השיר שלנו: ההפתעה המסתורית של ב' שלישית

הרבה אנרגיה השקיעו תלמידי ב' שלישית מרעננה בלשמור סוד, אבל היה שווה בגדול: השיר שכתבו בעצמם, והדיסק שהקליטו, הוא מזכרת מתנגנת, מקורית ומרגשת, עם פוטנציאל קילומטראז' שלא נגמר. חיפשתם רעיון להנציח את הילדות שלהם? הנה אחד, מאוד מיוחד

אילן יצחייק פורסם: 22.10.05, 19:44

את שלושת השבועות של ראשית הקיץ וטרום החופש הגדול העבירו תלמידי ב' שלישית מבית הספר "היובל" ברעננה בלשמור סוד.

זאת לא משימה פשוטה בימים של חזרות לקראת אירועי סוף השנה, אם מביאים בחשבון שמדובר בגיל שבו מוכנים עדיין לענות לשאלות מנג'סות של ההורים במילים ארוכות יותר מהברה אחת. הרבה אנרגיה הושקעה בלשמור את הסוד הזה.

והימים עצמם היו ימי טרחה רבה: מסיבה, אירוח ילדי הגן, סיום החוגים, מופע סוף שנה, ומעל הכל - הסוד. מאז נודע על כך שיש "סוד" הצליחו כמה הורים סקרנים לדובב את ילדיהם, ולנחש ש"זה משהו מוזיקלי, איזה ריקוד או שיר למופע הסיום". הלכה למעשה – שום ילד לא באמת נשבר בחקירות.

השוס של הקיץ

רק במופע הסיום, אחרי שנעמדו סביב חדווה המחנכת במרכז אולם ההתעמלות ושרו ביחד את "בשביל הדמיון", שיר פרטי שיצרו בעצמם (כמעט, תיכף הסבר), חולק הסוד לכל משפחה: ארוז בפשטות, כרוך עם "גיליון ההערכה" ותמונת המחזור, קיבל כל זוג הורים דיסק מקורי הנושא את השיר שלהם. מילים שלהם, ביצוע שלהם, אפילו תמונה שלהם על הכריכה.

מהר מאוד הפך הסוד לשוס של הקיץ: מאז הגיע הביתה, דבר לא הצליח לדחוק אותו מראש מצעד ההשמעות המשפחתי. גם לא "כוכב נולד 3" או "השיר שלנו 2" - דיסקים אופנתיים שהושגו בהרבה מאמץ של אמא ואבא.

רשימה של חלומות

הקרדיט במלואו שייך לבני משפחת קרן: תמי, תומר ודניאל. דניאל כתב כמה שורות, אבא תומר נדלק, אמא תמי נכנסה למוד של הפקה, ובתיאום עם המחנכת יצא לדרך אופריישן סוד: בשלב הראשון מילאו ילדי הכיתה טופס שכלל שאלות אישיות (מה הצבע האהוב עליך, מה תעשה בחופש הגדול, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, ועוד כאלה), וממנו בודד אבא תומר משפט אופייני לכל ילד, ודחס את כולם ביחד למבנה של שיר בחרוזים. לכל קבוצת משפטים הצמיד את הפזמון החוזר והקליט שכתב בנו, דניאל, וכשהתגבש השיר הסופי פנה אל כפיר לוי, מלחין ומעבד, שבבעלותו אולפן הקלטות בתל מונד.

לוי התלהב. השיר כה מתוק, אמר, שהוא מתנגן מעצמו. אחרי דין ודברים קצר, הזמין את תלמידי הכיתה להקליט באולפן את השיר שלהם. בצהרי שלישי אחד ניצחה תמי על ההסעות, ההאכלה, תיאום הזמנים וכל החוגים – ו-22 תלמידי ב' 3 שונעו אל האולפן, נעלמו בתוכו לשעתיים, ויצאו משם 1,150 שקלים מאוחר יותר (כ-50 שקלים לכל ילד, כולל הסעות וארוחות) עם רון בלב ודיסק ביד.

מזכרת מזמרת

השיר שלהם לוכד לנצח רגע אחד מכיתה ב'. כמזכרת, אין מקורי, מרגש ומתנגן ממנו, ולהבדיל מתעודות, תמונות וצל"שים עטורים בסרט אדום – פוטנציאל הקילומטראז' שלו הוא אינסופי. אם חיפשתם רעיון לא יקר לחוויה נצחית מהגן, כיתה א' או כל מועד אחר, הנה אחד, ושווה במיוחד.

שום כוכב לא נולד שם, אבל כל הציפיות לחלומות שיתגשמו עולים מתוך השיר. התוצאה באמת מתנגנת מעצמה: הפזמון קליט, הביצוע מדליק והמילים תמימות ומרגשות. כל ילד שר את המשפט האופייני לו, שמצד אחד הוא הכי אישי שאפשר, ומצד שני - הכי אוניברסלי. כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו שם: הריאליסט ("אני אהיה רואה חשבון"), השאפתנית ("אני חולמת על כסף גדול"), הרומנטית ("אני ברבי הכי יפה"), והנוגעת ללב ("אני אשאר בבית כי שם אני מלכה"). וזה, גם בלי להתייחס למספר הפעמים שבהם חוזר אצל ילדים שונים הצבע הכחול, אומר בעיקר שגם אנחנו לא השתנינו הרבה מאז היינו בגילם.

להקשיב להם ולהיזכר בנו.

(רוצים לשמוע את השיר? לחצו כאן)

בשביל הדמיון

מילים: דניאל קרן ותלמידי ב' 3 של המורה חדווה, ביה"ס "היובל" ברעננה

עיבוד: תומר קרן

לחן והפקה: כפיר לוי

חדווה המחנכת:

יש ילדים שעפים עם בלון,

לפעמים הם נופלים בצד צפון.

יש ילדים שמעיפים עפיפון

איתו הם דוהרים כמו רכבת בלי קרון

אבל בלילה - כולם הולכים לישון,