ככה מבקשים סליחה!
לנו היהודים יש זמן מוגדר לבקשת סליחה איש מרעהו, ויום אחד ומיוחד לבקש סליחה על חטאנו מבורא עולם. אצל היפנים לעומת זאת, מדובר בספורט לאומי ממש. הם מתנצלים שאיחרו, שהאוכל לא היה טעים ושהמתנה שהביאו צנועה. המנכ"ל מתנצל שהמוצר התקלקל ושהמניות לא עלו; ראש הממשלה מתנצל על המיליונים שמתו במלחמת העולם; הפוליטיקאי מתנצל על הכישלון בבחירות - והוא אפילו מתפטר. "גומן-נסאי" קוראים לזה, "ולא מספיק לעשות עם הראש, צריך להשתחוות עמוק - מהמותן"
בשבועיים האחרונים נראו ישראלים מתנצלים, ונראה היה שזה בא באמת מהלב. זה התחיל בישראל והמשיך אפילו כאן ביפן – ראשי חברת הספנות "צים" התנצלו על התאונה הטראגית בה נהרגו שבעה דייגים יפנים, כשספינתם "שינסיימארו 3" התהפכה במפגש שאופיו טרם הוברר לגמרי עם אנית המטען "צים אסיה".
במעמד שזכה לתהודה תקשורתית גדולה ביפן, עשו מנכ"ל "צים" דורון גודר ועמיתיו את הדבר המתבקש בעיני היפנים. הם ערכו מסיבת עיתונאים, הסבירו עד כמה שיכלו את האירוע, התנצלו ואז קמו וקדו קידה עמוקה, תוך השפלת ראשם לקרקע. "גוֹמֶן-נָאסאי" קוראים לזה ביפנית, וכמו סומו, מדובר בספורט לאומי ממש. אם בישראל יש כאלה שמחכים ליום כיפור כדי לבטא את אותה מילה טעונה, כאן מבקשים סליחה כל יום, כל היום כמעט.
מנכ"ל צים ועמיתיו עושים "גומן-נאסאי" (צילום באדיבות יומיורי שימבון)
היפנים מתנצלים כל הזמן, וכגודל החטא כך עומק ההשתחוות. הם מתנצלים על כך שאיחרו, שהביאו מתנה לא נאה מספיק או לא בישלו ארוחה מספיק טעימה (למרות שבדרך כלל ההיפך הוא הנכון), על שמילאו את הפחים יתר על המידה וגרמו לשכנים לטרדה, או לא היו זמינים בטלפון.
אנשי היי טק ישראלים העובדים ביפן מכירים היטב את הנוהל: אם המוצר ששיווקו לא עמד בציפיות הלקוח במאת האחוזים, או חלילה אירעה תקלה או נזק, איש המכירות הישראלי יצטרף לעמיתיו היפנים ויקוד קידה עמוקה, "מהמותן, לא רק עם הראש", מדגיש אייל, איש היי טק ישראלי המוצב ביפן.
"בהתחלה זה היה נראה לי קצת מוזר, אבל אחר כך הבנתי שכך זה עובד פה", הוא מסביר. "הקולגות שלי הסבירו לי שאחרי כל תקלה או אירוע שבו הלקוח אינו שבע רצון חייבים ללכת אליו, להסביר לו בדיוק מה קרה, להתנצל ולהשתחוות. מאז כבר עשיתי את זה הרבה פעמים וזה נראה לי טבעי לחלוטין".
פעם בשבוע בטלוויזיה
התנצלויות כאלה רואים בטלוויזיה היפנית בתדירות של אחת לשבוע. התמונות דומות – אנשים מבוגרים עם חליפות עסקים משפילים את ראשם לקרקע - רק הנושא משתנה: מחברת קוסמטיקה ששיווקה בטעות מוצר פגום ועד חברת אלקטרוניקה שהמניות שלה צנחו.
אבל לא רק על זוטות ממהרים היפנים להתנצל. כשחברה מסחרית או ממשלתית פוגעת בדרך כלשהי בלקוחותיה או בציבור, גורמת נזק כספי או חלילה נזק גופני, "גומן-נאסאי" הוא הדבר הראשון שעושים, לפעמים עוד לפני שהחקירה הפנימית הסתיימה. בכירי החברה עד האחרון שבהם יטריחו עצמם למסיבת עיתונאים, ידווחו בפירוט רב ככל שניתן על השגיאה ואז יקומו, יבקשו סליחה וישתחוו אפיים ארצה.
באפריל השנה אירעה תאונת רכבת בעיר אמגסאקי בה נהרגו לפחות 78 בני אדם. מחקירה ראשונית של התאונה עולה החשד לפיו הנהג היה בפיגור של כדקה וחצי בלוח הזמנים ונסע במהירות מופרזת כדי לנסות ולהדביק את הפער. עוד לפני שהמסקנות הסופיות פורסמו מיהרו מנהליה הבכירים של חברת הרכבות של מערב יפן לערוך מסיבת עיתונאים במטה החברה באוסקה, השתחוו אפיים והביעו את התנצלותם הרשמית. מנכ"ל החברה הגדיל לעשות ואף התפטר מתפקידו.
היפנים מתנצלים גם כשממש לא ברור למה. אפילו הוריהם של צעירים יפנים שנחטפו בעיראק לפני יותר משנה התנצלו בפני הממשלה על המבוכה והטרחה שבניהם הסבו.
ההתנצלות והבעת החרטה נטועים עמוק בתודעה היפנית והם חלק בלתי נפרד מאורח החיים. הדבר קשור מצד אחד לאופיה של החברה, שהשתנה דרמטית לאחר הכניעה לבעלות הברית במלחמת העולם השניה אז הפכה יפן מחברה מיליטריסטית לחברה פציפיסטית הדוגלת באי-לוחמנות.
אולם לתופעת לקיחת האחריות יש שורשים עמוקים בתרבות היפנית. במערב ידוע בעיקר הנוהג העתיק של חארקירי, שהוא האקט האולטימטיבי של לקיחת האחריות תוך שמירת הכבוד, אולם כיום מנהג זו כבר עבר מן העולם. לקיחת האחריות, עם זאת, נותרה כשהייתה והכבוד נשמר. העובדה שהחרטה מבוטאת בעיקר במילים אינה גורעת מאמינותה.
פרופסור בן עמי שילוני, מומחה בעל שם עולמי בתרבות יפן, הסביר: "אצלנו הסליחה היא בין אדם לאלוהים, אנחנו מבקשים שאלוהים יסלח לנו על עוונותינו. אצל היפנים, הסליחה היא אחד מהמרכיבים הבסיסיים של ההתנהגות האנושית. היפני מרגיש שבכל רגע הוא עשוי לפגוע באדם אחר ולכן הוא כל הזמן מתנצל. כל שיחת טלפון מסתיימת בסליחה, במקום 'תודה' אפשר להגיד 'סליחה', כשאדם עוזב במקום להגיד שלום הוא אומר סליחה. הם עושים זאת כדי שהחברה תתפקד טוב יותר ולא יהיו רגשות טינה".
על קלה כחמורה
אחת ההתנצלויות המפורסמות הייתה של ראש הממשלה טומיצ'י מוריאמה במלאת יובל שנים לתום מלחמת העולם השניה. הוא הביע אז את התנצלותה העמוקה של יפן בפני עמי אסיה. באפריל השנה התנצל ראש הממשלה הנוכחי, ג'וניצ'ירו קואיזומי פעם נוספת על ה"נזק העצום והסבל" שגרמה ארצו במהלך מלחמת העולם השנייה.
"בעבר, בתקופת השלטון הקולוניאלי שלה, יפן גרמה נזק עצום וסבל רב לתושבי מדינות רבות - במיוחד לאומות בסין", אמר קואיזומי בפתיחת פסגת מנהיגי אסיה בג'קרטה. "יפן מכירה ביושר בעובדות היסטוריות אלו.... אזרחי המדינה נושאים בנפשם רגשות עמוקים של חרטה והתנצלות".
באוגוסט השנה הוא חזר והביע דברים דומים במלאת 60 שנה לכניעת יפן. "ארצנו גרמה לנזק וכאב עצום לאנשים במדינות רבות, ובמיוחד לשכננו באסיה, על ידי הפלישה והכיבוש... אנו צריכים לאמץ את העובדה ההיסטורית הזו בכנות רבה ואני רוצה להביע את רגשות החרטה העמוקים שלי ואת התנצלותי הכנה. אנו רוצים גם להביע את תנחומינו העמוקים לקורבנות המלחמה ביפן ומחוצה לה", אמר ראש הממשלה והשפיל את ראשו ארצה.
לא רק על כיבוש דורסני ורווי דמים מתנצלים היפנים. עד כמה שזה ישמע תמוה, בוודאי לכ-120 ישראלים שעובדים בבניין מרשים בירושלים, גם על שגיאות פוליטיות מבקשים כאן סליחה. יתרה מזאת – אפילו ממהרים להחזיר את המפתחות ולפרוש.
"מנהיג צריך לקחת אחריות"
קאצוּיה אוֹקדה התמודד בבחירות שנערכו בחודש ספטמבר בראש המפלגה הדמוקרטית היפנית (DJP) מול ראש הממשלה הפופולרי ג'וניצ'ירו קואיזומי. בתום יום הבחירות התברר שה-DJP ספגה מפלה מוחצת. כבר למחרת כינס אוקדה מסיבת עיתונאים, הביע התנצלות פומבית בפני בוחריו ואמר: "המפלגה הדמוקרטית איבדה מושבים בבית התחתון באופן משמעותי. אני מתנצל בפני כל אלו שהצביעו לנו... על המנהיג לקחת אחריות אם הוא נכשל להשיג את המטרות שהוא העמיד בפני עצמו ולכן אני מתפטר מתפקידי. אני מקווה שהמפלגה תמצא מנהיג חדש בקרוב".
בתשובה לשאלות ynet שנשלחו אליו הסביר אוקדה את המעשה. "אני מאמין שמנהיג הוא אדם שיכול לקבוע מטרות מוגדרות, ואם המטרות הללו אינן מושגות, המנהיג צריך לקחת אחריות על כך", כתב אוקדה בתשובתו.
"כנשיא המפלגה הדמוקרטית של יפן המשימה האחת והיחידה שלי היתה להביא לשינוי של הממשלה, ומהרגע שמוניתי לתפקיד הזה המשכתי להצהיר באופן פומבי שאין לי כוונה להישאר כנשיא אם לא אצליח להשיג את מטרתי זו. בהתאם לפילוסופיה זו, החלטתי על פי שיפוטי שלי שעלי לפרוש מנשיאות המפלגה (כשהמטרה לא הושגה)".
"מעבר לכך, הסיבה שבגללה התנצלתי לאחר היוודע תוצאות הבחירות היא, שהרבה אנשים קיוו לשינוי של הממשל (אבל אנו) לא יכולנו להגשים את התקוות שלהם, ומספר המושבים שלנו בבית התחתון קטן בצורה משמעותית. כמנהיג המפלגה שנלחם בבחירות והבטיח להביא לשינוי הממשלה אני מאמין שהתנצלות היא אך טבעית בנסיבות שכאלו".
ולמרות כל זאת בין לקיחת האחריות והבעת החרטה ועד תשלום הפיצויים, הכספיים או האחרים, ישנו פער. גם אחרי ההתנצלות של יפן על עוולות מלחמת העולם ושנות הכיבוש באסיה, עד היום נדחות בזו אחר זו תביעות של משפחות סיניות או קוריאניות בגין נזקים או סבל שנגרם להם במלחמה. במקרים הללו העיקרון היפני ברור. סליחה זה דבר שמביעים, במלים ובמחוות. על פיצויים נדבר בבית המשפט.
לפנייה לכתב/ת 
