סליחה על האדמות

הסליחות הן כידוע מנהג השמור למועדון היוקרתי והסגור של היהודים. הרי אין עוד מלבדו ומלבדנו כאן על פני האדמה. אך מאחר ובשנת בחירות מדובר וצריך לעשות מערוף (בכל זאת, בני דודים, שלא לדבר על מצביעים), מצאנו לנכון לבקש מכם מחילה על רשימה חלקית בלבד של מעשים.

סליחה על ש-57 שנים לאחר שתקומתנו מומשה כאן באופן שהיה לאסונכם, טרם מצאנו לנכון לאזרח אתכם והוספנו לראות בכם גייס חמישי, לא אזרחים בני-חורין ושווי-זכויות במולדתכם (אבל גם לכם יש על מה להתנצל - אתם שיבשתם את מלאכת הגירוש ונתקעתם כאן כמיעוט לאומי גאה).

סליחה על מאות אלפי הדונמים שהופקעו מכם לצרכי הציבור. אתם הרי לא ציבור, סתם אבק חסר צרכים. ובכל זאת, סליחה מהתאנה, הגפן והלימון שנעקרו באכזריות, וסליחה מבעליהם, שמטֵה לחמם נשבר.

סליחה על התיאבון המוגבר ואי-היכולת להסתפק בגבולות הבינלאומיים. סליחה מכל מי שהחומה חוצה את חדר השינה שלו, מבתרת את כפרו, סוגרת לו את האופק והופכת את ביתו-מבצרו לסתם מכלאה מאמללת.

סליחה מקורבנות אוקטובר 2000 השחור, שנרצחו פעמיים. סליחה ממשפחותיהם מוכות היגון, שסברו בתמימותן כי יש להן סיכוי לראות דין וצדק. סליחה על הפארסה של ועדת אור, על ביטול הזמן וההשקעה של אנשים מכובדים שעמלם הושלך לפח (ובהזדמנות זו, סליחה גם מאנשי מח"ש, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה, על הציפייה המופרזת מהם שימלאו את תפקידם ללא מורא וללא משוא פנים).

סליחה מאנשי סכנין, מאוהדי קבוצת הכדורגל שלה ומהאוכלוסייה הערבית בכלל. נכון שהצלתם את הנבחרת "הלאומית" מכמה חרפות ומבוכות. ונכון שהמגרש הביתי שלכם הוא מפגע ולא מתקן ספורט ראוי. ונכון שהבטחנו כסף. אבל ביננו, לא באמת חשבתם שנקיים (ועכשיו אתם צריכים לסמוך על קטאר שתציל לכם את המגרש).

סליחה רבתי מהאוכלוסייה הערבית כולה ולדורותיה, על שהמדינה טרם החלה לספור אתכם כאזרחים שווים הראויים למגורים, עבודה וקצת תשתיות ציבוריות, תכניות מיתאר ועוד. מצד שני, חלפו בסך-הכל 57 שנים. אתם הרי אנשים מרחיקי ראות ובעלי סבלנות רבה. האמינו, יום יבוא. תראו אותנו, איך הפכנו מעם נוודים מוכה סבל לאימפרייה גורמת סבל. החיים הם גלגל, אתם יודעים. פעם אתם למטה ופעם עוד יותר למטה.

שלכם, החברה הישראלית וממשלותיה לדורותיהן.   

ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)