כ-70 אלף חולי אלצהיימר, ועד לשנת 2020 צפוי המספר להגיע לכ-120 אלף איש ואישה. תסמיני המחלה כוללים אובדן זיכרון, יכולת ריכוז, שיפוט והבנה. מקצת החולים סובלים מערנות יתר, הזיות וחוסר שינה. הנטל הכבד נופל לרוב על בני המשפחה: לאחר התדרדרות החולה לא ניתן להשאירו בגפו והוא זקוק להשגחה רציפה בכל שעות היממה. הסיבה למחלה עדיין אינה ידועה וטרם נמצאה לה תרופה.
מחלת האלצהיימר ממשפחת מחלות הדמנציה (שיטיון), המתוארת בספרות המקצועית כמחלה ש"מכבה באיטיות את האורות במוח", מופיעה באחד משני הסוגים: משפחתי או אקראי. אלצהיימר משפחתי האא צורה נדירה של המחלה שמתפתחת לפני גיל חמישים כתוצאה ממוטציה גנטית. לעומת זאת, האלצהיימר האקראי, הצורה השכיחה של המחלה, מתפתחת בדרך כלל אחרי גיל 65 ובהופעתה ככל הנראה משחק תפקיד חשוב ApoE, גן המספק את הקוד עבור חלבון שנושא כולסטרול במחזור הדם.
פעילות גופנית הורידה את הסיכוי למחלה ב-60%
מנהלת המחקר, ד"ר מיה קיויפלטו מהמרכז לחקר ההזדקנות, חקרה את אופי פעילותם הגופנית של 1,449 נשים וגברים בגילאי 69 ומעלה ב-35 השנים האחרונות. בין השנים 1972 ל-1987, בכל חמש שנים, עקבו החוקרים אחר פעילותם הגופנית. בשנת 1989 ערך הצוות בדיקה סטטיסטית לאיתור הקשר בין פעילות גופנית לסיכון לאלצהיימר.
נבדקים שדיווחו כי לפחות פעמיים בשבוע ביצעו הליכות מהירות, רכבו על אופניים או עסקו בפעילות גופנית אחרת המלווה בזיעה ובנשימה מואצת הקטינו ב-60 אחוז את הסיכון לחלות באלצהיימר. לא נמצא קשר ישר בין תדירות ומשך הפעילות הגופנית לבין מידת ההפחתה בסיכון למחלה.
גם פעמיים בשבוע זה מספיק
"לראשונה הצלחנו להוכיח את השפעתה של הפעילות הגופנית על הופעת הדמנציה בשלבים המאוחרים של החיים. גילנו כי אלה שעשו לפחות פעמיים בשבוע ספורט הפחיתו משמעותית את הסיכון לסוגי הדמנציה השונים, בעיקר לאלצהיימר",אמרה ד"ר קיויפלטו והדגישה כי כפי הנראה השפעת הפעילות הגופנית משמעותית במיוחד אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה לצורתה השכיחה של המחלה.
לדברי החוקרים, בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות כיצד פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לאלצהיימר, אך הם גורסים כי להמרצת אספקת הדם אל המוח בעת הפעילות הגופנית יש מרכיב בכך. בנוסף, לא פוסלים החוקרים את האפשרות כי לפעילות גופנית יש גם השפעה ישירה על מערכת העברת המסרים במוח. לפיכך, "הקפדה על פעילות גופנית והפיכתה לחלק משגרת חיינו מגבירה את הסיכויים שלנו לשמור על עצמאותנו ועל צלילות מחשבתנו בעת זקנה", סיכמה ד"ר קיויפלטו.
