זמן קצר לאחר ההכרזה על בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, החלה המערכת הפוליטית לעסוק בעיקר בהשלכות של המהפך הדרמטי. הספקולציות אודות מה שצפוי להתרחש בחודשים הקרובים הולכות ומתרבות, אך נדמה כי בין שלל האפשרויות דבר אחד הוא כמעט ודאי: הבחירות הכלליות יוקדמו.
ההערכה במערכת הפוליטית היא כי פרץ לא יאפשר ליריביו בתוך מפלגת העבודה לשחוק את הדינמיקה שנוצרה עם היבחרו, ולפיכך יפעל להקדמת הבחירות כדי לנצל את המומנטום שפועל כעת לטובתו. גורמים בסביבתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, העריכו הבוקר (ה') בשיחה עם ynet כי לאור נחישותו של פרץ לפרוש מן הממשלה, יתקיימו הבחירות הכלליות כבר בתחילת חודש מרץ. גורם בסיעתו של שרון אמר כי האפשרות הזו נראית כריאלית ביותר ויש להערך אליה.
בתוך כך הודיע הבוקר יו"ר מזכירות הליכוד, השר ישראל כץ, כי יכנס את מזכירות המפלגה בשבוע הבא כדי לדון בהיערכות לבחירות מוקדמות. כץ אומר כי פרישתה הצפויה של מפלגת העבודה מהממשלה תוביל בהכרח להקדמת הבחירות לכנסת - לכל המאוחר בחודשים מאי-יוני 2006 - ומחייבת את הליכוד להיערך מיידית לבחירת יושב-ראש ורשימת מועמדים.
פרץ, מימין, עם לובה אליאב ויולי תמיר. יוצא לדרך (צילום: אמיר כהן)
בסביבתו של ראש הממשלה מבהירים בתקופה האחרונה, למרות הצרות מבית, כי הוא לא ויתר על הליכוד ובכוונתו לנצח שוב במאבק על תפקיד היו"ר כדי להוביל את המפלגה. כמו כן מבהירים מקורביו של שרון, כי גם אם יבחר לפלג את הליכוד ולהקים מפלגה חדשה, הרי שבכירי העבודה אינם נחשבים לרלבנטיים ומושכים דיים עבור מפלגת ימין-מרכז.
שרון עצמו לא מעוניין בבחירות בזמן הקרוב, אבל מי שכן רוצה בהן הוא בנימין נתניהו. בסביבתו של שרון היו מי שאמרו הבוקר כי במסגרת המאבק על הנהגת הליכוד לא מן הנמנע כי מסע הבחירות של ראש הממשלה יתבסס על קמפיין הפחדה על גבו של נתניהו, או במלים אחרות: שרון יאמר "אני, ולא ביבי, הוא זה שיביא את המנדטים במאבק מול פרץ".
שאלה נוספת שעולה לסדר היום היא עתידה של מפלגת העבודה והאם יוכלו בכיריה להתאחד מאחורי פרץ לקראת הבחירות. בעניין זה נראה כי בשל חוסר אלטרנטיבות פוליטיות ממשיות ייאלצו כל הבכירים, גם אלו שאינם תומכים בפרץ, לבלוע את הגלולה המרה ולתפקד כמפלגה אחת.
לאור האמור לעיל, נראה כי על ציר הזמן הקרוב יוביל פרץ את מפלגת העבודה מחוץ לממשלה ולאחר מכן תתכוונן המערכת הפוליטית לתקופת בחירות קצרה ומהירה שתכלול פריימריז לראשות הליכוד ופריימריז לרשימת העבודה והליכוד לכנסת.
הכנסת (כנראה) מתפזרת: כך זה יקרה
הקדמת הבחירות - מהלך המסתמן על פי מרבית ההערכות - תתאפשר באחת משלוש דרכים: "חוק לפיזור הכנסת". כבר ביום רביעי הקרוב צפויים חברי המליאה לאשר את הצעות החוק הפרטיות של זבולון אורלב ויצחק לוי לפיזור הכנסת. רבים מחברי הכנסת יעדיפו לתמוך בחוק מאחר והוא מאפשר לקבוע מועד מוסכם לבחירות. החוק צפוי לעבור בקריאה טרומית במליאה ומשם יגיע לוועדת הכנסת להמשך חקיקה ולקביעת תאריך יעד מוסכם.
יוזמה מטעם ראש הממשלה. אפשרות נוספת היא שאריאל שרון "יזמין את עצמו" לפגישה עם נשיא המדינה, משה קצב, בה יודע לו כי במצב הפוליטי החדש שנוצר אין באפשרותה של הממשלה לתפקד כראוי. במקרה כזה יעניק הנשיא לחבר כנסת אחר 90 ימים להרכיב ממשלה חלופית, אולם הסיכוי שמהלך כזה יצליח קלוש ביותר וכך יווצר מצב שבחירות כלליות יהפכו להכרח.
הצבעת אי אמון. הדרך השלישית - והפחות סבירה מכולן - להפלת הממשלה היא באמצעות הצעת אי אמון. הסיכוי לכך קלוש במיוחד מכיוון שהסיעה המגישה את ההצעה חייבת להציג גם מועמד חלופי לראשות ממשלה. במערך הכוחות היום בכנסת אין אפשרות להסכמה בין סיעות האופוזציה על מועמד חלופי כלשהו.
כאמור, בכל דרך אשר תבחר הכנסת לפזר את עצמה, לא ייערכו הבחירות לפני תחילת חודש מארס.
