"העלאת מחירי הלחם - גזילת כבשת הרש"

זעם בקרב הארגונים החברתיים ובמערכת הפוליטית בעקבות העלאת מחירי הלחם. הלחם שבפיקוח יתייקר ממחר (ג') ב-6.5%.

סגנית השר אורית נוקד (עבודה) אמרה כי "מדובר בשערורייה ובגזילת כבשת הרש של השכבות החלשות". נוקד הוסיפה כי "הציניות זועקת לשמיים. ביום בו התבשרנו שהעשירון העליון קיבל הטבה של תשעה מיליארד שקלים בעקבות הרפורמה במס, התבשרנו במקביל על עלייה במחירי הלחם".

ח"כ מאיר פרוש (אגודת ישראל) אמר כי "הממשלה מעניקה מתנה מקורית לעניים בישראל עם פתיחת מושב החורף". לדבריו, "המתנה היא העלאת מחיר הלחם כחלק מהתוכנית למלחמה בעוני, עליה הכריז ראש הממשלה".

חברת הכנסת יולי תמיר (עבודה) אמרה כי "רק ממשלה אכזרית מעלה את מחירי הלחם בזמן שהיא מזרימה תשעה מיליארד שקלים לכיס עשירי המדינה". היא הוסיפה כי "מפלגת העבודה לא יכולה לגלגל עיניים לשמיים ולהתנער מאחריות למדיניות הממשלה, בה היא שותפה". 

"יד אחת מחלקת לבעלי ההון - השנייה פוגעת בעניים"

בקשת הדמוקרטית המזרחית טוענים כי פרוסות הלחם שייחסכו מפיותיהם של ילדי העניים יממנו את רפורמת המיסים המיטבה עם העשירים. יוסי קלו, דובר הקשת הדמוקרטית: "העלאת מחירי הלחם היא סמל להתעמרות הממשלה בחברות החלשות. בעוד שיד אחת מחלקת כספים ללא הבחנה לבעלי ההון ומוותרת על מיסים, ידה השנייה של הממשלה פוגעת במטה לחמם של העניים ומעלה את מחיריהם של מוצרי יסוד בסיסיים.

"לחם הוא מרכיב חשוב מאוד בתזונה של אנשים עניים בגלל שהוא משביע וזול, כך שאפילו עלייה של 25 אגורות משפיעה על המצב הכלכלי העגום כל כך של עניי ישראל".

בארגון "לתת" אמרו כי "ראש הממשלה מכריז על העלאת נושא העוני על ראש סדר העדיפויות הלאומי ובאותה עת מעלה את מחירי הלחם שהינו המצרך הבסיסי ביותר. מעבר לתיאוריות יצטרך ראש הממשלה להוכיח את כוונותיו במעשים ובעת שהוא מתכנן תוכניות ארוכות טווח לפיתרון העוני, אל לא לשכוח את מיליון וחצי הרעבים".

מנהל המכללה החברתית כלכלית, וחבר הנהגת ההסתדרות, אפרים דוידי, אמר כי העלאת מחיר הלחם משמעותית מאוד במיוחד כי בשנים האחרונות יש פילוג בצריכת הלחם בין עניים לעשירים. לדבריו, "בעוד שהעשירים קונים סוגי לחם בריאים ויקרים יותר, העניים קונים הרבה יותר את הלחם האחיד.

"בקרב העשירונים התחתונים, עלייה של עשרות אגורות מכבידה על התקציב המשפחתי. בשכבות העניות יותר ישנה צריכה גדולה יותר בלחם, פסטות ואורז, כאשר הם מקצצים בקניית ירקות ופירות".

לדבריו, "בכל העולם יש הרבה רגישות כלפי מחירי הלחם. בצרפת וספרד מחירי הלחם לא עולים. מחיר הבגט הצרפתי הוא בפיקוח ואינו עולה, ולא בגלל שמחירי החיטה לא עולים אלא בגלל שהמדינה לא נותנת לו לעלות. כך גם אפשר לראות במדינות עולם שלישי – במצרים הרבה שנים מחיר הלחם לא עולה בגלל החשש ממהומות עממיות.

"אולם בישראל המצב אינו כזה כלל. מצד אחד ישנו לובי של יצרני הלחם ובעלי טחנות הקמח – מדובר בענף שעובר תהליך מונופוליזציה ובעל כוח רב. מצד שני, נראה כאילו זה אינו נוגע לממשלה שאינה מבינה את משמעות העלאת מחירי הלחם".