תחנה סופית: אוטובוס הקומתיים ירד מהכביש

הרוטמאסטר (Routemaster) יצא לפנסיה. אלפי מעריצים נפרדו אתמול (ה') מהאוטובוס שכיכב באלפי תמונות באלבומים של תיירים ועל אינסוף גלויות ומזכרות מהבירה האנגלית.

קו 159 - ממארבל ארץ' לסטרית'אם היל - היה הקו האחרון בו שירתו האוטובוסים הותיקים. מרבית האוטובוסים עזבו כבר אתמול אחר הצהריים את העיר, וחצו את התמזה בדרכם למוסך בבריקסטון. הנסיעה האחרונה בהחלט של רוטמאסטר בקו זה תתבצע הבוקר (ו').  

מסע אשכבה. קו 159 בדרכו האחרונה (צילום: רויטרס)

"החוויה הלונדונית שלי צומצמה", אומר טראוויס אלבורו, מחבר הספר "האוטובוס שאהבנו", שמוקדש, כמובן, לרוטמאסטר. אנגלים רבים מסכימים עמו: בסקר שנערך בחודש שעבר על ידי העתון "איבנינג סטאנדארד" הצביעו 81 אחוז מהמשיבים נגד הורדת האוטובוס מהכביש.

אבל, מנהלי רשות התחבורה בעיר מסבירים שוב ושוב כי האוטובוסים אינם נגישים לנכים, וכי יש להחליף אותם באוטובוסים יותר ידידותיים למשתמש. בין האוטובוסים החלופיים יש גם כאלה בעלי שתי קומות, אך חל איסור על עלייה או ירידה מהם במהלך הנסיעה - אחד מהמאפיינים של הנסיעה באוטובוס הישן. "אנחנו רוצים לספק לקהל את האוטובוסים הכי בטוחים, נגישים ומודרניים שיש", אמר דובר רשות התחבורה סטיבן ווב. "זה לא רומנטי", הוא הודה, "אבל זה עובד".

ובכל זאת, הרוטמאסטרים לא נעלמים לחלוטין. 16 מהם, משומרים ומשופצים, ימשיכו לנסוע בשני "קווי מורשת" בין אתרים במרכז לונדון. הקווים יפעלו מידי יום בין השעות 09:30 ו-18:30. למידע נוסף על קווים אלה: "חיים חדשים לאוטובס הקומתיים".

למרות שעדיין יהיה ניתן לראות אוטובוס ישן חולף ברחוב, אין ספק כי הסתלקותם מחיי היום יום של העיר עוררה גל נוסטלגיה עצום. בשבת יקדיש ה-BBC ערב שידורים שלם לאוטובוס, המלחין טום סמייל כתב "רקוויאם לרוטמאסטר" - יצירה תזמורתית בה ניתן לזהות גם רעש של מנוע, צלצול פעמון ואת הצליל שמשמיעה מכונת הכרטיסים של הכרטיסן.

תחנה ראשונה: ההתגלמות של לונדון

את האוטובוסים, שנכנסו לשימוש באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, עיצבו במיוחד עבור לונדון מהנדסים שעבדו קודם לכן על מפציצים ששירתו במלחמת העולם השניה. אוהדי האוטובוס אומרים כי החסכוניות שלו בדלק, החלפים הפשוטים שלו והשלדה הקלה אך יציבה, הם "קלאסיקה" של עיצוב בריטי. נוסעים רבים אהבו את נוכחות הכרטיסן, שסיפק פעמים רבות תשובות ומידע שימושי לנוסעים, אבל רק לאחר שמצאו מקום ישיבה.

בשנות השישים כבר הפך האוטובוס לסמל של החיים המחודשים בעיר, שסבלה במשך מספר שנים מסגפנות שהיתה אחת מתוצאות מלחה"ע השניה. "הרוטמאסטר הוא תוצר של 'תקופת הצנע' הבריטית", אומר אלבורו, "אבל כבר בסוף שנות ה-50' ותחילת ה-60', כשלונדון הופכת לעיר של ג'יימס בונד-מוספים צבעוניים-וצילום בקודאק צבעוני, הופך האוטובוס להתגלמות של לונדון בתקופה זו". 

הסימנים הראשונים לפיחות במעמדו הגיעו כבר בתחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, כשלכביש עלה אוטובוס קומתיים גדול יותר, מרובע יותר ונטול כרטיסן. בשנת 1996 הודיעה רשות התחבורה העירונית כי הרוטמאסטרים יוחלפו בהדרגה עד לשנת 2001, בעיקר בגלל בעיות הבטיחות שנבעו מהאזור הפתוח בירכתיי האוטובוס שאיפשר עלייה וירידה במהלך הנסיעה.

תחנה אחרונה: "טמבל מזעזע ולא אנושי"

סיכוי להצלת המצב הסתמן בשנת 2000, עם היבחרו של קו ליווינגסטון הפופוליסט לתפקיד ראש עיריית לונדון. בשנת 2001 אמר ליווינגסטון כי "רק טמבל מזעזע ולא אנושי ירצה להיפטר מהרוטמאסטרים". ובאמת, בקדנציה הראשונה שלו כראש עיר, שופצו ונצבעו מחדש האוטובוסים, ואוהביהם קיוו כי הם ימשיכו לנסוע לפחות עד 2016, המועד האחרון להפיכת כל האוטובוסים לנגישים לנכים על פי חוקי האיחוד האירופי.

בשנת 2003 החלו הרוטמאסטרים להיעלם, והוחלפו על ידי אוטובוסי קומתיים חדשים או על ידי אוטובוסים דו-מפרקיים וחד-קומתיים. בסוף 2003 עדיין נסעו 500 רוטמאסטרים בכבישי העיר הסואנת. החל מהיום רק 16 מהם ישרתו בבדידות מזהרת את תיירי העיר.

מי שממש לא יכול לחיות בלי האוטובוס האדום, יכול להשקיע 9,400 דולר (8,000 יורו) ולרכוש לעצמו רוטמאסטר אמיתי למזכרת. נציג רשות התחבורה הלונדונית, אוליבר גרין, ביקש להזכיר כי לסכום זה יש להוסיף עוד כ-200 דולר עבור מילוי מיכל הדלק של האוטובוס.