זה בא והולך, את יודעת

צילום: שי רוזנצוויג

השנים עושות לדנה ברגר משהו טוב. אחרי עליות ומורדות, בגיל 35, יש בה שקט מסוים, השלמה והתכנסות. את הקליפ ל"מותר", הסינגל הראשון מתוך האלבום שבדרך, היא בחרה לצלם בתוך אמבטיה. One Shot ארוך שמתמקד בפנים שלה, ברכות.

ב"מותר" (במאים: אופיר קדמי ונמרוד פלד) נדמה שברגר חוזרת למקורות. זה שוב היא, הגיטרה והמילים. "לא חשבתי לעשות אלבום שיחבר אותי למי שהייתי, זה פשוט קרה בטבעיות. לואי להב, המפיק המוזיקלי של האלבום שהיה היועץ, המדריך והגורו שלי, עזר לי להגיע למקום שחיבר אותי פנימה", היא אומרת.

מאז ומתמיד מילות השירים של ברגר היו מראה לנקודת הזמן בה היא נמצאת וכך גם הפעם. בשיר הנושא של האלבום שכתבה במשותף עם צרויה להב היא שרה: "מנסה להתרכז רק במה שחשוב באמת, אני לא מתפזרת. מפסיקה לחשוב רק על מה שחסר ולמי יש יותר. כמה שפחות להיאחז במחר. כמה שפחות לתכנן את המחר. לא לרחם, לא לרכל, למצוא את העיקר בכל מה שטפל".

לדבריה, היא לא מסתכלת אחורה בזעם, אבל בהחלט מזהה את השינויים שעברה. "תמיד הייתי נאמנה לשירים שלי אבל סוג החיים שחייתי והמוזיקה שאהבתי לשמוע לא תמיד היה הדבר הכי עמוק, הכי פנימי או הכי חשוב שיש לי לומר. בכל תחנת זמן היו דברים אחרים שעניינו אותי, לפעמים זה היה סגנון, לפעמים ברחתי מאמת פנימית לצורה, להיגנבות ולוייב. באלבום הזה אני יותר מרוכזת וזה קשור לעבודה עם לואי וגם להופעות האקוסטיות שעשיתי. יש במופעים האלה משהו שמאיר את הדאווינים בבית ומביא אותך ישר לאנשים שאוהבים את השירים. משהו נקי נולד מזה ולשם הלכתי באלבום. זה הרבה יותר חזק מאופנות מוזיקליות".