כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

פולקסווגן גולף GTI - האמא חוזרת

שלושים שנה לאחר הצגתה הראשונה, חוזרת אלינו הגולף עם GTI חדשה ומודרנית. האם היא יכולה עדיין לשמש אמת מידה, או שמא הבורגנות חיסלה את הכיף. תתפלאו

אלי שאוליפורסם: 22.11.05 , 17:32

איזה תענוג. לא, עוד לא נהגנו אפילו סנטימטר אחד בגולף GTI החדשה על כבישי ישראל, וזה כבר תענוג. לא מכיוון שנהנינו כל-כך בהשקה יוצאת הדופן במסלול פול ריקארד, ובכל זאת, זה תענוג. ואני מניח שאתם עשויים להרגיש בדיוק אותו דבר, גם אם עדיין לא לקחתם את הגולף המעניינת מכולן. הסיבה לתענוג הגדול פשוטה. בתעשייה ההופכת ממוחשבת מאי פעם, בעולם בו לאנשי הכספים יש זכות וטו מוחלט על כל דגם חדש, איקון מוטורי כמו הגולף הקומפקטית במדי ספורט, מרגש אותנו. פשוטו כמשמעו. אז נכון שעזרה לכך ההיכרות שערכנו כבר עם המכונית הזו, זו שמחקה באחת את זכר הגרסה הקודמת לשם המפורש - שאיבדה כל קשר נראה לעין לערכי המותג GTI. זו שהייתה "רמת גימור", לא יותר מכך. לכן התרגשנו.

נראית כמו שצריך

ברוח ה-GTI המקורית, נמנעו פולקסווגן משינויים גדולים בגולף ה"רגילה". ובכל זאת, נגיעות קלות מונעות כל אפשרות לטעות. כשתראו אותה במראה הפנימית, לא תטעו. היא נראית אגרסיבית בהרבה מהגרסאות הרגועות, בעיקר תודות לכונס אוויר עמוק ושחור בחלקו התחתון של הפגוש, ושני "כונסי דמה" מצידיו, שלושתם במרקם חלת דבש. קצת חצאיות צנועות, קצת הדגשת פגוש אחורי, חישוקים כוחניים וספוילר צנוע. זה הכל. וזה מספיק.

פתיחת דלת מוצאת אותנו מביטים בגלגל הגה נאה ומיוחד, עם מנופי הילוכים מאחוריו, חלק ממערכת ה-DSG שמוצאת כמובן ביטוי גם בבורר קצרצר. יש גם מושבי ספורט מרשימים ונדיבי תמיכת-צד, עם ריפוד אפרפר שנראה כמו הומאז' מאד לא מוצלח לדגם המקורי. חבל. חוץ מזה, הרוב נראה כמו בגרסאות נחותות יותר, למעט תוספת קלה של גווני אלומיניום, ועדכון קל ללוח המחוונים. העובדה כי מה שנותר כמעט-זהה למכוניות זולות בהרבה, אינו בהכרח רע במקרה של הגולף. זו עדיין אחת המכוניות האיכותיות בקטגוריה, עם סביבת נהג נעימה ונקייה מטעויות.

אגב, גם מבחינת אבזור הרשימה אינה ארוכה במיוחד מזו של גולף 2.0 ליטר נניח. אין למשל שליטה מההגה על מערכת השמע, אין מערכות עזר יוצאות דופן, אבל התחושה עשירה ונעימה.

נוע תנוע, ובמהירות

המנוע המוגדש של ה-GTI מתעורר לחיים בגרגור ייחודי ועמוק. אם היינו משתמשים בקלישאות, זה היה המקום לספר שהוא נשמע כאילו מפציר בנהג להאיץ כבר, לזוז מהמקום. אבל אנחנו נמנעים מאלה. בחרטום מונח 2.0 ליטר מודרני ומוגדש, עם הספק מרבי של 200 כ"ס ומומנט של 28.6 קג"מ כבר ב-1,800 סל"ד. לחובבי הטריוויה - בשני המקרים מדובר בכפליים מהמכונית המקורית של שנות ה-70.

יד ימין יכולה לבחור בין אחיזה בהגה ושימוש באצבעות לטובת העלאת והורדת הילוך (ביד שמאל), או בורר הילוכים "נורמלי" במיקום הרגיל. בשני המקרים מדובר בפיקוד על תיבת ה-DSG, שמהווה לדעתנו אמת מידה חדשה בתחום

הרקע

מי את, גולף GTI?

אלי שאולי

היא התחילה בשנת 1975 כחלומם של בני נוער בכל רחבי העולם, ועם השנים גדלה והשמינה עד שהפכה לסתם רמת גימור. עכשיו היא חוזרת...

מי את, גולף GTI?

התיבות שאינן-זקוקות-לרגל-שמאל. כמו בתיבה הידנית, גם כאן יש שישה הילוכים. ולמרות שמאוחר יותר נגלה כי בכל זאת היינו מעדיפים ידנית, הזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש מתבצע מהר יותר בעזרת המחשב - 6.9 שניות בלבד (לעומת 7.2 בידנית. המהירות המרבית היא 233 קמ"ש, בשניים פחות מהתיבה האחרת. ושלא יהיו טעויות. ההבדלים האלה אינם (רק) עקב התפעול המהיר של כפולת-המצמדים, אלא גם בגלל יחסי העברה שונים.

או קיי. 200 כ"ס אינם נראים היום כמו משהו מיוחד, ויש אפילו מתחרות חזקות יותר גם באזור הקומפקטיות החמות. גם היציאה מהמקום לא הותירה אותנו פעורי פה. אבל הדרך בה ה-GTI הזו עושה את העבודה, מרשימה יותר מכל מספר. עם רזרבות המומנט והתפעול החלק כמשי (כמעט תמיד) של התיבה, מסוגלת הגולף-עם-פלפל הזו להאיץ לכל מהירות ומכל מהירות, ללא בעיה. היא מתאימה עצמה למצב רוח תוקפני בקלות, ונרגעת באותה מהירות. ובשני המקרים, היא נותנת הרגשה כי הכל "קטן עליה".

התגובה למצערת טובה למדי, הטורבו צובר מהירות סיבוב כמעט ללא השהייה מורגשת, ותפעול התיבה מאחורי ההגה קל, נוח, וממכר. במילים אחרות, הכל עובד כאן טוב מאד, נכון מאד ומהר מאד. האצות ביניים? בבקשה, יחד עם צליל מרתק באזור ה-6,500 ומעלה. יציאה עם מצערת מלאה מפניות של הילוך שני או שלישי? צליל מרתק עוד יותר כבר ב-5,000, הולך ומתגבר עד לאזור הקו האדום וקצת מעבר.

היא אמנם אינה יכולה - ואינה רוצה - להתחרות ברפליקות ראלי מעדת ה-STI ו-EVO, ואפילו WRX תמימה תראה לה מהיכן נפלט הבנזין המשומש, אבל היא מרשימה מהן בכל הנוגע לעידון ותחכום. אפילו צריכת הדלק הצליחה להפתיע אותנו לטובה, מה שקורה לעיתים רחוקות בלבד. 8.5 ק"מ לליטר על כביש 6 אם אינכם נגררים למהירות לא-חוקית, שבעה ק"מ לליטר כממוצע רלוונטי ועד 5.5 לליטר ברגעים מאומצים. בהחלט סביר.

וחוץ מזה, היא GTI?

עם כל הכבוד לגולף GTI המקורית, ויש הרבה מזה, הקסם הגדול שלה מעולם לא התבטא ביחידת הכוח. מדובר היה בשילוב מקסים של כל המכללים, ובעיקר שלדה-מתלים-הגה. כל אותם פריטים שבמהלך השנים הפכו לקהים וחסרי יחוד בגרסאות החמות לכאורה של הקומפקטית הגרמנית. ובאמת, הרשו לנו שלא להיזכר שוב בגרסה האחרונה והמביישת את השם.

אז האם היא חזרה אלינו? כן, בהחלט כן. אמנם, בניגוד למקור הקליל וזריז הרגליים, הפעם אנחנו מדברים על מכונית במשקל של 1,370 ק"ג. ואיך שלא תביטו בזה, משקל קל זה לא. האם הצליחו בפולקסווגן "להעלים" את המשקל הזה? ובכן, ניסים אין כאן, ופיזיקה זו פיזיקה. אבל, וזה אבל גדול, ביחס למכוניות בעידן הנוכחי, עם כל כך הרבה אבזור - בטיחותי ומפנק - מחויב המציאות, ומידות שאינן מזכירות אפילו את אלה של המקור, העסק עדיין מרגיש טוב. טוב מאד אפילו. פולקסווגן בהחלט התאמצה כאן עבור הרוכשים הצפויים. לעומת גרסאות אחרות היא הנמיכה, הקשיחה, קיצרה קפיצים, עיבתה מייצבים, שיחקה בהגה. וזה ניכר. מהפניה הראשונה.

קודם כל, ההגה מתגלה כאן כאחת היחידות החשמליות הטובות שפגשנו, אולי אפילו הטובה שבהן. הוא מדויק למדי, בעל משקל נכון ומצליח אפילו לתקשר מדי פעם. מה שמאפשר לנהוג את הגולף הזו באופן בו היית רוצה לנהוג מכונית ספורטיבית. היא מצייתת היטב לפקודות הידיים, מצליחה להעביר מקסימום של מידע בחזרה. עם כוח רב יחסית למכונית הנעה קדמית וצמיגים שחוקים לחלוטין מלפנים, לא יכולנו שלא להבחין מי הגלגלים המניעים, ואחיזת החרטום בקו הנבחר לא הייתה מרשימה. אבל גם כשהגיע תת היגוי מיותר, הוא עשה זאת באופן הדרגתי, צפוי, כשאין שום בעיה לתקן זאת עם הרפיה קלה מהדוושה או אפילו בעזרת ההגה. אפילו החלק האחורי משתתף באופן אקטיבי יחסית בחגיגה, ונותן תחושה שהידוק קו הנסיעה תמיד ניתן לביצוע מיידי. זה מהנה, וזה בטוח.

קצת פחות בטוח היה על כבישים רטובים וחלקים, כאשר בקרת היציבות התעכבה קצת יותר מדי לפני שנכנסה לפעולה. על כביש יבש אנחנו מעריכים את חופש המשחק שהיא מעניקה, על כביש רטוב קצת פחות. בינינו, כמה מסובך כבר להציע מתג "רטוב" ו"יבש"?

מה עוד? למרות כיול מתלים נוקשה למדי, שבכבישים משובשים איים להפגיש לנו את הקרקפת בתקרה, אספלט מעט נורמלי יותר אפשר נהיגה נינוחה לחלוטין. למרות צמיגים במידה 225/45 על חישוקי "17, המצב טוב בהרבה ממרבית הספורטיביות הנוקשות.

מתאימה לכל מצב רוח

האמת, אף פרט בגולף GTI החדשה לא הותיר אותנו נדהמים. זו אינה המכונית החזקה בקבוצה, והיא אפילו לא הגולף החזקה ביותר. היא אינה המהירה בין הקטנות הלוהטות, ובוודאי שאינה נראית כאילו הושלכה ממסלול המירוצים לאחר התפרעות קיצונית.

אבל סך היכולות שהיא מפגינה, הופכות אותה למכונית מצוינת, שלמה ומגובשת. היא מביאה אופי ספורטיבי מרשים למדי, מבלי לדרוש הקרבה כלשהי. היא מצוידת במנוע חזק, אבל כזה שאינו מכתיב סגנון נהיגה פראי כמו ברפליקות הראלי.

והכי חשוב, היא מתאימה כמעט לכל מצב רוח: נעימה כשצריך, מפנקת כשעייפים, בטוחה כשהתנאים קשים ומהנה כשסתם בא להתפרע מעט. היא אפילו מסתדרת בכלל לא רע עם כביש משובש, בוודאי יחסית לגומי הקיצוני. ואם אתם תוהים אז כן, אהבנו אותה מאד.

אבל הבשורה הרעה קשורה למחיר. ה-GTI ממשיכה להתרחק מהמקור שהציע "ספורט שימושי במחיר עממי". עם תג-מחיר שמתחיל ב-225,000 שקלים לגרסת שלוש דלתות ידנית (אותה היינו בוחרים), ומסתיים ב-250,000 למכונית ההדגמה (DSG, חמש דלתות) רק מעטים יכולים להרשות לעצמם את התענוג. וזה מאד-מאד חבל.

פולקסווגן גולף GTI

שם יצרן ודגם	פולקסווגן גולף GTI
מנוע	4 צילינדרים, רוחבי, טורבו
נפח	1,984 סמ"ק
הספק מרבי	200 כ"ס ב-5,100 סל"ד
מומנט מרבי	28.6 קג"מ ב-1,800 סל"ד
בסיס גלגלים	258 ס"מ
אורך	421.5 ס"מ
רוחב	176 ס"מ
גובה	146.5 ס"מ
תיבת הילוכים	DSG, שישה הילוכים
מהירות מרבית	233 קמ"ש
100-0 קמ"ש	6.9 שניות
מחיר	250,000 שקל
אחריות	24 חודשים