לקסוס RX400h - אופנה חשמלית

חדי העין, כך אני לפחות מקווה, מזהים שאני נוהג כאן במכונית מאד לא-רגילה. זאת אומרת, אני ממש-ממש הייתי שמח אם הם היו מבינים שהלקסוס RX הכסוף בו אני נוהג, לא משתייך לקטגוריות לוויתני הכביש עם פוזת הכאילו-שטח יוקרתית-נובורישית חסרת טעם. חשוב לי מאד, ושלא יהיה אפילו ספק למישהו, שאני לא סתם עוד עשיר חסר מצפון, שמגחך בפה מלא כאשר מזכירים זיהום אוויר.

כי אני בעצם יאפי מודע לעצמו ולסביבה. אחד שמודאג עמוקות מהאוויר שנושמים וינשמו בעתיד צאצאי עלי אדמות. שימו לב-שימו לב - אני נוהג במכונית עם מנוע היברידי, שמבטיחה להיות ממש, אבל ממש נקיה.

זה לא פשוט היום

טוב, האמת היא שאף אחד לא ממש התעלם ממכונית המבחן בה נהגנו לפני ימים אחדים. לא רק מכיוון שמדובר בדגם שעדיין אינו מגיע ארצה באופן סדיר, וגם בעולם הוא יחסית צעיר, אלא גם מכיוון שמדובר היה בלקסוס, מותג היוקרה האמריקני-יפני שלא ממש קיים כאן, ומתוכנן להצטרף לקלחת המקומית רק בעוד כשנה-שנתיים.

כך שברור לי מדוע נשלחו כל כך הרבה מבטים לכיווני. אם כי יתכן שהסיבה לכך נעוצה דווקא בעובדה שה-RX400h, בו אני נוהג, ניצב בדומייה מוחלטת בהמתנה לאור הירוק ברמזור. עוברי האורח כנראה גם לא יודעים שהמספר "400" אינו מתייחס לנפח המנוע למשל. ספק גדול אם הם מודעים לכך שה-RX330, שגם בו נהגנו לראשונה בארץ, משמש כאן כבסיס. מרביתם לבטח לא מודעים לעובדה שמדובר ברכב היברידי ראשון של לקסוס, ולמעשה שני מבית טויוטה הגדולה. ספק אם הם מבינים כי מדובר ב-SUV ראשון בעולם עם מנוע חדשני שכזה.

בארה"ב המידע הזה מחלחל דווקא היטב לתודעת הציבור. זאת אומרת, לקסוס משקיעה הון עתק בפרסום והסבר כי זה אינו רכב גדול-בזבזן-מזהם ללא צורך נוסף, אלא כזה שמסוגל להציע את כל יתרונות ה-SUV שהאמריקנים אוהבים, בחבילה ידידותית יחסית לסביבה. בעידן בו קבוצות ירוקים מיליטנטיות מציתות באש סוכנויות של האמר, כדאי להם לעשות את זה. אגב, זה עובד מצוין. בדיוק כמו הפריוס ההיברידית של טויוטה, שהפכה למכונית-חובה עבור כל מי שמחשיב עצמו כחי על אהבת הציבור (ומי אמר כוכבי קולנוע וסלבבירטאים בהתהוות), גם הלקסוס RX400h הפך להיסטריה שיווקית. תור ההזמנות לרכישת הרכב הזה הוא הגדול בהיסטוריה של המותג. חד וחלק. 

ובמה הוא שונה?

טוב, זהה, חוץ מהצג הצבעוני במרכז הקונסולה, אשר מורה בעזרת חיצים ותרשימי זרימה מרתקים את חלוקת הכוח בין מנועי החשמל והבנזין. הוא גם חושף באותה הזדמנות את מורכבות המערכת, עם מנוע חשמלי אחד לפנים, שני מאחור, והנעה כפולה. הצג הזה מסקרן מאד, מושך את העין, רק חבל שהוא מעט קשה להבנה. מצד שני, לצג הזה יש גם תפקיד נוסף. בתמרוני חניה הוא מכניס לפעולה מצלמה אחורית האחראית לחשיפת הנעשה רחוק מעין הנהג. בעצם, במבט קצת קפדני יותר, אני מזהה גם כי מד הסל"ד הוחלף במד קילוואט, המצביע על הסיוע החשמלי שמסופק. מעניין.

מתחת לעור השינויים רבים יותר. ל-RX400h בו אני נוהג יש לא פחות משלושה(!) מנועים, בעצם, כמעט ארבעה... יש כמובן בשינויים קלים את מנוע הבנזין של ה-RX330, בנפח 3,311 סמ"ק, עם הספק מרבי של 211 כ"ס ומומנט מרבי של 29 קג"מ. אבל יש עוד שני מנועים חשמליים (ושלישי שמתפקד כגנרטור ומתנע...), המסייעים לבנזין. מנוע חשמלי קדמי, החזק יותר, עשוי במצבים מסוימים להניע את הרכב לבדו. הוא מייצר 168 כ"ס, ומומנט אדיר של 33.9 קג"מ, החל מ-0 סל"ד. ויש גם מנוע אחורי, קטן יותר, עם הספק מרבי של 68 כ"ס בלבד, ומומנט מרבי של 13 קג"מ. כמה זה ביחד? קצת מסובך. לפי טויוטה, ההספק המרבי של שלל המנועים מגיע במקרה המרבי ל-272 כ"ס. המומנט המרבי לפי היפנים? עד כדי 76.4 קג"מ מפלצתיים. אתם עוד כאן?

חוץ מבלגאן המנועים המרשים, יש עוד כמה עניינים חשובים. למשל, תיבה אוטומטית-רציפה במקום אוטומטית "רגילה" עם חמישה הילוכים. יש כאן גם שימוש בכוח-עזר חשמלי עבור פעולת ההגה, האלטרנטור ומשאבת המים. מערכת הבלימה, אולי תיארתם לעצמכם, מסייעת לטעינת מצברי החשמל החשובים, שמונחים מתחת למושב האחורי. מבולבלים? אולי הכתבה המצורפת למטה תסייע.

כרגיל, שלב ההתנעה והנסיעה בעיר במכונית היברידית, הוא עסק מיוחד ומרגש. ה-RX הרי אינו מתעורר לחיים עד שלחיצה על המצערת האלקטרונית תייצר אותות חיים בחטיבת הכוח המורכבת. ומהר מאד אני מגלה כי תנועה חשמלית בלבד ניתנת לביצוע רק תוך ליטוף קליל כנוצה של המצערת. עם מצברים מלאים, רגל של בלרינה מנוסה וסבלנות אין קץ, ניתן להתקרב ל-30 קמ"ש לפעמים קצת יותר בלי להעיר את מנוע הבנזין. קצת פחות רגש, ונהיגה מעט פחות-מודעת לנושא, תכניס לפעולה (גם) את מנוע הבנזין. ואז אנחנו פחות חסכוניים, וכל העסק כבר לא ממש מוצדק. אפשר היה לכייל קצת טוב יותר את הדוושה, אני מניח.

חוץ מזה, נראה כי טויוטה לא מגזימה כלל כאשר היא מתארת את סיוע המנועים החשמליים החל מסל"ד אפס. ל-330 הרגיל לא חסר כוח? ה-RX400h מהיר ממנו בכל השוואה - כולל ביציאה מהמקום. התגובה מיידית וקלילה, כאילו לא מדובר ברכב השוקל למעלה משני טון. גם הנתונים מרשימים - זינוק ל-100 קמ"ש ב-7.6 שניות בלבד. המהירות המרבית ברכב "האמריקני" בו נהגנו מוגבלת ל-180 קמ"ש, אך באירופה עומד נתון המהירות המרבית על 200 קמ"ש.

תוך כדי נסיעת המבחן הקצרה (מדי) אפשר לזהות כי חלק מיכולת ההאצה המרשימה, קשור גם לתיבה הרציפה שדואגת להודיע על נוכחותה בצליל יוצא דופן, בעיקר תחת עומס. מה עוד אפשר לספר? שהתרשמות אמיתית ומלאה מההגה החשמלי לא הצלחנו להשיג, אבל בהתחושה ראשונית הוא אינו נופל מ"אחיו" הרגיל. מצד שני, זה האחרון באמת שאינו מבריק, כך שזו אינה חוכמה גדולה...

מעניין היה לגלות כי התחושה הכללית אינה של נהיגה ברכב כבד במיוחד, אלא דווקא בקליל יחסית לגודלו וייעודו. וזה נעוץ כנראה בנתון המומנט העצום מסל"ד סופר-נמוך שעומד לרשות רגל ימין. רמת הנוחות כצפוי סבירה-פלוס, אם כי גם כאן כדאי לסייג, מהטעם הפשוט שלא ניתן לנו לנהוג בכבישי המבחן הרגילים שלנו. ולשאלת השאלות - צריכת הדלק.

ובכן, טויוטה מדברים באופן רשמי על 12 ק"מ לליטר מאד מרשימים לרכב שכזה. ובניגוד לרבות אחרות, היא אינה מציגה נתון סופר-אופטימי אלא די ריאלי. בפועל הצביע מחשב הדרך "שלנו" על כ-10 ק"מ לליטר, וזה לא פחות ממצוין. להזכירכם, עם מנוע בנזין בלבד הוא "שתה" 6 ק"מ לליטר (הצהרת היצרן היא ל-8.8 ק"מ לליטר). יותר חזק ויותר חסכוני - בהחלט מרשים.

גולת הכותרת בלקסוס RX400h צריכה להיות המחיר. הרי לאחר ההחלטה על הקלות מס לגבי כלים היברידיים, תוך רצון לשמור על איכות הסביבה, אמור ה-400 להיות זול מאחיו הרגיל - לא ככה? אלא שמשום מה, מנסחי החוק החליטו להגביל את נפח המנוע למכוניות היברידיות שיזכו בהטבה ל-3.0 ליטר בלבד. למה? ככה. לצער רוכשים פוטנציאליים, הרכב הזה מיועד בעיקר לשוק האמריקני, ולכן הוא מצויד ב-3.3 ליטר שנמכר שם, ולא ב-3.0 ליטר שיש לגרסה האירופית. זה אומר שעם 560 אלף שקל, הוא יקר ב-100 אלף מה-330. לכן ספק אם נראה אותו על הכביש המקומי. חבל, ולא חכם.