הצד החיובי של המס השלילי

למלחמה בעוני, אזרחית כבוד בסדר היום הציבורי שלנו, הצטרפה לאחרונה הצעתו של ראש הממשלה להנהיג בישראל מס הכנסה שלילי שהסעירה את הרוחות. מי לא תקף אותו: הימין החברתי על התמיכה המיותרת במעמד הביניים הקורס ובעובדים הענייים, השמאל שלגישתו הרעיון הוא דרך נוספת לפגוע במקבלי הקצבאות.

המקטרגים שכחו, כך נדמה לי, שעצם התנגדותם פוגעת בשתי נקודות יסוד בסיסיות. הראשונה בהן היא העובדה שמס ההכנסה השלילי, אם אכן יופעל, יגדיר לראשונה מהו הסכום הדרוש למשפחה או ליחיד לצורך קיום בכבוד. מי שזוכר את הרעש הרב שחוללו הארגונים החברתיים בשנה שעברה, בעת שעתרו לבג"צ בדרישה לבטל את הקיצוץ בקצבאות, זוכר גם שהמהומה לא הועילה. הישועה, לפחות עד כה, לא הגיעה מהיכל הצדק. האם מישהו מהשוללים את הרעיון הנוכחי חשב לרגע שהוא בעצם יהפוך את העתירה למיותרת, יחסוך את נסיונות החקיקה ויחייב את האוצר להכין את חישוביו מחדש?

הנקודה השנייה היא עצם הרצון להשתמש במס ההכנסה השלילי ככלי ניגוח במאבק אותו מנהלים הארגונים החברתיים נגד הפגיעה בקצבאות לסוגיהן. נכון, המס הזה יפצה במקצת משפחות אשר הסתמכו תקופה ארוכה על קצבאות הילדים שקיבלו, אך לאחרונה אנו ממילא שומעים זמירות חדשות התומכות בהחזרת קצבאות הילדים בצורה פרוגרסיבית. כך-או-כך, ההחזר הכספי מהמדינה למי שאינו מגיע לסף ההכנסה המחוייבת במס יוכל להרים, בבת אחת, עשרות אלפי משפחות מעל לקו העוני. וזה, הרי, חשוב הרבה יותר.

אם יונהג, ואני תקווה שאכן כך יקרה, מס ההכנסה השלילי יוכל להעניק רשת ביטחון אמיתית לכל העובדים המשתכרים שכר מינימום ואף למטה מזה. הוא יעניק הטבה אמיתית למי שמחליטים לצאת ממעגל מקבלי הקצבאות ויסייע להם עד שיעמדו על רגליהם, יעברו הכשרה מקצועית פנים מפעלית, ויתקדמו הלאה.

צריך להדגיש שאת המאבק על רשת הביטחון הסוציאלי יש להמשיך ולקיים. אך חובה עלינו, אנשי הסינגור והמאבק החברתי, לבחון היטב את האסטרטגיה ואת הכלים המקצועיים לניהולו, ובראש ובראשונה את המאבק על האידיאולוגיה הכלכלית של העומדים בראש המערכת המבצעת והמחוקקת.

יבואו חבריי בארגונים החברתיים וישאלו: איך אתה מעז להפקיר את מקבלי הקצבאות, אשר בוודאי אינם רוצים להיות שם? אני אשיב להם שממילא אין די מקומות עבודה, מה גם שחלקם כלל לא יכול לעבוד, ושאת המלחמה על גובה הקצבאות וההטבות הצריכות להינתן כחלק מרשת הביטחון הסוציאלי צריך להמשיך ולקיים. למלחמה הזו יש להוסיף את המאבק ליצירת מקומות עבודה חדשים, להרחבת מערך ההכשרה המקצועית ולחקיקת החוקים המתבקשים שיאפשרו לכל מקבל קצבה להשיג השכלה אקדמית, תוך שהמדינה תומכת בו בתקופת לימודיו.

צריך לחשיב אל הקונצנזוס את הרעיון שגורמים רבים כל-כך במשק הסכימו עליו לפני זמן קצר: רק יצירתיות מחשבתית ופעולות בלתי שגרתיות יוכלו לצמצם את הפערים החברתיים, להקטין את מעגל העוני ולסייע לעובדים העניים להתפרנס בכבוד. מס הכנסה שלילי אולי אינו המצאה ישראלית, אך הוא בוודאי רעיון שכדאי לנסותו.

• רן מלמד הוא יועץ אסטרטגי לעמותת "ידיד" ומומחה לתקשורת חברתית