סקר: הבעיות המעצבנות ביותר ברשת הישראלית

כדי להבין מהי שימושיות, הנה תרגיל קטן: יש לכם 30 שניות למצוא מהי תמונת המצב העדכנית לגבי תחלואת בני אדם בשפעת העופות באתר משרד הבריאות. בהצלחה. כשתתייאשו תחזרו לכאן.

טוב שחזרתם! כבר התחלנו לדאוג. הבעיות שבוודאי נתקלתם בהן הן עומס מידע עצום בדף הבית, תפריט ניווט עמוס מדי, מנגנון חיפוש קצת מוזר, ואם אתם ממש בסדר ומצאתם את העמוד הנכון (כמעט), גיליתם שהוא עודכן לאחרונה לפני שנה ותשעה חודשים. אכן, תמונה עדכנית.

אם כן, שימושיות בטכנולוגיה מוגדרת כ"מידת היעילות, התועלת ושביעות הרצון שחווים משתמשים מוגדרים בהשגת מטרות מוגדרות בסביבה נתונה". יש המכנים שימושיות כ"חוויית המשתמש", אחרים קוראים לה "הנדסת גורמי אנוש".

לקראת יום השימושיות העולמי שיחול מחר (ה'), בדקנו עם חברי ארגון מומחי השימושיות הישראלי מהן לדעתם בעיות השימושיות המעצבנות ביותר ברשת הישראלית.

מכון "סמית-קלקא מחקרים" ביצע סקר טלפוני בקרב 500 איש כמדגם מייצג לאוכלוסייה הבוגרת בישראל, הציג להם את הבעיות האלה וביקש מהם לומר מהן הבעיות שהכי מפריעות בזמן גלישה באתרים ישראליים ברשת. לפניכם התוצאות וההסברים להן (הנתונים מסתכמים ביותר מ-100% כיוון שכל אדם התבקש לציין שתי בעיות שהכי מפריעות לו).

• חפש את האיקס – 59% מהגולשים
  

מי מאתנו לא מכיר את המשחק בו אנו גולשים לאתר כדי לחפש מידע אך נאלצים לחפש את האיקס האבוד, על מנת לסגור את הפרסומת. האיקס, כמובן, מתחבא בכל מיני מקומות. מאיקס בצבע רקע, עד איקס שמופיע בצד המסך, רחוק מהפרסומת. מיותר לציין כי האתר מאפשר בצורה זו למפרסם לעצבן את הלקוח? (ירדן לוינסקי).

• עומס יתר – 22% מהגולשים
  

מרבית האתרים בטוחים שהגולש מוגבל, ולכן חייבים להציג קישורים בעמוד הראשי של האתר לכל מדורי/קטגוריות התוכן הקיימות באתר. עמודי בית של אתרים ישראליים כוללים מאות קישורים, על פי סדר שברור לעיתים רק למעצבי האתרים. התוצאה היא שלפעמים העמודים הופכים למשהו שלא ניתן להתמצא במה שקורה בתוכו, וגרוע מכך, מצריך כדור חזק במיוחד נגד כאב ראש (ירדן לוינסקי, פני ברסימנטוב).

• אי קידוד של עברית ויזואלית – 16% מהגולשים
  

רוב האתרים בעברית כתובים על פי התקן הרשמי (המוכר גם כעברית Windows), ומיעוטם כתובים בעברית ויזואלית. גולשים רבים שאינם מודעים לכך נכנסים לאתרים ותלוננים על כך שהם מופיעים בשפת ג'יבריש (או כפי שהמשתמשים מכנים זאת - כתב "זבל") והם אינם יכולים לקרוא את המלל באתר.

גולשים שכן מכירים את הבעיה נאלצים לשנות את קידוד הופעת המלל באתר לעברית ויזואלית בכל פעם שהם גולשים לאתר בעייתי. מקור הבעיה הנו קוד כתיבת האתר שאינו מורה לדפדפן לקרוא את האתר בעברית ויזואלית כברירת מחדל. העניין מהווה בעיית שימושיות קשה עבור גולשים מנוסים ולא מנוסים כאחד (עמיר זבולוני, פני ברסימנטוב).

• חיפוש שלא מוצא – 14% מהגולשים
  

ברוב האתרים הישראלים אין אפילו טעם לנסות את אפשרות החיפוש. לרוב, החיפוש אינו יעיל ולא מוצא דבר או שמציג יותר מדי תוצאות לא רלוונטיות. במילים אחרות, מנגנון החיפוש עובד לפי הגדרות שאינן ברורות למשתמש שלא יודע אילו מילות מפתח הוא נדרש להזין.

הגולש הישראלי, שרגיל לסטנדרטים של גוגל, בהכרח מתאכזב לנוכח יכולות החיפוש של האתרים הישראלים, המציגים תוצאות דלות וחסרות (ללא הצגת שם של כל תוצאה, ללא תיאור הדף שנמצא, כתובתו ועוד). (איל ליבנה, חנן כהן).

• עיצוב קלוקל – 9% מהגולשים
  

יופי ואסתטיקה הם עניין של טעם, אומרים רבים. האמנם? על הסקלה שבין "יפה" ל"מכוער", אתרים ישראליים רבים נמצאים, איך להתבטא בעדינות, קצת מחוץ לסקלה (בכיוון של המכוער). הם מעוצבים בעליבות רבה, אינם נעימים למראה ולגלישה ואינם אסתטיים לפי כל קנה מידה.

אתרים המעוצבים כך, אינם זוכים להערכה בקרב המשתמשים שמעדיפים ברוב המקרים עיצוב נעים ורלוונטי. התופעה נגרמת בעיקר מכיוון שאנשים שאינם מוכשרים לכך מעצבים אתרים. הבעיות העיקריות הן בחירת צבעים לא אסתטית או צעקנית מדי, רצון להבליט פריטים רבים מדי, סידור עמודים באופן לא הגיוני (לדוגמה, יותר מדי שטח מסך מוקדש לנושאים שאינם חשובים לגולש), אי השארת שטח לבן ונקי מתוכן לצורך מתן תחושת אוורור במסך, שימוש בגופנים לא מתאימים ושימוש במספר רב מדי של גופנים. (גיא לוין)

• ניחושים ועלבונות  
  

בעת מילוי טפסים באינטרנט (רישום לאתר, תשלום חשבונות וכד'), אתרים רבים נוהגים שלא לציין בכל שדה מה נדרש הגולש למלא בו (למשל, האם צריך להוסיף ספרת ביקורת למספר תעודת הזהות, האם יש לשלב מקפים כשמקלידים את מספר כרטיס האשראי ועוד), לא לציין מהי מגבלת אורך הטקסט בשדה (למשל, מספר תווים עבור סיסמה חדשה) ואינם מסייעים לגולש לפתור תקלות במילוי הטופס.

במקרה האחרון האתרים מגדילים לעשות; הגולש מאשר את הטופס, מקבל הודעה "נכשלת במילוי" וצריך לנחש לבד מה הבעיה מכיוון שהשדה או השדות הבעייתיים אינם מודגשים. מה גם שהטלת האשמה על הגולש אינה נימוסית ולא נכונה ברוב המקרים (אני נכשלתי במילוי? זה ששם המשפחה שלי הוא אלכסנדרוביץ' ולכם יש מגבלה של 10 אותיות אומר שאני נכשלתי?). (איל ליבנה).

• חוסר עקביות בפס הגלילה (צחי פלד)
  

אתרים רבים ממקמים את פס הגלילה בצד שמאל ובכך מטעים ומרגיזים את הגולש שרגיל לפס גלילה בצד ימין הן באתרים לא ישראליים והן בתוכנות מחשב. הפתרון: למרות שנראה "נכון" יותר למקם את פס הגלילה בצד שמאל (כיוון שמדובר בעברית), יש למקמו בצד ימין כי כך פועלים רוב האתרים בעולם.

כלל ידוע בשימושיות אומר כי הגולשים מבלים את רוב זמנם באתרים אחרים ולא באתר שלך. לכן עליך לשמור על סטנדרטים שנקבעו באותם אתרים, או לפחות ברובם. כלל זה תופס גם לגבי מיקום פס הגלילה.

• מיקום סרגל ניווט (אריאל אשל)
  

העין הישראלית רגילה לקרוא טקסט מימין לשמאל. אי לכך, יש למקם את אזורי התוכן החשובים באתר מצד ימין של העמוד ולא בצד שמאל. לדוגמה, מומלץ שלא למקם תפריט ניווט בצד ימין של העמוד ומאמר בצד שמאל. זאת כיוון שהעין תקרא קודם את תפריט הניווט ורק לאחר מכן את המאמר.

אז מה הבעיה? הבעיה טמונה בכך שבכל עמוד באתר הגולש רוצה קודם כל לקרוא את המאמר (או למלא את הטופס, או ללמוד על המוצר וכו') ולא את תפריט הניווט ש"נתקע" לעין באמצע הדרך.

• לא יפהץץץ (איל ליבנה)
  

מי המעצבן ששם את הנקודה במקלדת בעברית מימין לנקודה באנגלית ותמיד גורם לי לסיים משפט בצדיק סופית? לא יפהץץץ.

שני נתונים מעניינים נוספים מהסקר שביצע מכון "סמית-קלקא מחקרים":

1. צעירים עד גיל 29 ציינו כי הבעיות "חפש את ה-X לסגירת הפרסומות" ו"חיפוש לא מוצא" מפריעות להם באחוזים גבוהים יותר לעומת נשאלים בגילאים אחרים. למעט נתון זה, בכל הגילאים נמצאו אחוזים דומים. המשמעות היא שבעיות שימושיות מפריעות לבני כל הגילאים באותה מידה ואי אפשר לקבוע למשל, שצעירים יסתדרו עם חיפוש טוב יותר, לא משנה מה. מנגנון חיפוש רע יפריע לכולם.

2. מפתיע לגלות כי לפי נתוני הסקר, יותר גברים מאשר נשים מוצאים שעיצוב לא אסתטי הנו בעיה (14% מהגברים לעומת 5% מהנשים).

על יום השימושיות העולמי והישראלי

יום השימושיות העולמי יצויין מחר, לראשונה בהיסטוריה בכ-100 ערים בעולם ב-35 מדינות ברחבי העולם ויהפוך למסורת מעתה והלאה. אתר יום השימושיות העולמי מפרט מידע על כל האירועים בעולם ויעביר עדכונים במהלך היום. לידיעת המתעניינים, במהלך היום יופעל ערוץ נגישות (Accessibility) מיוחד במהלכו יועברו הרצאות החל מיום ד', 2 בנובמבר, בערב ועד ליום ה', 3 בנובמבר בלילה, על ידי עשרות מומחי נגישות, קובעי מדיניות וחסידי התחום מכל רחבי העולם. לוח הזמנים להרצאות כולל קישור לכל הרצאה ומספק פרטים נוספים.

ארגון מומחי השימושיות הישראלי, IsraCHI (ראשי תיבות של Israel Computer-Human Interaction), יציין את היום בישראל באירוע שיתקיים במרכז הבינתחומי.

הכותב הוא יו"ר ארגון מומחי השימושיות הישראלי.

מכירים עוד בעיות? הגיבו וספרו לנו.