מירי בכינור
הנציגה שלנו בעולם ההיפ הופ האמריקני הוציאה את אלבום הבכורה שלה. רפי ברבירו נהנה מההפקה והתזמור, אבל יש לו גם ביקורת. גימק חולף? ימים יגידו
מירי בן ארי, הפרלמן של ההיפ הופ האמריקאי ואחת משלנו, הוציאה סוף סוף, לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, את אלבום ההיפ הופ הראשון שלה – "The Hip Hop Violinist".
אחרי שני אלבומי ג'ז מוערכים בן ארי משחקת עכשיו במגרש של הניגרס. הייתה לה כנראה דוּדה לככב בקליפים של MTV, להיות מספונסרת על ידי חברות אופנה , להיות על שערים של מגזינים ובקיצור להטביע את חותמה ככנרית ההיפ הופ הראשונה בהיסטוריה. בתכל'ס, זה די שיקי להסתובב עם פמליה שלמה שמכרכרת סביבך ולהתארח בתוכניות ב-MTV וב-BET (ערוץ הבידור לשחורים). נראה לי שהקהל האמריקאי שמאזין לה בטוח שהיא שחורה, אבל בראיונות היא מקפידה להיות פטריוטית ולהזכיר את שורשיה הישראליים.
בן ארי היא סיפור סינדרלה קלאסי. לאחר שהגיעה לארה"ב ב-98' בלי כסף, היא התקבלה לבית ספר לג'ז. בלילות היא הייתה מנגנת על כל במה אפשרית כדי להרוויח דמי מחיה, אבל בית הספר לא אהב את ההברזות שלה והעיף אותה. בן ארי לא אמרה נואש והמשיכה לחרוש במות וליצור קשרים עם האנשים הנכונים בתעשייה. מפה לשם היא התחברה עם וויקלף ז'אן, ג'יי זי, אלישיה קיז, עד שיום אחד נשיא יוניברסל שמע אותה מנגנת את ההמנון האמריקאי בסטייל היפ הופ. מכאן ועד חוזה אישי מולו הדרך הייתה קצרה. מאות אלפי דולרים החלו להישפך על הפרויקט השאפתני וראפרים מהחוף המערבי עד המזרחי ביקשו להשתתף בו.
באלבום לא תשמעו אותה שרה או מצייצת, מקסימום נותנת אינטרו ביישני משהו כשהיא מציגה את עצמה, ההפך הגמור מההפקות המאוד אנרגטיות ומהשפה הפיוטית של הכלי שלה. הכינור מאוד דומיננטי בכל השירים, אך לא גונב את ההצגה לאמנים שמתארחים אצלה. ב-Jump & Spread Out עם Fatman Scoop וVicious הלחן החסידי של הכינור מתלבש על מקצב הדאנסהול כמו שטריימל על דוס. ב-Fly Away עם Fabulous, Musiq ו-Kanye West שהפיק יחד עם בן ארי את השיר, משתלבת כל החבורה בשירה בעלת ניחוח סקסי.
השירים באלבום מרגשים בתזמור ובהפקה שלהם, למשל Sunshine to the Rain עם Scarface ואנטוני המילטון כשמקהלה ששרה את הפזמון נותנת הרגשה של שיר כנסייה שחור. דווקא בקטעים האינסטרומנטאליים בסופי שירים הכינור של מירי מתחיל טיפה לשעמם, ללא הגיבוי הקולי, זה נשמע כאילו היא זרקה פנימה זנבות של לחנים שלא נכנסו לאלבום כשירים.
בהפקת האלבום ניתנה לבן ארי עצמאות מלאה, אם בקביעת האנשים שישתתפו בפרויקט ועד לשלב המיקסים וההקלטות שעשתה בעצמה באולפן הפרטי שלה. ואם כבר עצמאות, אז למה לא לצרף את אוהד, אחיה הגדול, שעומד מאחורי חלק מההפקות באלבום. מירי לא מהססת להתחנף לקהל ההיפ הופ עם העיבוד להמנון האמריקאי ומזמור לחג המולד, אולי פעם נשמע ממנה גם גרסה להמנון שלנו.
בימים אלה היא בטור לצד באסטה ריימס, ריספקט! ולא לשכוח שהיא גם הביאה כבוד גדול השנה לישראל כאשר זכתה בפרס הגראמי היוקרתי על שיר הראפ של השנה - Jesus walks, יחד עם קנייה ווסט. בינתיים האלבום לא שובר שירי מכירות בארה"ב, נקווה שזה לא יפגע בהמשך הקריירה שלה ושהיא לא תהיה גימיק חולף.
פיפטי סנט – הסרט
אחרי "8 מייל" של אמינם, עכשיו מגיע תורו של בן טיפוחיו פיפטי סנט להוציא סרט על חייו,
"Get rich Or Die Tryin", כשם אלבומו הקודם. הסרט מספר על ילד רחוב יתום שמטביע את חותמו בתעשיית הסמים, אבל לבסוף משאיר את האלימות מאחור והופך להיות אמן היפ הופ. בנאלי, אך זה סיפור חייו של קרטיס ג'קסון. את הסרט מביים ומפיק הבמאי האירי ג'ים שרדיאן ("בשם האב", "כף רגלי השמאלית") והוא יעלה ב-9 לנובמבר בארה"ב. למסכינו הקטן הוא יגיע בסביבות פברואר. פסקול הסרט יוצא החודש ובינתיים אתם יכולים לקבל טעימה מהסרט.
