שתף קטע נבחר

"הייתי שבורה, מפורקת - ולקחתי כדורים"

לקראת שבוע מודעות בבתי הספר שינסה להתמודד עם תופעת ההתאבדויות של בני הנוער מספר ל-ynet חלי (שם בדוי), נערה בת 16, על המצוקות האיומות שהובילו אותה לנסות ולשים קץ לחייה. "נפלתי קורבן לאונס בידי קרוב משפחה. החוויה הזאת שברה אותי לחלוטין, פירקה אותי. איבדתי את הילדות שלי. כשלקחתי את הכדורים חשבתי שאני עושה טובה לכולם"

"הייתי במצוקה נוראית ולא האמנתי שיש מישהו שמסוגל להבין אותי בכלל. לקחתי את הכדורים בנקודת חולשה, כשהרגשתי שאין לי יותר כוחות להתמודד עם המציאות סביבי. חשבתי שאני עושה טובה לכולם - למשפחה שלי בעיקר, ושאם איעלם זה יקל עליהם".

 

חלי (שם בדוי) רק בת 16, לומדת בכיתה י"א בתיכון מוכר במרכז הארץ. אבל את מה שחוותה בחייה, מעטים המבוגרים שהספיקו לחוות. למביט מבחוץ היא נראית תלמידה רגילה, ממש כשאר חבריה לכיתה - היא לומדת, נבחנת, מכינה שיעורים. רק מעטים מחבריה הקרובים יודעים כי היעדרויותיה הממושכות מבית הספר בשנה היו תוצאה של ניסיון התאבדות, שהסתיים באשפוז ממושך בבית החולים. לחברים אחרים סיפרה שחלתה במחלה קשה ונזקקה לטיפול ממושך.

  

 עבור חלי, ועבור אחרים כמוה, יציינו בשבוע הבא לראשונה בתי הספר העל-יסודיים את "שבוע מניעת אובדנות". המדובר בשבוע מודעות שבו ינסו אנשי החינוך להילחם בתופעה האיומה של התאבדות בני נוער.

 

על הסיבות שהביאו אותה לנסות לשים קץ לחייה, חלי מתקשה לספר, אבל באומץ רב היא חושפת רק טפח מהחוויה המצמררת שחוותה, כדי לחזק נערות ונשים אחרות. "נפלתי קורבן לאונס בידי קרוב משפחה. החוויה הזאת שברה אותי לחלוטין. היא פירקה אותי. מיותר לציין שאיבדתי את הילדות שלי, את הנעורים ואת השימחה. גם היום כשאני מחייכת או צוחקת, אני לא מצליחה לשחזר מה זה לשמוח באמת. הסיבה היחידה שאני מוכנה לדבר על מה שעברתי, היא כדי לעודד עוד תלמידות כמוני להתלונן. אל תוותרו, כל אחד מקבל את העונש שלו בסוף".

 

לאחר טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ממושך שכלל גם אשפוז במחלקה סגורה מחשש לניסיונות התאבדות נוספים, הצליחה חלי להשתקם. עד היום היא מנסה להשלים את הפערים הנעצומים שצברה בלימודיה. "קשה לי להתרכז בשיעורים. אני מנסה, אבל זה לא פשוט. כמובן שבית הספר מעורב בכל המקרה ולצערי השמועה פשטה בקרב כל המורים בבית הספר. לא כל המורים מתחשבים בי, למרות שאני עדיין על תרופות וסובלת מתופעות לוואי".

 

"אפילו אם אחד יינצל..."

 

לקראת שבוע המודעות מבקש משרד החינוך להתמודד פנים מול פנים עם התופעה. כבר בתחילת השנה חולקו בעשרה בתי ספר ברחבי הארץ ערכות להתמודדות עם התופעה ולמניעת התאבדויות בקרב ילדים ובני נוער. הערכות, שהוכנו על ידי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, מבקשות להקנות כלים לזיהוי אותות מצוקה שמשדרים בני הנוער ולסייע במניעה. הערכה מנסה גם לטפל ברגע שאחרי - התנהגות צוות בית הספר שבו תלמיד נטל את חייו.

 

עד סוף השנה תושלם גירסתן המלאה של הערכות והן יחולקו במרבית בתי הספר לקראת שנת הלימודים הקרובה. "הכי חשוב זה לפקוח עיניים", אומרת חלי. "אף תוכנית של משרד החינוך לא יכולה ללמד מורה להתעניין בתלמידים שלו. אני בספק אם התוכנית תשנה רצון של אדם למות. אם יש הוראות לעזרה ראשונה זה יכול להועיל. מה שכן, אם זה יכול להציל אפילו חיים של תלמיד אחד זה שווה את זה".

 

המשרד מייעד את התוכנית החינוכית לילדים בכל הגילאים. והוא גם מגבש "נוהל טיפול במקרים אובדניים". על פי הנוהל, לאחר ניסיון התאבדות בבית הספר ממליצים בשירות הפסיכולוגי למורים לשוחח בכיתות. בין היתר מורים הנהלים: "יש לתת לתלמידים מידע והסבר אמין על מה שהתרחש. אין להעלים פרטים או להתעלם משאלות. יש לתת לתלמידים לספר על האירוע, לתקן מידע מעוות ולבטא את רגשותיהם. יש לתת לגיטימציה לתגובות חרדה ולהעביר בעקיפין את המסר שתגובות אלה הן טבעיות ומתאימות. מנחה השיחה יכול לחלוק עם התלמידים ברגשותיו באופן מבוקר". עוד מומלץ לאפשר לתלמידים לספר על התנהגויות המתאבד בזמן האחרון ולהעביר את המסר שהתאבדות היא "פתרון" בלתי הפיך לבעיה העשויה להיפתר. 

 

יוכי סימנטוב, מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ במשרד החינוך, מספרת כי דמי שנה יש -15 מקרים של בני נוער שמתאבדים. עם זאת, בשנים האחרונות לא חלה עלייה במספר נסיונות ההתאבדות. "לגבי ניסיונות אובדניים אין מידע מדויק, כי לרוב הוא מוסתר", היא אומרת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
(אילוסטרציה)
צילום: שאול גולן
מומלצים