שורשי המוזיקה הטובה
אוסף חדש, כפול ומשובח לאחד ההרכבים הטובים של ההיפ הופ: Home Grown The Begginers Guide to Understanding The Roots
הרוטס תמיד היו הרכב שכיוון למביני עניין בהיפ-הופ ולאלה שמחפשים עניין מוזיקלי מעבר לו. מעט הלהיטים שהיו להם, מחוץ לסצינה, תמיד נשמעו חריגים ולא מאפיינים את כלל העבודות שלהם.
אם שמים לשנייה את הראפרים בצד, ובמקרה של הרוטס יש כל כך הרבה יותר מראפ, הרוטס הם קודם כל אמיר קווסטלאב תומפסון. הוא המתופף, המעבד, המפיק והראש מאחורי ההרכב. האיש שאחראי על הקרייזי גלו שמדביק בין חבורת נגנים מצוינת – כן, מדובר בלהקה חיה – לבין הראפ והשירה.
קווסטלאב הוא מהנדס שירים מיומן ששואף תמיד ללכת הכי רחוק שאפשר. הנסיונות שלו לשלב בין ג'אז, סול, רוק והיפ-הופ הם אלה שיוצרים את ההון המוזיקלי שבו אפשר לזכות כמעט בכל אלבום שלהם. האוסף הראשון של הרוטס, שמגיע בשני דיסקים נפרדים, הוא בית ספר לאיך שאוספים צריכים להישמע. מלבד החשודים המיידיים, השירים שצריכים להיות באוסף, קווסטלאב הוסיף לבונבוניירה רמיקסים, גירסאות בהופעה, הקלטות מתוכניות רדיו וחוברת עמוסה באינפורמציה מעניינת.
אחד הקטעים שהופכים את צמד האוספים הזה למאוד שווה הוא מחרוזת של 16 דקות – שכוללת את השירים The Seed - melting point ו–web כפי שהוקלטה בתוכנית הרדיו של ג'יילס פיטרסון בבי.בי.סי. אם קטע כזה היה נשאר בארכיונים שלהם ולא היה מגיע לדיסק זה היה פשוט פשע. עוד גירסה משובחת היא לשיר You Got me שהתפרסם במקור כדואט עם אריקה באדו. כאן הוא מופיע בגירסת אולפן יחד עם ג'יל סקוט הקסומה, שהיא בעצם זאת שכתבה אותו אבל בסופו של דבר לא שרה אותו, ועם איב. הבונוס הזה מצליח לעלות על המקור.
צמד האוספים של הרוטס הם כלי טוב לשכנע חברים נודניקים שלכם, שמתעקשים ש"ראפ זה לא מוזיקה", שראפ יכול להיות הרבה מאוד מוזיקה, ואפילו טובה (אם הם לא ישתכנעו, אז תזרקו אותם וקחו את הדיסקים לעצמכם).
