לא עברו את המחסום

הוצאת הספרים העצמאית "אנדלוס" הוקמה ערב פרוץ האינתיפאדה השנייה כשגישור בין תרבויות במזרח התיכון עוד נתפש כאידיאל שראוי להתעקש על הגשמתו. אז האמינה יעל לרר, העומדת בראש ההוצאה, כי תרגום ספרי איכות מהעולם הערבי יסייע לשבירת החומה וליצירת מרחב תרבותי משותף. היום, חמש שנים מאוחר יותר, כשחומת ההפרדה הפיזית נתנה משנה תוקף לחומות התרבותיות הקיימות ממילא והעצימה את הריחוק בין העמים, מתפכחת לרר מחלום.

ביום ג' הבא, 22 בנובמבר, תארח חנות הספרים "יאפא" ביפו מפגש ספרותי שיוקדש לסופר אליאס ח'ורי שספריו "יאלו" ו"באב אלשמס" ראו אור בהוצאה. לצד מונולוגים מתוך "יאלו" שיקרא בעברית ובערבית השחקן סאלח בכרי ושיחה על אמנות הסיפור השבור של ח'ורי שיקיים אלמוג בהר, תשוחח לרר על מה שנראה כסיומו של המפעל התרבותי שהקימה.

בניגוד לנוהג הרווח, לרר לא מפחדת לומר שהניסיון כשל: "לא הצלחנו לגרום לכך שאוהבי הספרות בארץ יתייחסו לספרים שלנו קודם כל ברמה הספרותית, ואני שואלת את עצמי כל הזמן למה. לא מתוך ניסיון לפצח את סוד רבי המכר, אלא מניסיון להבין מדוע ספרי איכות, שמקבלים הפצה מצוינת וחשיפה תקשורתית יוצאת דופן באופן יחסי להוצאה בסדר גודל כשלנו, בכל זאת לא מצליחים לפרוץ. הדימוי של 'אנדלוס' היה של הוצאה מצליחה וזה לא מעט הודות לעיתונאים שנתנו עדיפות לנושא, אבל בסופו של יום גם ספרים שלנו שנתפשו כרבי מכר, לא עברו את מחסום המכירות של מאות בודדות".

"באב אלשמס", שנחשב להצלחה הגדולה של הוצאת "אנדלוס", מכר לאורך השנים 3000 עותקים בלבד ועוד 1600 עותקים ממנו מצויים על מדפי הספריות הציבוריות. "יאלו", שיצא לפני שלושה חודשים וזכה לביקורות מעולות, מכר 1100 עותקים. בחודש האחרון נמכרו ממנו 15 עותקים בלבד בחנויות שאינן שייכות לרשתות ועוד 90 ספרים בסטימצקי. ספריו של מחמוד דרוויש "למה עזבת את הסוס לבדו" ו"מצב מצור" מכרו יחד במשך השנים 2300 עותקים, מה שנחשב כהצלחה אדירה לספרי שירה. עם זאת "אבן הצחוק" של הסופרת הלבנונית הודא ברכאת, "אטאטא את השמש מהגגות" ו"הסיפור של זהרה" מאת הסופרת הלבנונית חנאן אלשיח' ו"בור המים הראשון" של הסופר הפלסטיני הגולה ג'ברא איבראהים ג'ברא, לא הצליחו להגיע לקהל הרחב, למרות הביקורות המשבחות. הספרים האלו לא עבור את מחסום 300 העותקים כל אחד. "ברור לי שהכישלון ייזקף לאלף ואחת סיבות, ויהיו כאלה שיטענו שהספרים לא מספיק טובים. נדמה לי שהספרים שלנו לא מתאימים למציאות הישראלית, ויש לי הרגשה שערבים ככלל לא מתאימים לישראל", אומרת לרר.

רואים את הסוף

היעדר העניין בספרות הערבית המתורגמת הובילה לכך שלעת עתה תפעל "אנדלוס" להוצאתם לאור של תשעה ספרים בלבד המצויים בשלבי הפקה שונים, ואחר כך, ככל הנראה, תחדל. בין הספרים: "ציור קיר" מאת מחמוד דרוויש וספר שירים מאת טהא מוחמד עלי בתרגום של אנטון שמס, "החורש במים" מאת הודא ברכאת, "ירושלמית" מאת סירין אלחוסייני, "בנדר שאה" מאת אלטייב סאלח, אנתולוגיה נשית של סופרות עיראקיות וכתבים מאת הסופרת הלבנונית אתל עדנאן והסופר המרוקני מוחמד בראדה.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתחיל עבודה על ספרים חדשים, וגם הספרים שנמצאים בעבודה ייצאו לאור בזכות תמיכה ציבורית - בעיקרה של האיחוד האירופי. ספרים צריכים קהל ולספרות הערבית, כמה שזה מצער לומר, אין קהל בישראל. חלק מזערי מהאנשים שמוצאים את הנושא חשוב, אינם צורכים בפועל את הספרים. במשך 70 שנה תורגמו לעברית 32 רומנים בלבד שזה מספר מגוחך. 'אנדלוס' הצליחה לשים על המפה את הספרות הערבית שלפני כן נעדרה ממנה, אבל נכשלה בייצור קהל. הסיבה לכך קשורה בעיני בכך שאנחנו, כציבור, מסתגרים מאחורי חומות שהן לא רק פיזיות כמו חומת האפרטהייד שבנינו, אלא בעיקר מאחורי חומות תרבותיות וחברתיות".

לרר לא ממהרת להרים ידיים ומקווה שלצד רשתות הספרים והחנויות יתגייסו לעניין גם מוסדות חינוך והאקדמיה. "בחוגים לספרות השוואתית באוניברסיטאות בעולם מלמדים את הסופרים שאת ספריהם תרגמנו כחלק מלימודי הספרות הכללית. בארץ הם אינם נלמדים ויש כאן חוסר מוסדי מערכתי.

אני לא מדברת על כך שקשה לי להאמין שמחמוד דרוויש ייצא לאור בתמיכת משרד החינוך, אבל בחוגים האקדמיים זה מתבקש. הייתי נורא שמחה אם הצבא או השב"כ היו מבקשים לרכוש עותקים של 'מצב מצור' מאת דרוויש לכל הקצינים והחיילים שעומדים במחסומים, אבל זה לא יקרה לא עם דרוויש ולא עם אחרים. זו לא הרמת ידיים, זו המציאות".

אחרי 14 ספרים שהוציאה עד היום, נאלצת לרר להסכים עם המשורר הפלסטיני הנודע מחמוד דרוויש, שאמר בראיון שהעניק לפני מספר שנים לז'יזל חורי: "ישראלים קוראים אותי כדי לדעת את האויב או כדי לעשות איתו שלום. הייתי רוצה שיקראו אותי אנשים שאוהבים שירה מתוך טעמים ספרותיים".

המפגש יתקיים ביום ג', 22 בנובמבר, בשעה 20:00 בחנות הספרים "יאפא" ברחוב יהודה מרגוזה 33 יפו.