אדי מרקס האגדי בישראל: "לאנס ארמסטרונג נקי"
גדול רוכבי האופניים במאה ה-20 ביקר בארץ הקודש ונקט צד ברור במאבקו של לאנס מול הצרפתים: "גם לי היה סכסוך איתם". הבלגי התייחס להשוואה לארמסטרונג: "כל אחד היה הגדול בזמנו. אם הוא לא היה חולה בסרטן הוא לא היה זוכה בטור", ועל הסמים: "יש אצלנו כמו בכל ספורט אחר". גל פרידמן בא לתת כבוד
להרצאה הגיע גם האלוף האולימפי הראשון של ישראל, גל פרידמן. הגולש הצר על יחסה של התקשורת לביקורו של האגדה: "חבל שהעיתונות בארץ לא מסקרת בצורה בולטת יותר ביקורו של ספורטאי בסדר גודל הזה", והוסיף: "זו יכולה להיות דוגמה טובה להראות לספורטאים בכל העולם כמה בטוח פה ושאין סיבה לחשוש מלהגיע לישראל".
מרקס, בן 60 ונראה בכושר מצוין, נראה נטול מאניירות של כוכב וסיפר כי הוא עדיין רוכב היום להנאתו. אילו היה לאנס ארמסטרונג מגיע לביקור בישראל, היה המחזה נראה שונה לחלוטין מהאווירה הנינוחה וחסרת גינוני הכבוד של המרכז הצנוע בקיסריה. זאת למרות שלבלגי כמות שיאים גדולה הרבה יותר, ביניהם 525 ניצחונות בקריירה, 11 ניצחונות בגראנד-טורס (ג'ירו, טור דה פראנס ו-וואלטה) וכן 34 ניצחונות בקטעי טור דה פראנס.
ההשוואה לארמסטרונג עלתה באופן טבעי כאחת השאלות הראשונות למרקס. הבלגי התחמק באלגנטיות והשיב כי הוא עצמו היה הכי טוב בתקופתו ואילו האמריקני עשה זאת בשנים האחרונות. בנוגע לפרשות הסמים שאפפו את ארמסטרונג בעת האחרונה אמר: "עבורי הוא חף מפשע, למרות שאני מעולם לא הייתי סביבו במשך 24 שעות. מוזר לי שהצרפתים מאשימים אותו כי נטל סמים ב-1999, הרי מדוע לא עשה זאת גם בשנים שאחרי?". מרקס סיפר על מיני סכסוך בינו לבין אוהדי האופניים הצרפתיים: "גם לי היה תאקל איתם, כשבטור דה פראנס ב-1975 הכה אותי אדם מהקהל ומנע ממני לשבור את שיא הזכיות של ז'אק אנקטיל (רוכב צרפתי - ג.ר)".
מרקס המשיך לדבר על ארמסטרונג ואמר מה שלא הרבה אנשים יכולים להגיד ללא לקבל מטח ביקורות מהדהד: ""לדעתי אם הוא לא היה חולה בסרטן, הוא לא היה זוכה בטור דה פראנס. המחלה גרמה לו לירידה במשקל, שאיפשרה לו להציג יכולות טובות יותר בטיפוס בהרים".
לאנס ארמסטרונג (צילום: איי.אף.פי)
בנושא היורש הצפוי של ארמסטרונג כמנצח הבא של הטור אמר מרקס: "השנה זה יהיה קרב פתוח, כמובן שאיוון באסו ויאן אולריך הם המועמדים העיקריים. חבל שהיום יש רוכבים שמתמקדים רק בטור, עבורי זה אמנם היה המרוץ החשוב ביותר אך האופניים כללו הרבה יותר ממנו".
לגבי מקומם של החומרים האסורים בעולם הרכיבה התייחס מרקס ואמר: "ספורט האופניים הוא כמו כל תחום אחר בחיים, גם אצלנו יש דברים כאלה, אבל לא בשונה מכל ענף ספורט תחרותי. הבדיקות שעושים היום לרוכבים הן מחמירות בצורה קיצונית וברשימת החומרים האסורים נכללים גם כאלה שאין להם שום קשר לממריצים".
לגבי ההבדלים בין הענף כפי שהיה בזמנו לבין ימינו אמר מרקס: "היום יש הרבה מאוד דברים שונים, הכיסוי העיתונאי והתקשורתי גדול הרבה יותר, שיטות האימונים מתוחכמות, יש דיאטנים מקצועיים וכמובן האופניים עצמם עברו שינוי. אבל עדיין, שלא כמו במרוצי מכוניות, באופניים הספורטאי הוא שקובע את גורלו".
כאשר נשאל מה היה הרגע הגדול בקריירה שלו ענה כי היתה זו הזכייה הראשונה בטור דה פראנס, אולם הוסיף כי הרגע הקשה מבחינה ספורטיבית היה שבירת שיא הרכיבה למרחק הגדול ביותר במשך שעה, אחריו "לא יכולתי ללכת במשך שלושה ימים".
מרקס סיפר כיצד דבק בו הכינוי "הקניבל", שסימן את שליטתו המוחלטת במירוצים והמנעותו מרכיבה טקטית לטובת פריצות סוחפות לניצחון: "באחד מימי כרוכב צעיר, בסביבות 1969, עמדתי לצידו של בן קבוצתי. בתו בת ה-12 היתה באזור וחברי אמר לה: 'תראי את מרקס - הוא מנצח בהכל ולא משאיר לנו כלום', אז הילדה אמרה שזה ממש כמו קניבל, ומאז הכינוי דבר בי".
עבור מרקס היה זה הביקור השני בישראל, במסגרתו קידם את מותג האופניים שבבעלותו. לגבי ביקור נוסף בארץ אמר: "יכול להיות שאגיע שוב, נראה איך יתפתחו הדברים, כיום יש לי הרבה מחויבויות בכל הקשור לחברה שאני מנהל". כאשר התבקש לתת טיפ לרוכבים הצעירים בארץ ולענף הישראלי בכלל השיב בפשטות: "צריך להתחרות הרבה ולהתאמן קשה מאוד".
(צילום וידאו: גידו רן)
