"וידוא ההריגה": זיכוי מלא לסרן ר'

סרן ר', מפקד פלוגה בגדוד שקד של חטיבת גבעתי, לא ביצע "וידוא הריגה" בילדה הפלסטינית אימן אל-המס סמוך לרפיח. כך קבעו היום (ג') השופטים בבית-הדין הצבאי של פיקוד דרום בראשותו של סגן-אלוף אהרון משניות.

בעקבות הבשורה על זיכויו המלא, פרץ הקצין בבכי של הקלה, לאחר שנה תמימה של מחול שדים. "אני שמח ומאושר. היתה גרסה אחת נכונה מהתחלה, זאת היתה הגרסה שלי ואני שמח שזה מה קבע בית הדין. אני רוצה לחזור ולהיות לוחם ומ"פ או כל דבר אחר שאני יודע לעשות הכי טוב, ומקווה שבצה"ל ידעו להפיק את הלקח מכל הטעויות של המשפט הזה", אמר סרן ר' בתגובה ראשונה לאחר זיכויו. הוא חיבק בחום את אביו ואת בני משפחתו וחבריו שהגיעו עמו לדיון נראה כי חש הקלה עצומה.

על השנה האחרונה שעבר אמר סרן ר': "אני לא מצפה מאף אויב שלי לעבור את מה שעברתי צריך חוסן נפשי ותמיכה רבה מאד כדי לעבור את זה". אביו רג'י 

היה אף חריף יותר וביקר קשות את מצ"ח ואת הפרקליטות הצבאית, אך הודה לשופטים שידעו לעשות דין הוגן עם בנו: "אני אעשה חגיגות רק אחרי שמצ"ח והפרקליטות ידעו לתקן את התקלות שלהם, וכל מי שטעה ושיקר ילך לכלא", אמר האב.

סרן ר' אמר, כי שני חיילים בפלוגה הם אלה שגרמו למחול השדים סביבו. השופטים כינו את עדותו של אחד המעורבים בפרשה "מפוקפקת ביותר". מנגד, את עדות הנאשם כינו "עקבית וללא סתירות". גם ביקורת נוקבת  על מצ"ח נמתחה בהכרעת הדין, וחלקים מחקירתה בפרשה כונו על-ידי השופטים "חובבניים".

השופטים הורו להעביר את פסק הדין לקצין המשטרה הצבאי הראשי, על מנת שיבדוק את הביקורת על חוקרי מצ"ח. השופטים גם העירו על חוסר האמצעים שהיו בידי החוקרים.

במהלך הקראת פסק הדין ביקרו השופטים את דרך התמלול של חוקרי מצ"ח את דברי החיילים במערכת הקשר בעת האירוע. השופטים ציינו כי בתמלול נפלו פגמים, ועל אף שהוא נעשה בתנאים סטריליים בחדר סגור, ישנו קושי להבין את הנאמר בפעילות המבצעית כדוגמא הם הביאו משפט שנאמר במערכת הקשר וצוטט: "גם זה בטסטר", כשבפועל המשפט שנאמר היה "ילדה בת עשר".

בנוסף, מתחו השופטים ביקורת על היחסים העכורים שהיו בפלוגה בין סרן ר' ופקודיו, וביקורת על המרות שהטילו חיילים ותיקים על חבריהם. הם אף ציינו כי יש בליבם חשש כי התנהגות זו השפיעה גם על פעילות המבצעית של הפלוגה.

סנגוריו של סרן ר', עו"ד אלעד אייזנברג ויואב מני, אמרו בתום הדיון כי החלטת השופטים היא חד משמעית ולא מותירה שום פתח לדיון מחודש. "אנו שמחים שנעשה צדק, גם עבור צה"ל", הוסיפו.

התובע המרכזי בתיק, סא"ל (מיל') רונן קצף, לא הגיע לדיון כלל ואת התגובה לאחר הכרעת הדין סיפק איש צוות התביעה, סרן עו"ד ערן כהן שאמר כי "התביעה תלמד את פסק הדין ולא מוציאה מכלל אפשרות להגיש ערעור".

הסנגורים הודיעו כי בתוך מספר ימים יגישו לבית הדין הצבאי בקשה לחייב את התביעה לשלום להם את תשלום הוצאות המשפט בסך כ-60 אלף שקלים. כמו כן, שוקלים להגיש בקשה לחייב את צה"ל לשלם פיצויים לסרן ר' על עוגמת הנפש שעבר בשנה האחרונה.

הפרשה התרחשה ב-5 באוקטובר אשתקד, לא הרחק ממוצב "גירית" שבגבול ישראל מצרים. במקום הופעלה אזעקה בעקבות זיהוי דמות חשודה שנעה סמוך למקום, בשטח האסור לתנועה. כוח בפיקודו של סרן ר' יצא למקום ובמקביל בוצע ירי מעמדות במוצב. תוך זמן קצר התברר שמדובר בילדה בת 13, שנעה במקום וילקוט בית-ספר על גבה. תחילה התעורר חשד כי התיק ממולכד, אולם תוך שעות ספורות התיק פוצץ מרחוק - וגם בדיונים בית-הדין לא התברר סופית מה הייתה תכולתו.

הילדה נהרגה בתקרית ונסיבות הגעתה למקום נותרו עלומות. מעדויות שהצטברו עולה כי סרן ר' ירה בה שתי יריות מטווח קצר. מדובר בירי שנוי במחלוקת, אך מקובל מבצעית בנסיבות האירוע ועל רקע ההתרעות החמות שהיו בגזרה באותה שעה. אלא שהעדות כי לאחר מכן כיוון את נשקו וירה בה צרור במצב "אוטומט", עד אשר אזלה המחסנית, הפכה את האירוע לכזה שמעלה חשדות חמורים ביותר. 

הסרן שירה או החיילים שהעלילו?

עדויות שונות מצד חיילים, שחלקן התפרסמו בתקשורת, הביאו לפתיחת חקירת מצ"ח על נסיבות התקרית. במקביל פירסם הרמטכ"ל דאז, רא"ל משה

יעלון, את מסקנות התחקיר המבצעי שחשף שגיאות ותקלות מקצועיות - הקשורות לאי גילוי מוקדם של הילדה המתקרבת למוצב, בעיות קשות בהתנהגות חיילי הפלוגה וביחסים בין סרן ר' לפקודיו. המ"פ הושעה מתפקידו, אך הרמטכ"ל לא מצא עילה להדיחו מתפקיד פיקודי - הוא קיבל את טענתו, לפיה ירה את הצרור לעבר הקרקע לאחר שנפתחה אש לעברו ולא כיוון רובה לעבר הילדה. 

הפרקליטות הצבאית סברה אחרת, ובמהלך נובמבר 2004 הגישה כתב אישום נגד הקצין. הוא הואשם בשתי עבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק - אחת מהן תיארה את ירי הצרור לעבר הילדה והיא למעשה "וידוא ההריגה" המפורסם. במקביל הואשם גם בשיבוש מהלכי משפט, ובעבירה של חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים ובריאות - זאת, על כך שהורה לכאורה לפקודיו לנהוג באופן החורג מהוראות הפתיחה באש. ר' הואשם גם בעבירה של התנהגות בלתי הולמת. 

במהלך המשפט שמע בית הדין הצבאי עדויות רבות של חיילים אשר שהו בגזרה - חלקם במוצב, אחרים בסמוך לסרן ר'. הנאשם עצמו היה שותף פעיל בדיון, קפץ ממקומו בכל פעם ששמע משהו שלא נעם לאזניו, ויותר מכל, עמד על הכחשתו הגורפת שלא ביצע בגופת הילדה "וידוא הריגה". הוא טען כי מדובר באשמת שווא מצד חייליו, איתם נהג בקשיחות. 

לא מעט סתירות התגלו בעדויות החיילים והתפנית הגדולה התרחשה בתחילת חודש פברואר השנה, כאשר עד מרכזי הודה במהלך החקירה הנגדית בבית הדין כי שיקר בתחקיר וגם במצ"ח. 

בשלב ההגנה, העיד רק אדם אחד - סרן ר' עצמו - ששב וסיפר את השתלשלות האירועים. הוא דיבר על האיומים בגזרה, על החשש מפגיעה בו ובחייליו והכחיש כי ירה את הצרור לעבר הילדה.