החברה הגדולה של נועה הקטנה
"סבתא? מי, אני? אפילו אמא שלי, שתפקיד הסבתא היה תפור עליה עמדה על כך שנכדיה יקראו לה מאמא. נועה'לה היא חברתי הטובה, רק מה, היא קצת קצרה". ברכה בריל מספרת על נועה'לה, על עצמה ועל היומולדת הראשון שגם הצליחה ליהנות ממנו
כשהודיעו לי שנועה'לה נולדה, וכמו תמיד זה היה באמצע הלילה (מעניין למה), הציף אותי גל של געגוע לאמא שלי. היא היתה סבתא, אבל אני? כמה חבל היה לי ומחמיץ לב, באותו הלילה ובמאות פעמים נוספות, שאמי ז"ל לא זכתה להכיר את נועה'לה וליהנות ממנה.
הרי תפקיד הסבתא היה ממש תפור עליה. היא זו שגידלה אותי ואחריי את אבא של נועה'לה, אז איפה היא כשצריך אבל ממש צריך אותה? לצערי הרב, היא לא עמנו עוד ואני כאן, עכשיו, הביג מאמא.
איך קראת לי?
אמא שלי, שהסבתאות שממנה נהנתה כל כך נחתה עליה כמעט בגיל 50, לא גיל כל כך מוקדם לכל הדעות, עמדה על כך שנכדיה יקראו לה מאמא, וכך היה כל חייה. את המילה "סבתא" שמעה כנראה רק במוסדות רשמיים כמו בגן, בבתי הספר של נכדיה או במשרד הפנים.
אני, לעומתה, כשהתקבלתי למועדון היוקרתי, כבר הייתי מבוגרת בחמש שנים מאמי באותו מעמד. אני אוחזת כבר שנתיים במשרה הנחשקת (סבתא) ועדיין מאמנת את הקטנה לקרוא לי בשמי הפרטי. מה אני צריכה את הכינוי הארכאי המזקין הזה - סבתא? הלו, למי אתם מתכוונים? נועה'לה היא חברתי הטובה, רק מה היא קצת קצרה וממש רק לאחרונה, אחרי שכבר מלאו לה שנתיים, היא החלה גם לדבר איתי.
יש לנו המון מהמשותף: גם היא אוהבת למדוד נעליים בקניון, רצוי שיהיו על עקבים. היא חייבת, אבל ממש חייבת, כל צמיד, שרשרת או עגילים שהיא רואה עליי, וגם מקבלת אותם בו במקום.
"עגייייייים", היא ממש אחת המילים הראשונות ששמעתי ממנה, מלווה בפעילות תלישה נמרצת מהתנוכים שלי. איזה מזל שאין לי חורים באוזניים וכל המצאי שלי הם עגילי קליפסים בשלל צבעים, שמשפחת הורודים לגווניה מככבת בה, וורוד פוקסייה הוא החזק שבהם - צבע שגם נועה'לה אוהבת במיוחד.
אחרי שגידלתי שני בנים, חברה קטנה שאוהבת גם ורוד וגם בובות, ושאפשר לקנות לה בגדים עם מלמלות ושבגדים בכלל נחשבים אצלה למתנה - זה בהחלט שינוי מרענן.
ברוך שפטרנו, עכשיו אפשר ליהנות
השבוע חגגה נועה'לה יומולדת בגן. עבורי זו היתה חוויה מסוג אחר: יומולדת בגן כשאני לא בתפקיד אם החוגגת. בהחלט סטאטוס חדש הדורש מחשבה והתחשבות.
כשהלכתי לחפש בובה ומדבקות יפות כמתנה, חלפו לי בראש כל אותם ימי ההולדת שבהם אני הייתי האחראית על עוגת השוקולד זרועת הסוכריות, הנרות, זרי הפרחים לראש והמתנה לגן. ברוך שפטרנו, מלמלתי לי בשקט בעודי משוטטת בין מדפי המדבקות והנצנצים. עכשיו אפשר רק ליהנות, את העבודה השחורה יעשה כבר מישהו אחר.
לבסוף נבחרה כמתנה בובת מונטסורי, שהיא גם יפה, גם רכה וגם ניתן ללמוד עליה ובאמצעותה כיצד מכפתרים, רוכסים רוכסן וקושרים שרוכי נעליים. יחד עם הבובה בחרתי מגוון עמודי מדבקות צבעוניות: לבבות, בלונים, עוגות ונוצצים - ממש פרסים של פעם.
ביום שישי בבוקר אני מוציאה מהארון את הג'ינס הכי גזעי שלי, זה עם ההדפסים מפאריז. גן או לא גן, גם לגננות ולעוזרות יש עיניים וחייבים לדפוק הופעה. מצוידת במצלמה דיגיטלית טעונה למופת אני שמה פעמיי לאירוע - יומולדת שנתיים של נועה'לה בגן של אביטל.
כלת השמחה נכנסת לחדר יחד עם כל הגמדים האחרים, וכשהיא נתקלת במתקפת הפאפראצ'י - האבא עם מצלמה, הדוד עם מסרטה, הסבא עם שתי מצלמות ואני חמושה בדיגיטלית, וארבעתנו סימולטאנית מתקיפים בפלאשים - מיד היא פורצת בבכי תמרורים, מסרבת בתוקף לחבוש את זר הפלסטיק ומתחפרת עמוק בכיסא הכבוד.
השירה מתגברת, הכלה מתחפרת
המנגנת והגננות, ששמחה וצהלה הוא כנראה שמן השני, מיד פוצחות במקהלה הכוללת מחרוזת שירים, בהן בולטת השורה "למי למי יש היום יום הולדת ומי יפה ומיוחדת". ככל שהשירה מתגברת, מעמיקה ההתחפרות של כלת השמחה הצעירה.
בינתיים מנסים כל המבוגרים לרצות את הכלונת הבוכייה: הסבא מרכיב אותה על הכתפיים והבכי הופך לנהי תמרורים עמוק. לאמא היא לא רוצה, את אבא היא דוחפת, ואני חוששת: "רק שלא תרצה אליי, מה אני צריכה עלבונות של ההורים. אם חס וחלילה היא תעדיף אותי, הרי אני פה החמות שממש לא רוצה שיהיו בעיות".
סוף טוב הכל טוב, המוצץ והגננת מצילים את המצב, נועה'לה נגררת ביד לריקוד החישוקים, הילדים האחרים רוקעים ברגליים ומברכים והגענו לטקס המסורתי של נשיפה וכיבוי שלושת הנרות.
חושך. לחדר פורצת בסערה עוזרת הגננת עם ריקוד התבנית והאש. הנרות מרצדים והילדים מופתעים: איזה כיף, איזו שמחה, בתבנית יש גם עוגה (שהסבתא השנייה אפתה). נועה'לה, שכבר התרגלה לרעיון החגיג,ה משתפת פעולה, ויחד עם אמא מכבה את הנרות ועוברת לזלילות.
את זה שאני הכי אוהבת אותה בעולם, כבר אמרתי? ומה שהכי משביע אותי נחת, הוא כשאומרים שהיא דומה לי. אז, ורק אז, אני מוכנה שיקראו לי סבתא של נועה.
כשנועה'לה נולדה, נולדה גם סבתא
צילום: סי די בנק
מומלצים
