יצחק בן-אהרון, מוותיקי תנועת העבודה, לא הורשה להצביע בבחירות למפלגת העבודה בקיבוצו גבעת חיים, לאחר שהתברר בקלפי בקיבוץ גבעת חיים, כי הוא לא מופיע בפנקס הבוחרים. בן-אהרון הודיע לפני ימים אחדים על תמיכתו בעמיר פרץ.
בסביבתו של פרץ הביעו תמיהה לנוכח המקרה, בייחוד כאשר בן-אהרון חבר בתנועת העבודה ובמפלגת העבודה עשרות שנים. במפלגת העבודה מסרו בתגובה שבן-אהרון לא הורשה להצביע בפריימריז כי "הוא כלל לא התפקד לעבודה, אלא למרצ-יחד". מאוחר יותר הוסיפו כי בן-אהרון לא חידש חברותו ולכן לא נכלל בספר הבוחרים.
בכיר במטהו של עמיר פרץ אמר בתגובה כי "הטענה שבן אהרון התפקד למרצ ואיש לא ידע היא קשקוש ורעות רוח בקרב גורמים ששלטו במנגנון לפני בחירת המזכ"ל הנוכחי". לדבריו, "ההגדרה 'מתפקד מזוייף' במפלגת העבודה היא תומך עמיר פרץ".
גם גורמים בכירים הכחישו שבן אהרון חבר במפלגתם. הבכירים הוסיפו כי לאחר בדיקה שנערכה ברישומי המפלגה התברר כי יצחק בן אהרון מעולם לא התפקד למרצ ולא היה חבר בה.
בן-אהרון נודע כמזכ"ל המיתולוגי של ההסתדרות, תפקיד שאותו מילא בין 1969 ל-1973. הוא לחם בעבר בהגנה, הצטרף לחבריו שפרשו ממפא"י והקימו את התנועה ל"אחדות העבודה". מלבד פעילותו למען הקמת המדינה, נודע בן-אהרן בהשקפותיו הסוציאליסטיות ובמאבקיו למען זכויות העובדים. עם הקמת המדינה, היה חבר בכנסת הראשונה מטעם סיעת מפ"ם (שהיה בין מייסדיה).
לאחר מכן כיהן כח"כ מטעם אחדות העבודה-פועלי ציון, ומפלגת העבודה. הוא גם כיהן כשר תחבורה בין השנים 1959 - 1962, אך התפטר מהממשלה בשל חוסר שביעות רצונו מהמדיניות החברתית-כלכלית שלה.
אי-סדרים נרשמו גם בקלפיות אחרות. בגבעתיים הגיעו להצביע מספר קשישים, שגילו בקלפי שאינם רשומים. כך למשל החבר יוסף גנץ שסיפר שהוא חבר במפלגה מאז 1948 ובא להצביע בשביל שמעון פרס וגילה שהוא לא רשום בפנקס הבוחרים. בצער רב סיפר גנץ כי הוא לא יוכל להצביע בשביל פרס ואמר: "אני לא מופיע בספר הבוחרים ואני לא יודע מה קרה הפעם הם מחקו אותי ולא אוכל להצביע בשביל שמעון".
גם החברה הותיקה טובה לינדרמן שגם חברה מאז 1949 מאז עלתה לארץ גילתה שגם היא מחוקה. היא אמנם בראה להצביע לפרץ אך הביעה את חיבתה ליו"ר הנוכחי פרס. לינדרמן אמרה: "הפעם השכל והלב אומרים לי להצביע בשביל עמיר אבל אני לא יכולה בגיל 87 אחרי עשרות שנים של חברות להצביע, מישהו מחק אותי".
