שתף קטע נבחר
 

ילד צריך את אמא

לובי חזק של גברים גרושים נאבק לשינוי החוק, המשאיר לרוב את הילדים עם האם. בינתיים ממשיכים חלקם להתנער מתשלום מזונות ולהתעלל בגרושותיהם

רחל (שם בדוי) מגדלת ומפרנסת את ילדיה לבדה. אבא שלהם, אולי פגוע מכך שהיא זו שיזמה את הגירושים, לא משלם לה מזונות במשך שנים, וחובו מתקרב לכמה מאות אלפי שקלים. לא עוזרות גם פקודות מאסר שהוציאה נגדו ההוצאה לפועל כסרבן מזונות. את ההסדרים השבועיים שנקבעו לו הוא לא מנצל וכמעט שאינו רואה את הילדים. אבל בינתיים פותח נגדה תיקי רכוש מופרכים בכל מיני ערים בארץ ומכריח אותה לבזבז זמן, אנרגיה נפשית וממון על הטיפול בהם, עד לסגירתם. לפני כשנה התגלתה אצל רחל מחלה קשה. בעקבות כך שבה והפצירה בו לשלם מזונות, בתקווה שאולי מחלתה תשנה במשהו את התמונה. "עד עתה נשאתי בעול, עכשיו בוא תשתתף - אלה הילדים של שנינו", התחננה. התשובה שקיבלה: "צאי החוצה, תביטי בשמש, עוד מעט לא תראי אותה יותר והילדים יעברו אליי".

 

כמו רבים אחרים, גם "גיבור" הסיפור הזה פעיל בקבוצת הגברים הגרושים, הנאבקת כעת למען שוויון בין ההורים ומנסה לבטל את הדין לפיו בהיעדר סיכום אחר ביניהם, נשארים הילדים עם אמם בעת פירוד וגירושים. שינוי "חזקת הגיל הרך", המעוגנת בספר החוקים מאז 1962, תחמיר את מצבן של נשים (בעיקר מאזורי עוני ומצוקה), תלבה סכסוכים המסתיימים בגירושים ותסרבל את תהליך הפרידה, באופן שיפגע בראש ובראשונה בילדים.

 

גם לחברי הארגונים הללו ברור ששוויון לא אמור להתחיל ברגע הגירושים, אלא מן היום בו נולדים הילדים: טיפול בהם, הגעה בשעה מוקדמת הביתה, הישארות בבית עם ילד חולה, ימי הורים בבית-הספר, הצטרפות לטיולים, שיעורי בית, סידורים וכביסות. אבל במקום בו אין שוויון מלכתחילה, נזכרים בו בשעת פרידה. הדיון האמיתי במסגרת דרישת השוויון של האבות נוגע לסידורי הלינה. הנוסחה בבתי-המשפט לענייני משפחה היא: יותר לילות - פחות מזונות. בינתיים, כדי להפעיל לחץ על נשותיהם ועל המערכת לקביעת משמורת משותפת ולהפחתת מזונות, רבים מהם לא עומדים בהסדרי מזונות ובהסדרי ראיית הילדים. טובת הילד כבר אמרנו?  

 

המשמורת המשותפת, אליה חותרים הגברים, הוכרה ככושלת לאור הניסיון המר בארצות רבות. היום, לאחר תביעות עתק, התאבדויות ילדים וחוות דעת קשות מצד הרשויות השונות, המגמה המתגבשת בעולם היא שיבה למשמורן עיקרי אחד, שברוב המקרים הוא האם. תחשבו על זה: מה עדיף לילד - לילה פה לילה שם ו-18 שנים על מזוודות, או בית מרכזי יציב ורציף, ופעמיים בשבוע אצל אבא? 

 

בסיפור על בעלה לשעבר של רחל קיימים כל המאפיינים של טלנובלה: תככים, מזימות, מצג שווא, מניפולציות, ציניות, רוע וקור רוח. בעוד גברים גרושים מנסים להצמיד את כל התכונות הללו לנשותיהם ולפמיניסטיות האימתניות, המציאות חזקה מכל הזיה ומראה את ההיפך. אבל כולם משתפים איתם פעולה: בעיתון נותנים במה שווה לנציגות הארגונים החברתיים ולעברייני מזונות ואבות משתמטים. בכנסת מתקבלים האחרונים כאורחים של כבוד. ובעוד האמהות נעות מעבודה לעבודה ונשארות כבולות לבית ולילדים, מאפשרים לאבות - המשוחררים מאחריות לילדיהם - לבסס לובי ויוזמות חקיקה ולפעול, בשם כעס בלתי מרוסן ושנאה עמוקה לגרושותיהן, נגד האינטרסים של כולנו.

 

חנה בית הלחמי, רכזת קואליציית הארגונים "נשים למען אמהות וילדים" הנאבקת נגד ביטול חוק חזקת הגיל הרך

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים