שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אויבות האינטרנט: סין, קובה, איראן וסוריה
    ארגון "עיתונאים ללא גבולות" פירסם את רשימת המדינות שיחסן אל חופש הביטוי ברשת מעורר דאגה. ברשימת המדינות "המוזהרות": ארצות הברית והאיחוד האירופי

    ארגון "עיתונאים ללא גבולות", הפועל למען חופש העיתונות ברחבי העולם, פירסם את רשימת 15 המדינות שהן "אויבות האינטרנט", והצביע על כמה מדינות נוספות שיחסן לחופש הביטוי ברשת מעורר דאגה. הרשימה פורסמה עם נעילת פסגת "חברת המידע", שנערכה בתוניסיה בחסות האו"ם.

     

    ברשימת 15 אויבות האינטרנט נמנות מדינות אשר מנסות להגביל ולצנזר אתרי חדשות עצמאיים, פרסומים אופוזיציוניים ותקשורת חופשית בין הגולשים; מדינות אלה מטרידות משתמשי אינטרנט ובלוגרים, מנסות להפחיד אותם ולעתים אף כולאות אותם רק משום שהעזו לחלוק על המדיניות הרשמית של המשטר.

     

    15 אויבות האינטרנט

     

    • בלרוס

     

    המשטר נהנה משליטה בלעדית על אמצעי התקשורת ומשתמש בו כדי לחסום גישה לאתרים אופוזיציוניים, בייחוד בעת בחירות.

     

    • בורמה

     

    מוגדרת כאחת מאויבות האינטרנט "הגרועות ביותר", והיקף הפיקוח שלה על הרשת גדול אף יותר מזה של סין. אחזקת מחשבים וחיבור אינטרנט בבית אסורה. הגלישה לאתרי אופוזיציה חסומה, בעזרת טכנולוגיה המספקת חברה אמריקנית בשם Fortinet. השימוש בדואר רשת כמו יאהו! או הוטמייל אסור, ובכל חמש דקות מצולמים צגי המחשב בבתי קפה-אינטרנט, כדי לתעד את פעילות הגולשים ברשת.

     

    • סין

     

    אחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום דיכוי חופש הביטוי באינטרנט. סין מעודדת חיבור לרשת (בשלב זה יש יותר מ-130 מיליון גולשים בסין), אך במקביל מנסה לחסום מידע לכל פרסום המותח ביקורת על המשטר. הפיקוח היעיל מושג באמצעות שילוב בין טכנולוגיית סינון, דיכוי והסברה. במקביל לשימוש בטכנולוגיה המרגלת אחר פעילות הגולשים ומצנזרת דפי אינטרנט "בעיתיים", סין מנהלת מדיניות הרתעה מוצלחת למדי, הגורמת לגולשים לצנזר את עצמם. 62 גולשים סינים שוהים בכלא בגלל דעות שפירסמו ברשת.

     

    • קובה

     

    משטרו של פידל קסטרו מצטיין בציתות לטלפונים ולאחרונה "שודרגה" הצנזורה גם לרשת. מאחר והשלטונות הגיעו למסקנה כי אימוץ מודל הפיקוח הסיני יקר מדי למדינה ענייה כמו קובה, הוחלט על צעד הגיוני מאוד: איסור גורף על חיבור לאינטרנט לכל האוכלוסייה. החיבור לרשת דורש אישור מיוחד מהמפלגה הקומוניסטית השלטת.
    המעטים שזכו ליהנות מההפקר והתחברו לרשת, גולשים תחת הגבלות צנזורה חמורות.

     

    • איראן

     

    משרד המידע האיראני חוסם גישה למאות אלפי אתרים ברשת, בנושאים כמו סקס וחדשות החורגות מהקו הרשמי של המשטר. כ-20 בלוגרים הושלכו לכלא בין 2004 ל-2005 רק בגלל שהעזו לבטא דעות שאינן מקובלות על הממשלה.

     

    • לוב

     

    אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם הערבי - כמעט מיליון גולשים, שישית מאוכלוסיית לוב. עם זאת, האינטרנט נתון לפיקוח, והממשלה חוסמת גישה לאתרים של מתנגדי המשטר באמצעות טכנולוגיית סינון.

     

    • האיים המלדיביים

     

    קבוצת האיים הפסטורליים באוקינוס ההודי, מדרום מערב להודו, הם אולי גן עדן לתיירים אך גיהינום לשוחרי הגלישה החופשית. המשטר של הנשיא מאומון עבדול גאיום נוקט יד קשה נגד כל ביטוי שאינו מקובל ברשת. אתרי אופוזיציה נחסמים וגולשים נאסרו. גם במקרה זה, חברה מערבית, Cable & Wireless, מספקת את הטכנולוגיה לסינון התכנים ברשת.

     

    • נפאל

     

    אחד הצעדים הראשונים בהם נקט מלך נפאל, גיאננדרה, לאחר שתפס את השלטון בפברואר, 2005, היה לנתק את הגישה לאינטרנט לכל תושבי המדינה. החיבור הושב על כנו מאז, אך השלטון יושב על "השיבר" וחוסם גישה לכל אתרי האופוזיציה, בייחוד כאלה הקשורים למורדים המאואיסטיים. בלוגרים העוסקים בזכויות אדם סובלים מלחץ מתמיד של המשטר.

     

    • צפון קוריאה

     

    בהתאם לאחת המדינות הבדלניות ביותר בעולם, שמטילה פיקוח הדוק על התקשורת, צפון קוריאה סירבה עד לאחרונה להתחבר לרשת. כמה אלפי אזרחים בלבד מחוברים כעת לגירסה מצונזרת במיוחד של הרשת, הכוללת כ-30 אתרים המהללים את המשטר. בין האתרים האלה, www.uriminzokkiri.com, הכולל תמונות ודברי הערצה ל"מנהיג היקר" קים ג'ונג-איל ואביו המת, קים איל-סונג.

     

    • ערב הסעודית

     

    מתחרה בסין על התואר הצנזורית הראשית של האינטרנט. הסוכנות הממשלתית האחראית על "טיהור" הרשת חוסמת גישה לכ-400 אלף אתרים, במטרה "להגן על האזרחים" מפני תכנים פוגעניים מדי או כאלה המפרים את עקרונות האיסלאם והמוסר החברתי. אתרים אלה עוסקים בעיקר בסקס, פוליטיקה ודת (מלבד אלה העוסקים באיסלאם).

     

    • סוריה

     

    עלייתו לשלטון של הנשיא, בשאר אסד, בשנת 2000, עוררה תקוות כי הנה, רופא הילדים שזכה לחינוך מערבי יפתח את המדינה הנחשלת והמסוגרת אל המערב. אך התקוות נכזבו די מהר, כאשר התברר כי המשטר מגביל את הגישה לאינטרנט לקומץ בעלי אישורים. כמו כן, סוריה מפקחת פיקוח הדוק על התכנים המתפרסמים באינטרנט ועצרה גולשים שהעזו לפרסם תכנים שלא מצאו חן בעיניה.

     

    כך, סטודנט כורדי לתקשורת נכלא לאחר שפירסם תמונות מהפגנה שנערכה בדמשק באתר ששוכן מחוץ לגבולות המדינה. גולש אחר שוחרר באוגוסט השנה לאחר יותר משנתיים בכלא. הוא נכלא רק מפני שהעביר הודעת דואר אלקטרוני שכללה ניוזלטר באנגלית. שני הגולשים עונו בכלא.

     

    • תוניסיה

     

    מארחת הפסגה של חברת המידע נודעה לשמצה בכל הנוגע לפיקוח על האינטרנט. הנשיא, זין אל אבידין בן עלי, הורה על התקנת מערכת סינון יעילה במיוחד, החוסמת גישה לכל תכני האופוזיציה ברשת ואתרי חדשות רבים.

     

    המשטר גם אוסר על שימוש בדואר רשת, שמקשה על הריגול אחר פעילות האזרחים ברשת, ואסר גולשים המטילים ביקורת עליו באינטרנט.

     

    • תורכמנסיטן

     

    רוב האזרחים אינם מורשים להתחבר לרשת, אין בתי קפה אינטרנט, והמעטים שכן יכולים לגלוש כפופים לצנזורה הדוקה.

     

    • אוזבקיסטן

     

    ספקי האינטרנט במדינה חוסמים גישה לאתרי אופוזיציה, וגולשים שייתפסו מציצים באתרי פורנו צפויים לקנס בסך ארבעה אירו. זה עוד כלום לעומת מי שייתפס באתרים פוליטיים אסורים - וייאלץ לשלם קנס של שמונה יורו.

     

    • ויטנאם

     

    ויטנאם אימצה את מודל הפיקוח הסיני, אך אין בידיה המשאבים הדרושים ליישמו באופן מלא. משטרת האינטרנט במדינה מסננת תכנים מעוררי מחלוקת ומרגלת אחר גולשים בבתי קפה אינטרנט. גולשים המבטאים את דעותיהם הפרו דמוקרטיות מושלכים לכלא לפרקי זמן שעולים על שלוש שנים.

     

    מדינות שיחסן אל האינטרנט מעורר דאגה

     

    המדינות ברשימה זו אינן משליכות גולשים לכלא בשל דעותיהם, אך יזמו צעדים מרחיקי לכת במטרה להילחם בטרור, בפדופיליה ופשעים ברשת. על אף שהרצון לפעול נגד הפשע ברשת, המדיניות של מדינות אלה מסכנת גם את חופש הביטוי במקרים מסוימים, מזהירים אנשי "עיתונאים ללא גבולות".

     

    • בחריין

     

    בחריין חוסמת גישה לאתרים פורנוגרפיים בלבד, אך הודיעה באפריל 2004, כי כל אתרי התוכן, כולל פורומים ובלוגים, חייבים לבקש רישיון פעילות מהממשלה. ההחלטה בוטלה בעקבות מחאה ציבורית, אך המגבלות נותרו חמורות.

     

    • מצרים

     

    על אף שמצרים נוקטת בצנזורה קלה בלבד ברשת, ביקורת על משטרו של חוסני מובארק אינה תמיד מתקבלת בברכה. נראה כי השלטונות נבוכים לנוכח מבול הבלוגרים המצריים, המשמשים כצינור עוקף תקשורת ממסדית לצורך פרסום מידע. בסוף אוקטובר, 2005, נעצר לראשונה בלוגר בשל דברים שפירסם ביומן הרשת שלו.

     

    • האיחוד האירופי

     

    יוזמת החוק של האיחוד האירופי בנושא מסחר אלקטרוני מחודש יוני, 2000, התגלתה כאיום על חופש הביטוי. יוזמה זו מטילה על ספקי אינטרנט את האחריות על תכניי אתרי אינטרנט אותם הם מאחרים ומחייבת אותם לחסום כל דף הנראה בלתי חוקי, עם קבלת התראה על נוכחותו. על פי "עיתונאים ללא גבולות", הוראה זו גורמת להיווצרות הליך עוקף בית משפט, בו ספק האינטרנט, גוף טכני שאינו אלא צינור תקשורת, נדרש למלא משימה שאינה תפקידו. כעת בוחן האיחוד האירופי הצעת חוק שמחייבת ספקי אינטרנט לשמור נתונים של גולשים, אשר עלולה לפגוע בפרטיותם.

     

    • קזחסטן

     

    המשטר מנהל "רשימה שחורה" של אתרים הנתונים תחת פיקוח. בחודש אוקטובר, אחד מאתרי האופוזיציה צווה למסור את כתובת האינטרנט שלו, בסיומת הלאומית (.kz), בהליך משפטי כביכול.

     

    • מלזיה

     

    ניסיונות הממשלה להרתיע עיתונאים ברשת ובלוגרים המפרסמים את דעותיהם גברו בשלוש השנים האחרונות. בלוגרים מזומנים לעתים קרובות לתשאולים ולגביית עדויות, הליך שהוביל לצנזורה עצמית בקרב גולשים רבים.

     

    • סינגפור

     

    הממשלה מאיימת על גולשים ובלוגרים ועורכי אתרי חדשות סובלים מפיקוח הדוק.

     

    • דרום קוריאה

     

    המדינה המדורגת במקום הרביעי ברשימת המדינות המחוברות ביותר לרשת, אך דרום קוריאה מצנזרת את האינטרנט עבור המוני הגולשים. המדינה חוסמת בעיקר אתרי פורנו, כמו גם תכנים "המפריעים לסדר הציבורי", בהם אתרים התומכים בצפון קוריאה. הממשלה מענישה גולשים שהרחיקו לכת לדעתה כאשר הביעו דעות אופוזיציוניות. לרוב, המבקרים נקנסים.

     

    • תאילנד

     

    הממשלה מסננת תכנים ברשת. מדובר בעיקר באתרי פורנו, אם כי לאחרונה הורחבה הצנזורה לאתרים המתנגדים למדיניות הממשלה, ואתרים אלה נחסמים.

     

    • ארה"ב

     

    מפתיע לגלות ברשימה את המדינה בה נולד האינטרנט, אך ב"עיתונאים ללא גבולות" מציינים כי חוקי ארה"ב המאפשרים לזרועות הביטחון לנטר את התנועה ברשת ולצותת לתקשורת פוגעים בפרטיות הגולשים. חברות מובילות בארה"ב כמו יאהו!, סיסקו, מיקרוסופט וגוגל לא נרתעו משיתוף פעולה עם מאמצי הצנזורה של סין, והפקירו את המחויבות האמריקנית לחופש ביטוי. ארה"ב, בה נחקק התיקון הראשון לחוקה, ובה הופיעו הבלוגים, חייבת לשמש דוגמה לשמירה על זכויות הגולשים, אומרים בארגון.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אויבות האינטרנט: סין, קובה, איראן וסוריה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים