מנכ"לית משרד החינוך: "לא אעשה מהפכות"

"זה לא רציני לומר שבן אדם שנכנס לתקופת ביניים יכונן מהפכות", כך אמרה היום (א), מנכ"לית משרד החינוך עמירה חיים, ביומה הראשון בתפקיד. חיים, עד לאחרונה מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, מחליפה את רונית תירוש שפרשה מתפקידה לאחר שהצטרפה למפלגת קדימה.

"הטיפול בנושא הזה היה קשה מאד כי הרבה רגש היה מעורב בו", אמרה חיים. "מהרגע שהתקבלה החלטת ממשלה בחודש יוני כבר גיבשתי צוות במחוז - פסיכולוגי ולוגיסטי בכל ההיבטים. הכנו חלופות לכל התלמידים, חלופות קהילתיות. עשינו את כל מה שיכולנו, למעשה עזבנו הכל והתמקדנו רק בנושא זה. יצרנו קשרים אישיים עם אנשים, לכל משפחה היה איש קשר מהמשרד ואנו עדיין מלווים אותם".

"אני לא עובדת קשה אני עובדת הרבה" היא מעידה על עצמה. "אני מינוי מקצועי לתקופת הביניים. אני נכנסת לתפקיד היום וקודם כל עליי ללמוד אותו, בעיקר את החלקים של הספורט והתרבות. אני לא הולכת לעשות מהפיכות אלא להשתדל עם מיטב הניסיון והכישורים שלי לבסס פרוייקטים ותוכניות שעל סדר היום. תפקידי הוא לייצב את המערכת וליצור תחושת יציבות והמשכיות".

חיים לא מתעלמת מהקיצוצים הרבים שעברו על המשרד. בחמש השנים האחרונות ספג המשרד קיצוצים בגובה של  3.5 מיליארד שקלים. "המערכת נפגעה מהצמצומים" היא אומרת. "התלמידים קיבלו פחות שעות הוראה ותוכניות לימוד. ב-4-5 חודשים, אפשר לייצב מערכת ולהתכונן לשנת הלימודים הבאה בצורה מסודרת. אני צריכה לתת תחושה של ביטחון להורים ששולחים ילדיהם למערכת החינוך שיש על מי לסמוך. מערכת חינוך שתקבל אותם, שירגישו מוגנים. זו משימה רחבת היקף".

לגבי רפורמת דברת אומרת חיים, כי היא רואה בחשיבות עליונה את קידום מעמד המורה. כמורה ללשון וספרות לשעבר, היא מדברת על שיפור שכר המורים. "עקרונות הרפורמה מקובלים על המורים, קהילה, משרד החינוך. מעמד המורה מחייב שינוי, קודם כל בשכר כדי שנוכל לזקוף ראש. אין ויכוח על עקרונות אלא על הדרך. כל שינוי ברמות כאלה יגובש עם כל הגורמים הרלוונטים".

חיים: אם אתבקש אמשיך בתפקידי 

חיים: "אני לא מאוכזבת ממעט הזמן שיש לי לשמש בתפקיד. אני מודה לשרה לבנת על ההערכה. כבר שנים קודם הציעו לי להיות סמנכ"לית ומנהלת מינהל פדגוגי במשרד וסירבתי. אני רואה את מינויי בברכה, זהו תפקיד מקצועי, אם אתבקש בעתיד להמשיך בו כמובן שאמשיך".

נושא נוסף שבכוונת חיים לטפל בו הוא נושא האלימות בבתי הספר. חיים גורסת כי מקור האלימות נובע מערעור סמכויות בכל התחומים ולא רק בתחום החינוך. "אנחנו בתקופה של ערעור סמכות של מנהיגות וידע. מעמד המורה הנשחק לא רק בגלל המורה, אלא בגלל עירעור סמכות כללית בעולם. מורה עומד בכיתה, אך האם הוא יודע הכל? - ממש לא. המורה לא יודע ולא אמור לדעת הכל. עירעור סמכות הנהגה קיים כיום גם ביחס לשופטים, לרופאים ולעוד בעלי תפקידים, פעם זו היתה אמת קדושה".

לבסוף, מבטיחה חיים לא לנטוש את מחוז הדרום. בתקופתה ידע המחוז הצלחות בכל הקשור לשיפור זכאות הניגשים לבחינות בגרות. כך למשל אחוז תלמידי הדרום שניגשו לבגרות ב5 יחידות פיזיקה עלה ב 67% בחמש השנים האחרונות, ובבחינה במחשבים ניגשו 45% תלמידים לבגרות. "אני נשארת מחוברת לדרום. חשוב לי לשמור על המיגזר שטיפחתי, המגזר הבדואי שקידמנו בשנים האחרונות. הנגב צריך לפרוץ קדימה. השקענו המון במתן הזדמנויות שוות לילדי הדרום. אני מאמינה ביכולת של התלמידים. אני מקווה שנוכל להישען על המהפך שעשינו במחוז דרום במישור הארצי".