בוש בסין: קצת רכיבה על אופניים, הרבה זכויות אדם

עיתונאים רבים ליוו היום (א') את הנשיא בוש, כשפתח את הבוקר שלו ברכיבה על אופני הרים בפארק בפאתי בייג'ינג, כשלצידו רוכבים חברי הנבחרת האולימפית הסינית. הנשיא, העושה בסין בביקור רשמי, החליף את החליפה והעניבה במעיל רוח ומכנסי רכיבה, וביקש מהאתלטים הצעירים שלצידו "לרחם על הבחור המבוגר...". 

אבל זה לא היה המדרון היחיד עליו נאלץ בוש לטפס במהלך ביקורו הטעון בסין. הוא דחק במנהיגי סין להרחיב את חופש הדת, החופש הפוליטי וזכויות האדם, אך קיבל בתמורה רק הבטחות רפות - ולא התחייבות מוצקה - לפתוח את שווקיה של סין בפני התעשיה והחקלאות האמריקנית.

בראש החבורה. בוש ורוכבי הנבחרת הסינית (צילום: איי.פי)

הפגישה בין בוש לנשיא הו ג'ינטאו לא הניבה פריצת דרך בשלל הנושאים השנויים במחלוקת בין המדינות, כמו למשל נושא רפורמות המטבע או גירעון הסחר האמריקני בסין, שמתקרב ל-200 מיליארד דולר בשנה. גם הנשיא הסיני הסגיר מעט ממה שהתרחש מאחורי הדלתות הסגורות כשהודה שהפגישה עסקה ב"מתיחויות בלתי נמנעות".

עוד לפני שבא לסין, במהלך ביקור ביפן, קרא בוש למנהיגי המדינה הקומוניסטית להרחיב את חירויות הפרט ולא לחשוש מחברה חופשית. הוא אמר שאזורים שלמים בעולם הפכו ליציבים יותר ככל שפרחה בהם הדמוקרטיה.

"מה שאני אומר לסינים הוא.... שחברה חופשית היא האינטרס שלהם". בהמשך סיורו באסיה, בנאום בוועידת מדינות אסיה והפסיפיק בקוריאה, מתח בוש את החבל עם הסינים כשהציב את טייוואן כדוגמא לדמוקרטיה סינית מוצלחת ומשגשגת. הנקודה הטייוואנית היא סלע מחלוקת רגיש אצל הסינים. הם רואים באי חלק ריבוני סיני שפרש ומאיימים לפלוש אליו, וסבורים שהתמיכה הצבאית האמריקנית בטייוואן היא בגדר התרסה בוטה נגד ריבונותם.

כבר כשנחת בסין דאג בוש להתריס נגד מאחריו, ולמתוח קו מתחת לעקרון חופש הדת, כשהשתתף בטקס בכנסיה. מאוחר יותר, אחרי פגישה עם נשיא סין וראש ממשלתה, סיפר בוש שהעלה בשיחה את נושאי החירות הפוליטית והדתית במדינה, וגם מחה על הרדיפה והדיכוי של מתנגדי המשטר ופעילי האופוזיציה, "שאנו סבורים שמושלכים לכלא ללא סיבה מוצדקת".

דיווחים בתקשורת לימדו שהסינים נקטו בשורה צעדים נוקשה על מנת להשתיק את קולותיהם של מתנגדי המשטר ואנשי האופוזיציה בעת ביקור בוש, ומזכירת המדינה האמריקנית קונדוליזה רייס הייתה פחות דיפלומטית כשאמרה באופן ברור שהביעה באזני מארחיה הסינים "ביקורת קולנית" על כך.

היא גם אמרה, באופן בוטה לא פחות, ש"צריך להיות מודאגים" מהמשך התעצמות הצבא הסיני משום "שישנה השאלה של הכוונה לכך....", אך ציינה גם שוושינגטון בטוחה שמאזן הכוחות באזור יישמר.

לעומת דבריה של רייס, בוש ועמיתו הסיני התאמצו להפגין את החשיבות שהם רואים ביחסים טובים בין וושינגטון לבייג'ינג. הנשיא הו אמר שסין "מעלה באופן מתמיד את רמת זכויות האדם" ממנה נהנים אזרחיה, אולם התקדמות בנושא הזה צריכה לשקף את "התנאים הלאומיים הסיניים", ושהמדינה תאמץ "מדיניות דמוקרטית בעלת מאפיינים סיניים".

סוגיית טייוואן הייתה בלתי נמנעת. הנשיא הו אמר שבייג'ינג "מחוייבת לשלום ויציבות במיצרי טייוואן", אולם הזהירה ש"לא תסבול בשום אופן", הכרזת עצמאות מצד טייפה.

אבל גם הסכמות היו בפגישה. שני המנהיגים הסכימו לשלב כוחות על מנת לפרק את צפון קוריאה מנשקה הגרעיני, ולשתף פעולה בכל הקשור למאבק במגיפת שפעת העופות.