המלצה: לייקר השימוש הלא חקלאי בקרקעות במושבים

"מתוך הכרת המציאות שנוצרה בשטח ממליצה הוועדה כי לצד שימושים למגורים, יתאפשר לבעל זכויות בנחלה במושב לממש את הזכויות לשימושי תעסוקה לא חקלאית (לרבות לבניית מבני קיט)", כך נכתב בהמלצות ועדת הבר שהונחו אתמול על שולחן הממשלה.

הוועדה, בראשות הממונה על התקציבים באוצר קובי הבר, מונתה בינואר השנה בהתאם להמלצתו של היועץ המשפטי לממשלה. היא התבקשה להציע המלצות להסדרת הזכויות בחלקות המגורים ביישובים החקלאיים ולהציע תיקונים להחלטה 979 של מינהל מקרקעי ישראל במטרה להביאם לאישור הממשלה ומועצת המינהל.

החלטה 979 קבעה שלחברי קיבוצים תינתן זכות בנייה למגורים של 3 יחידות דיור בשטח של 2.5 דונמים, בדומה לזכויות חברי המושבים, תוך אפשרות להוון את הקרקע ב-3.75% משוויה (כנהוג בחכירה עירונית). לחברי המושבים איפשרה ההחלטה להקים פרויקט מסחרי לכל יחידה, בשטח של 500 מ"ר, בהיוון של 41% משווי הקרקע.

התשלום לשימושי תעסוקה יהיה גבוה יותר

תפיסת הוועדה שעלתה תוך כדי בדיקה היא כי יש לשאוף לצמצום השימושים לתעסוקה לא חקלאית בתוך חלקת המגורים במושב. עם זאת, לאור העובדה כי ייעוד שטחים לצרכי תעסוקה בהיקף של עד 500 מ"ר הותר בתוכניות סטטוטוריות, ובמספר רב של חלקות מגורים מתקיימים שימושי תעסוקה הלכה למעשה, מכירה הוועדה בכך שלא ניתן לשלול בצורה מוחלטת את האפשרות להסדיר שימושים אלה מול המינהל.

על רקע זה ממליצה הוועדה להתיר שימושי תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים, במקומות בהם אושר בדבר בתוכניות סטטוטוריות, תוך צמצום משמעותי של הכדאיות הכלכלית של שימושים אלה. כדי להפוך את הדבר לפחות כלכלי ממליצה הוועדה כי שיעור התשלום שייקבע לשימושי התעסוקה יהיה גבוה יותר מזה שנקבע בהחלטה 979 (41% בלבד), וישקף את מלוא שווי הקרקע המיועדת לשימושי תעסוקה.

הוועדה אף ממליצה כי לא ינתנו ההנחות הנהוגות להקצאת קרקע באזורי עדיפות לאומית, בעת הקצאת קרקע לשימושים לא חקלאיים בחלקת המגורים במושב.

ואלה עיקרי השינויים עליהם ממליצה הוועדה: 

• גביית תשלום מלא עבור השימושים לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלות במושבים.
  

• קביעת החובה להסדיר את שטחי התעסוקה כתנאי סף להסדרת שטחי המגורים בחלקת המגורים.
  

• על מוסדות התכנון לכלול את מבני הקיט בתוך כלל יחידות הדיור ביישוב (למעט באזור עדיפות לאומית א' ובקו העימות).
  

• הסדרת שטחי התעסוקה בחלקת המגורים תיעשה על ידי תשלום חד-פעמי של דמי חכירה (אם קיימת תוכנית תקפה המתירה שימוש זה), וזאת בשונה מהחלטה 979 שאפשרה הסדרה באמצעות תשלום דמי חכירה שנתיים.
  

• על מוסדות התכנון להגביל את משך הזמן המותר לשימוש חורג לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים.
  

• להגביר פעילות האכיפה נגד שימושי תעסוקה לא חקלאית בלתי מוסדרים ביישובים החקלאיים.
  

• התניית כל פעולה במקרקעי הנחלה שמקורה בבקשת בעל הזכויות בנחלה, בהסדרת שימושי התעסוקה (אם ישנם) בחלקת המגורים.