פרס נובל לתסריטאות?
הענקת פרס נובל להרולד פינטר, שהוא קודם כל מחזאי מצוין, אבל גם תסריטאי מצליח מאוד, היא הכרה של האקדמיה השמרנית באמנות הקולנוע. אריאנה מלמד משרטטת קווים לדמותו
קוים לדמותו: גם בגיל 75, הוא לא מפסיק להרגיז את הממסד הבריטי. הוא בנו של חייט יהודי מיוצאי פורטוגל. שם
המשפחה המקורי: פינטו. הוא היה סרבן מצפון ולא התגייס לצבא הבריטי בימים שבהם היה חוק גיוס חובה. הוא לא זקוק לכסף של הפרס. אשתו השנייה – הביוגרפית ליידי אנטוניייה פרייזר – היא בת למשפחה עם ייחוס וממון, והוא עצמו מרוויח לא רע החל מסוף שנות החמישים, כשהמחזה הראשון שלו שהצליח על בימות באנגליה ומחוצה לה, "החדר", מצא חן בעיני בורגנים מהוגנים בגלל השתיקות הטעונות שלו ועומק החיטוט שלו ביחסי בני זוג, דברים שגרמו להם מועקה מעניינת לשעה קלה.
הפרס האחרון שפינטר זכה בו לפני הנובל הוא פסלון קטן וחסר ערך כספי שניתן לו ב-2004. פרס וילפרד אוון לשירה אינו מופיע ברשימת הארועים הנוצצים של מפת הספרות העולמית, מפני שהוא מוענק אך ורק למשוררים שכתיבתם היא אנטי מלחמתית מובהקת. פינטר קיבל אותו בשל צרור שירים שכולם התנגדות עזה למלחמה בעירק, וגם משטמת-אמריקנים קלה לא נעדרה מהם. כך בשירה שלו, כך בכתיבה הפובליציסטית ובהרצאות שהוא נושא ברבים. לבד מגילוי התנגדות מילולית עזת-מבע לכל פעולה צבאית של ארצות-הברית, מגרנדה ועד לבלקן, הוא גם פעיל נמרץ בנושאי צנזורה, ותומך נלהב של אמנסטי אינטרנשיונל.
את הפרס קיבל בשל חדשנותו המחזאית: שנים ארוכות היה נערץ אך לא מובן. בשל המועקות שעלו בטקסטים שלו ובשל המינימליזם הבימתי שאפיין חלק ממחזותיו הראשונים, כרכו אותו בנשימה אחת עם בקט ויונסקו כממשיך דרכם של האבות הגדולים של תיאטרון האבסורד. זה לא היה מה שהמחזאי התכוון לו, משום שכמעט כל הסיטואציות שהעלה על הנייר היו ריאליסטיות לחלוטין, ופרשנים מאוחרים יותר של יצירותיו נטשו את ההגיג על פינטר והאבסורד, ובמקום זאת שמו לב לכך, שגיבורי מחזותיו והעניינים הנקרים על דרכם השתנו עם השנים: ככל שהעפיל בסולם החברתי באנגליה, הפכו דמויותיו עשירות ורבות כוח יותר, וכבר לא הגיחו אל הבמה משכונות הפריפריה של לונדון.
בחירה ראויה
שנה לפני מותו של אלפרד נובל הציגו האחים לומייר את מה שנרשם בהיסטוריה כמופע הקולנוע הראשון: הוא לא השאיר בצוואתו מקום לפרסים לתסריטאים. לא היו תסריטאים בימיו. מתן הפרס לפינטר הוא לטעמי גם הכרה בקיומה ובחשיבותה של האמנות החדשה-יחסית הזו, שפינטר הוא דווקא אחד ממייצגיה השמרנים. הוא כתב עשרות תסריטים, 23 מהם היו לסרטים, והוא גם אהב לעבד רומנים של אחרים, בין היתר את "אהובת הקצין הצרפתי". כשנשאל פעם מדוע עיבודיו כה נאמנים למקור, הסביר כי בהתייצבו לפני יצירה קיימת, אין הוא רואה עצמו מוסמך או ראוי לשנות אותה, רק להעניק לה חיים נוספים על המסך.
מחזות, תסכיתי-רדיו לרוב, שירה (בינונית, לרוב), מסאות (מתלהמת) וקריירה נוספת של משחק בתיאטרון ובקולנוע: פינטר הוא נובליסט שהילך בערוצים רבים של המלים הכתובות, אבל את הפרס קיבל, בסופו של דבר, בשל השגיו כמחזאי, משום ש"במחזותיו הוא חושף את העקרונות שמאחורי הפטפוט היומיומי ומאלץ (אותנו) להכנס לחדרים הסגורים של הדיכוי", כך על פי ועדת פרס נובל.
אחרי הפרס שניתן לאלפרידה ילינק ב-2004, גם השנה הוכיחה האקדמיה שהיא מעדיפה זוכים שמעורבותם הפוליטית בחיים הציבוריים מגיעה מכיוון המחאה. אבל השנה – בניגוד למקרה המצער של ילינק – זכה בפרס איש שיצירתו ראויה ביותר.
פינטר. מעדיפים אותם פעילים
צילום: רויטרס
מומלצים
