ביהמ"ש המחוזי: מותר לאסוף כתובות דוא"ל לצורך ספאם

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעורו של בעל אתר פורנו, אשר נקבע כי השתמש בתוכנה כדי לקצור כתובות דואר אלקטרוני באתר האינטרנט, וזאת בניגוד לחוק. מדובר בפעם הראשונה בה נידונו סוגיות הנוגעות לאיסוף כתובות דואר אלקטרוני בפני בית המשפט בישראל.

תחילת הפרשה

בית המשפט לתביעות קטנות קבע בחודש ספטמבר, 2003, כי המערער, ניר סוויסה, מנהל אתר אינטרנט למבוגרים בשם "האתר של סוסי", הסיג גבול ופגע בפרטיות, כאשר השתמש בתוכנה הסורקת אתרי אינטרנט לצורך איסוף דואר אלקטרוני באתר ההיכרויות ספידי- נט.

סוויסה הודה, כי בשלושה במרץ, 2003, אכן נכנס לפורומים באתר "ספידי-נט" והעתיק מספר כתובות דואר אלקטרוני מתוכה לצורך פניה לבעלי הכתובות, אך ללא שימוש בתוכנה אגרסיבית. ביקורו באתר ופעולתו בו לא גרמו לקריסתו, לדבריו. בניגוד לקביעת בית המשפט הוא טוען כי לא הודה מעולם כי עשה שימוש שאינו שימוש רגיל באתר או השתמש בתוכנה אגרסיבית שגרמה לקריסתו.

שופט בית משפט השלום בתל אביב, דניאל ארנסט, קיבל את טענת מנהל האתר, אורי אבן חן, מנהל אתר ההיכרויות, לפיה סויסה סרק את אתרו באמצעות תוכנה אוטומטית, במטרה לשלוף מהפורומים את כתובות הדואר האלקטרוני של חלק מ-80,000 מנויי האתר ולשלוח להם דואר זבל.

לדבריו, ב-3 באפריל, 2003, הושבת האתר ושירות הדואר האלקטרוני שלו במשך כשלוש שעות עקב פעילות התוכנה של הנתבע. התוכנה הציפה את האתר ב-5,000 קריאות לשעה, דבר שגרם לקריסת האתר.

השופט קבע אז כי הפעולות של סוויסה חורגות משימוש רגיל באינטרנט, עוברות על חוק הגנת הפרטיות וכן מהוות עוולה על פי פקודת הנזיקין. הוא פסק כי סוויסה הסיג גבול במיטלטלין, עוולה בה נעשה בעבר שימוש נגד פולשים לא רצויים. הוא הקביל בין הפעולה של סויסה לפריצה למשרדי עסק מתחרה והוצאת חומר מהתיקים שבו, תוך גרימת נזק למשרד עצמו וללא קבלת רשותו של בעל העסק המתחרה, וללא קבלת רשותם של הלקוחות של העסק המתחרה. סויסה חויב לשלם לאבן חן 10,000 שקלים, וכן אגרת משפט, והוצאות משפט בסך של 3,000 שקל.

טענות לגבי טעויות עובדתיות

כתב הערעור, שהוגש באמצעות משרד עורכי הדין אילון, אגרט ושות', הצביע על שגיאות עובדתיות בפסק הדין של השופט. בין השאר, נטען כי האתר לא קרס ופעילותו לא הופסקה. כן לא הוכח שנגרם לתובע נזק, על פי הערעור.

עו"ד אביב אילון טען כי השופט טעה גם כאשר קבע כי כתובות דואר אלקטרוני שפורסמו על ידי משתמשים בפורומים השונים הנמצאים באתר ההיכרויות מקנות זכות קניינית כלשהי למשיב או מהוות סוד מסחרי, וכי השימוש בכתובות אלה ללא רשות מהווה פגיעה בפרטיות ועל המערער לשלם בגין השימוש הזה.

בית המשפט המחוזי: לא הוכח שנגרם נזק

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שטופמן, קיבלה את מלוא טענותיו של סוויסה וביטלה את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

השופטת קבעה, כי מאחר ולא הוכחו טענות אבן חן, לפיהן פעולתיו של סוויסה הביאו לקריסת האתר ושרת הדואר שלו, ולא הוכח הנזק שנגרם לו, בית המשפט לתביעות קטנות לא יכול היה לקבוע, על יסוד חומר הראיות שבפניו, כי הייתה הפרעה אלימה מצדו של המערער לפעילות האתר.  

עוד קבע בית המשפט, כי כתובות דואר אלקטרוני השייכות למשתמשים בשרותי אתר פורום אינן בבעלותו של האתר. השופטת שטופמן ציינה, כי בית המשפט טעה כשהתבסס על חוק הגנת הפרטיות כדי לקבוע, כי מעשיו של סוויסה מהווים הסגת גבול והפרה של חוק הגנת הפרטיות.

"פעולות המערער - כמו עיון בספר הטלפונים"

בית המשפט קבע כי משתמשי הפורום המפרסמים את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם, עליהם לצפות, כי כתובת זו פתוחה לכל הגולשים באינטרנט היכולים להעתיקה, בהעתקה סבירה וחופשית. "איסוף של כתובות דואר אלקטרוני שמשתמשי הפורומים פרסמו מרצונם ושליחת דואר אלקטרוני אליהם, מטעם גורם חיצוני, איננה אסורה בנסיבות המקרה", נקבע בפסק הדין.

"נראה לי, כי מצב זה דומה למצב בו מפורסמות כתובות בספרי הטלפונים של חברת 'בזק', שבהם יכולים עסקים להשתמש, בהעתקה סבירה וחופשית, על מנת לשלוח הצעות בדיוור ישיר באמצעות הדואר או ישירות לתיבת הדואר" כתבה השופטת.

"כמו כן, סבורה אני, כי לא היה מקום לאנלוגיה שעשה ביהמ"ש לתביעות קטנות ולפיה, ניתן להשוות את הפעילות שעשה הנתבע לכניסה למשרדי עסק מתחרה והוצאת חומר מהתיקים שבמשרד המתחרה, תוך גרימת נזק למשרד עצמו וללא קבלת רשותו של בעל העסק המתחרה, וללא קבלת רשותם של הלקוחות של העסק המתחרה".