שתף קטע נבחר

צעדה בת"א: "שפעת מדבקת, מחלת נפש לא"

1,200 פגועי נפש צעדו בתל-אביב נגד הסטיגמות ובדרישה להתקבל כשווים. "נמאס לשקר בראיונות עבודה, לומר שהייתי בחו"ל בכל פעם שאני מתאשפזת"

"אם תכירו אותי - תשתגעו עלי"; "שפעת מדבקת - מחלת נפש לא!" - אלו רק חלק מהססמאות שהתנוססו היום (ג') בצעדת נכי הנפש המשתקמים בקהילה באירוע השנתי "צועדים בראש מורם". הצעדה, בה לקחו חלק 1,200 איש, יצאה מכיכר רבין עד לספורטק - שם התקיימה עצרת בהופעת האמנים דודי לוי, סי היימן, יזהר אשדות ודן תורן.

 

יותר מ-300 אלף ישראלים סובלים מהפרעה נפשית. בין ההפרעות הנפשיות שמהן סובלים רבים: דיכאון, חרדה, רגישות יתר, כפייתיות, מאניה-דפרסיה וסכיזופרניה. אוכלוסייה גדולה זו נחבאת לרוב אל הכלים מפחד הסטיגמה, הבערות והבורות.

 

רחל (35) מצפון הארץ סיפרה בגילוי לב על החיים הקשים של נכי הנפש במדינת ישראל: "אני וחברי נאלצים לחיות יום יום עם הסטיגמה של חולה נפש. תנסי לומר שיש לך פגיעה נפשית ולהתקבל לעבודה. אני צריכה לשקר כל הזמן. למשל כשאני מתאשפזת אני צריכה לומר שהייתי בחו"ל כי בשביל חופשה בחו"ל אפשר להיעדר מהעבודה אבל לא בשביל אשפוז".

 

דניאלה מיכאל, מנכ"לית "אנוש", העמותה הישראלית לבריאות הנפש, הסבירה כי מטרת המצעד היא הפחתת הסטיגמה שנדבקה בנכי הנפש. לדבריה, "המצעד אומר מה ש'אנוש' אומרת כבר 30 שנה – להראות לציבור שהשד לא נורא. אפשר לשלב, להתחשב, ולראות את נכי הנפש כשווים. צריך להתחבר ליכולות שלהם שלרוב הן אומנותיות ואף מקצועיות. חלק חשוב הוא נושא התעסוקה כיוון שלרבים מנכי הנפש יש מקצועות אך אף אחד לא מוכן לקבלם לעבודה".  

 

אחוז המתאבדים בקרב נכי נפש הוא גבוה. רחל הבהירה: "הרבה חברים שלי התאבדו בגלל שהחברה דוחה אותנו. אנחנו מאוד בודדים ולא מצטיירים כאנשים מוצלחים בעיני החברה. זה לא אמור להיות אכפת לנו מה חושבים עלינו אבל כשמדברים עליך מאחורי הגב כשקוראים לך משוגעת וחולת נפש זה כואב. תופעות הלוואי של התרופות וגם ההפרעה עצמה גורמים לחלק מאיתנו לדבר אחרת, ללכת אחרת. הרבה חברים שלי לא עמדו בזה יותר.

 

"גם עצם העובדה שכל עבריין נשלח היום להסתכלות פסיכיאטרית ומציינים את זה בעיתונות פוגעת בנו. למה לא מדברים על הדברים הטובים שלנו, על היצריות שלנו, הרגישות העמוקה?"

 

ברגע שזה מתגלה אני מפוטרת

 

רחל פרשה מה משמעות המושג נכה נפש: "בתקופות מסוימות את מרגישה שהשליטה שלך על עצמך יוצאת מידיך, כאילו את אסירה בתוך הגוף שלך. ישנם מספר סוגים של הפרעות נפשיות. לי יש הפרעת אישיות גבולית. בגיל 24 התחלתי להיכנס לדיכאונות, לא מצאתי משמעות לחיים שלי, הכול נצבע בשחור. ניסיתי לפגוע בעצמי, היו לי מחשבות כפייתיות, סבלתי מחוסר תפקוד ביום יום. בסוף התאשפזתי".

 

לדבריה, "הפרעת אישיות גבולית מתבטאת במצבי רוח קיצוניים, מחשבות אובדניות, ראיה דיכוטומית של דברים- או שהכול טוב מדי או רע מדי. התמכרויות כמו לסמים, לאלכוהול, מין, קניות, הימורים. זה לא נשלט ואז מתאשפזים. האישפוזים שלי היו קצרים, של חודשיים שלושה, ועברתי עשרה אישפוזים. אני מאשפזת את עצמי".

 

בעיה נוספת של נכי הנפש היא המצוקה הכלכלית. מצד אחד להיות מטופל אצל פסיכולוג עולה הרבה כסף, מצד שני ללא פסיכולוג הם יתמוטטו מהר יותר ולא יוכלו לעבוד. רחל: "תרופות עוזרות רק לפעמים וטיפול פסיכולוגי הוא מאוד יקר עבורנו, כי גם ככה בקושי אנחנו מוצאים עבודה. נכון שאני לא חייבת לציין בקורות חיי שאני פגועת נפש. אבל כשאני מתמוטטת וצריכה אשפוז, זה מתגלה ואני מפוטרת".

 

למרות הקושי הגדול הצליחה רחל להשתלב במידה מסוימת בחברה והיא לומדת באוניברסיטה. "אני גם פעילה בארגונים, מרצה, משתתפת בכנסים מקצועיים בנושא. אני הפה לשאר האנשים עם אותה הפרעה שלא תמיד יכולים להתמודד עם דברים".

  

הזמר דודי לוי הסביר ל-ynet למה כל כך חשוב לקבל את נכי הנפש כחלק מהחברה: "למה אפשר לדבר על מחלות לב אבל על מחלת נפש יש טאבו? היום קשה לאנשים להגיד שהם הולכים לפסיכולוג ונכי הנפש עוזרים לנו להוציא את זה מחוץ לארון. הרי לכולנו יש שריטה, זה עניין של תקופות בחיים. צריך לעזור להם כי באיזה אופן אנחנו גם נעזור לעצמנו. לאנשים קשה לדבר על הרגשות שלהם וקשר עם אנשים שבאופן אינטנסיבי מתעסקים ברגשות שלהם יעזור לנו להיפתח. כשמבקשים ממני לעזור עם עבודתי האומנותית אני מסכים. זו זכות גדולה".  

 

להפקת האירוע חברו ארגונים רבים, ובראשם עמותת "אנוש". בצעדה השתתפו הארגונים מל"מ – מתמודדים למען מתמודדים, עמותת "קולות", עוצמה – פורום משפחות נפגעי הנפש בישראל, החברה למתנ"סים, ער"ן, עמותת "בחברה טובה" למיגור הסטיגמה, והעמותה הישראלית לריפוי בעיסוק. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
מתמודדים עם הסטיגמה
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
"השד לא נורא"
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
"החברה דוחה, חברים התאבדו"
צילום: ירון ברנר
מומלצים