המעבד יונה: מבחן ביצועים ראשון

מועד ההכרזה הרשמי של "יונה" (שעל פי השמועות שמו הרשמי יהיה "Core") אמור לחול בתחילת הרבעון הראשון של 2006, אבל מתרבים הסימנים לכך שאינטל בעצם מתכננת להכריז עליו בעיצומן של מכירות חג המולד.

אחרי אינספור דליפות, הדלפות, שמועות וספקולציות, פירסם הבוקר אתר החומרה AnandTech תוצאות של 31 מבחני ביצועים, בהם המעבד החדש מככב. המבחנים משווים גירסת 2GHz של יונה לגירסה קיימת של מעבד פנטיום M ("דותן"), למעבד פנטיום D ולמעבדי Athlon 64 X2 של AMD. ברוב המבחנים האלה יונה מסתמן כהצלחה מרשימה.

המוצרים בהשוואה

פרסומים מהימים האחרונים טענו כי הדגם הראשון של יונה, T2600, ירוץ במהירות שעון של 2.16GHz. היחידה ש-AnandTech בחן רצה ב-2GHz בלבד, על גבי לוח אם ראשוני עליו לא נמסרו פרטים.

אם לסמוך על ניסיון העבר, אפשר להניח שהגירסאות המסחריות של המעבד והלוחות הבאים עבורו, ישיגו ביצועים טובים לפחות באותה מידה ובדרך כלל יותר.

גם כך, בהשוואה לדגם ה-2.13GHz של דותן, הראה יונה שיפור ביצועים קל בחלק מהמבחנים ושיפור גדול עד כדי 40 אחוז ביישומים מרובי נימים (Multi-threaded).

יונה הוא מעבד כפול ליבה (Dual-core), שמאפשר עיבוד מקבילי בהרצת מספר יישומים או בעת הרצת יישום שהקוד התכנותי שלו מפוצל לנימים (Threads) באופן שניתן לחלק את העבודה בין הליבות. ב-AnandTech בחרו להשוות את יונה לשלושה מעבדים כפולי ליבה נוספים:

• Pentium D 830 - גירסת 3GHz של המעבד כפול הליבה המבוסס על פנטיום 4.
  
  
• Athlon 64 X2 3800+ - גירסת 2GHz של המעבד כפול הליבה המבוסס על Athlon 64.
  
  
• Athlon 64 X2 4200+ - גירסת 2.2GHz של הנ"ל.

חשוב לציין כי למרות ש-Pentium D ו-Athlon 64 X2 הם מוצרים מתחרים לכאורה, ולמרות שהמעבד של אינטל רץ במהירויות שעון גבוהות משמעותית, אין באמת תחרות בין המעבדים. טכנולוגיית הליבה של X2 טובה יותר, והאינטגרציה שעשתה AMD בין הליבות על אותה פיסת סיליקון מוצלחת יותר, ולכן X2 הוא מעבד מהיר משמעותית ברוב השימושים (אם כי יקר יותר).

יונה: מפסיד אך בהפרש קטן

במבט ראשון, ההצלחות הגדולות של יונה במבחנים הן בתחרות מול פנטיום D. הוא ניצח את הגירסה כפולת הליבה של פנטיום 4, למרות שמהירות השעון שלה גדולה ב-50 אחוז, בכל המבחנים להוציא שניים.

אבל גם ב-Athlon 64 X2 יונה הצליח להתחרות בכבוד. ברוב המבחנים הוא היה שקול לדגם 3800+ ונפל באחוזים בודדים מביצועיו של דגם 4200+. המעבד של AMD עדיין היה מהיר משמעותית בקידוד וידאו ובתלת מימד - עד כדי 20 אחוזים ויותר בחלק מהמקרים.

דווקא במשחקים - תחום שבו אינטל סובלת מנחיתות מול AMD כבר שנתיים - הצליח יונה להפתיע. בהרצת Doom 3, למשל, הוא היה איטי מ-X2 4200+ בכ-5% בלבד (אם כי נשארה לו עוד דרך לביצועים של המעבד למשחקים Athlon FX).

בהרצת יישומים משרדיים (Business Winstone), בגרפיקת דו מימד (2D Contents Creation) ובמבחני ריבוי משימות, יונה היה שקול למעבדי X2. מעשית זה אומר כי הוא מציע אלטרנטיבה שמתאימה ל-80 אחוזים מהשימושים והמשתמשים.

ולא פחות חשוב: צריכת החשמל שלו לאורך המבחנים הייתה נמוכה ב-15-30 אחוז ממעבדי AMD.

משמעות התוצאות

עם ההכרזה הרשמית על יונה, אינטל תדגיש מן הסתם את היתרון שיש למעבד הזה במונחים של ביצועים/הספק (PPW). באופן אירוני למדי, המדד החדש והפופולרי הזה, שהחמיא עד היום למעבדי AMD, יחמיא הפעם יותר למעבד של אינטל.

מבחינת ביצועים סופיים, המעבדים של AMD עדיין מהירים יותר. אבל הביצועים הדומים במהירות שעון זהה מוכיחים שברוב ההיבטים טכנולוגיית הליבה של יונה לא פחות טובה מזו של Athlon 64. הארכיטקטורה האינטלית עדיין מתאפיינת בגישה איטית יותר לזיכרון (במונחי Latency). אחרת, ייתכן שיונה היה מהיר עוד יותר.

בתחרות על המיחשוב הנייד זה אומר שאינטל יכולה לדחוק את AMD לפינה. למעבד הנייד Turion 64 של AMD אין עדיין גירסה כפולת ליבה. גם כשתהיה,

היא תיוצר בתהליך 90 ננומטר ולא ב-65 ננומטר כמו יונה. המעבר של AMD לטכנולוגיה המתקדמת יותר יתרחש במהלך החצי השני של 2006, ועד אז היא תוכל להציע מעבדים ניידים זולים וחסכוניים יותר ולחזק את אחיזתה בפלח השוק החשוב הזה.

כמובן שכדי להתחרות ב-AMD גם במחשוב השולחני ובשרתים אינטל תצטרך לשפר את המיקרו ארכיטקטורה הזו במקומות בהם היא חלשה - מה שאמור לקרות בדור הבא (Merom) בחצי השני של 2006.

הייצור ב-65 ננומטר יקטין את המעבדים, יוזיל את ייצורם, ויאפשר מתח רווחים גדול. סביר להניח שהיא תוכל גם להגדיל את המטמון ולהאיץ את מהירות השעון כדי להציג ביצועים עדיפים - אם כי אולי במחיר של פריצת מעטפת ההספק. כך או כך - יונה נראה בשלב זה כמי שמסוגל למלא את התפקיד העיקרי שלו: להציל את כבודה האבוד של אינטל.