מדריך: צילום עצמים בתנועה

תמונה בה מוצגת הקפאה של אובייקט בתנועה (כמו בתמונת הבחור הקופץ מצד ימין), עשויה להעניק תחושה חזקה של תנועה.

אפשר להקפיא תנועה באמצעות מבזק (פלאש), שמאיר את האובייקט המצולם למשך שבריר שניה ועל ידי כך מקפיא אותו, או לחלופין להשתמש במהירות תריס (Shutter speed) גבוהה.

הכוונה ב”מהירות תריס” היא לפרק הזמן שבו חיישן התמונה שבמצלמה, קולט את קרני האור שנכנסו למצלמה.

כשמדובר בפרק זמן קצר ביותר, למשל 1/2000 (שתי אלפיות השנייה), הרי שאפילו מכונית מירוץ תופיע בתמונה כשהיא קפואה על מקומה. השימוש במבזק לצורך הקפאת התמונה, מתאים לצילום לילה או לצילום בתוך הבית כאשר האובייקט המצולם נמצא מטרים ספורים מהמצלמה.

השימוש במהירות תריס לצורך הקפאת אובייקט, מתבצע במקרים שהאובייקט מואר באור יום או אפילו בתאורת חדר חזקה, ובמצלמות המאפשרות שליטה על מהירות התריס.

במקרה כזה יש לצלם במצב אוטומטי עם קדימות למהירות תריס, המכונה, בדגמים שונים של מצלמות באות S (ל-Shutter Priority) או בצמד האותיות TV (ל-Time Value). במצב צילום זה, ניתן לכוון ידנית את מהירות התריס

של המצלמה ל-1/250 או אפילו יותר (למשל 1/500).

אחת הדרכים המעניינות והיצירתיות להמחשת תנועה היא מריחת האובייקט המצולם או סביבתו. כדי ליצור אפקט מריחה של אובייקט בתנועה, מכוונים מהירות תריס נמוכה.

לדוגמה, כדי “למרוח” אדם רץ, מכוונים מהירות תריס 1/15. המריחה נוצרת מכיוון שבעת שהתריס היה פתוח וחיישן המצלמה “קלט” את התמונה - האובייקט המצולם שינה את מיקומו.

האיש הקופץ. יש מריחה‏ (צילום: זמן דיגיטלי)

1

2

3

עם זאת, במקרים של מהירות תריס נמוכה (ומהירות של 1/15 היא באמת מהירות שכזו), חשוב לייצב את המצלמה.

מהירות התריס משפיעה לא רק על הקפאה או מריחת תנועה, אלא גם באופן כללי על חדות התמונה: מהירות תריס נמוכה (בדרך כלל נמוכה מ-1/60) מגדילה את הסיכוי שהתמונה תהיה מטושטשת בגלל רעד ידיים.

אם תבדקו תמונות שצילמתם במהירויות תריס נמוכות כגון 1/8 שנייה, תגלו כי ידיכם פחות יציבות ממה שחשבתם. לא לדאוג, זה טבעי ומשותף לכולם. במקרים כאלו, מומלץ להציב את המצלמה על חצובה או להשעינה על משטח יציב.

במצלמות דיגיטליות מסויימות, ההשהיה בין הלחיצה על לחצן הצילום לבין הצילום בפועל, מפריעה לצילום תנועה. עד שהמצלמה מבצעת את הצילום, התנועה הסתיימה, ופיספסנו את הרגע המכריע.

אפשר להתגבר על בעיה זו באמצעות צילום במצב רציף (נקרא Continuous או Burst). במצב זה, כל עוד האצבע לוחצת על לחצן הצילום, המצלמה יורה תמונות בקצב מהיר.

מצב TV. קביעת מהירות התריסה‏ (צילום: זמן דיגיטלי)

1

2

בסופו של דבר, נקבל מספר תמונות שצולמו במרווחים של שבריר שניה זו מזו ומכסות את כל טווח התנועה.

לאחר מכן, ניתן לבחור את התמונה שתפסה את הרגע באופן המוצלח ביותר ולמחוק את האחרות - אחרי הכל לא ביזבזנו פילם.

מעקב תוך כדי צילום

אם תרצו לצלם צילומים רוויי אדרנלין, כגון מירוץ אופנועים, גולשים על סקייטבורד או חיית טרף במירוץ אחר קורבנה, הנה טכניקה מתקדמת המאפשרת ליצור אפקט תנועה מעניין ודרמטי. הרעיון הכללי: מעקב עם המצלמה (והגוף) אחרי האובייקט - תוך כדי צילום.

קודם לביצוע הצילום עצמו, הקפידו לבצע מספר פעולות מקדימות:

1. מקמו את עצמכם במצב בו המרחק ביניכם לבין האובייקט ישאר קבוע ככל האפשר (חשבו על עצמכם במונחים של מרכז עיגול דמיוני).
   
   
2. מאחר שתנועת האובייקט עלולה להיות מהירה מדי עבור המיקוד האוטומטי, העבירו את המצלמה למצב מיקוד ידני (אם זה אפשרי), ומקדו את העדשה מראש למרחק שבו האובייקט צפוי לעבור.
   
   
3. השתמשו במצב צילום אוטומטי עם קדימות למהירות תריס (מצב TV או S), וקבעו מהירות תריס בין 1/15 - 1/60.
   
   
4. על מנת לצלם רצף מהיר של תמונות, (מה שיגדיל את הסיכויים לתמונה מוצלחת) קבעו מצב צילום רציף.
   
   
5. כאשר הנושא מתקרב לכיוונכם, עקבו אחריו, כך שיופיע כל העת במרכז הצג או העינית.
   
   
6. כעת, כשהאובייקט מספיק קרוב, לחצו על לחצן הצילום והחזיקו מעט לקבלת רצף התמונות. במשך זמן הלחיצה, המשיכו בתנועת העקיבה אחרי האובייקט.
   

הכתבה פורסמה בגיליון מספר 7 של "זמן דיגיטלי " , מגזין ברזולוציה גבוהה