שתף קטע נבחר

יגואר S טייפ - יותר אנושית

בהצגתה זכתה ה-S של יגואר לביקורת פושרת, אך מאז עברה מספר מקצי שיפורים מהותיים. האם הם הפכו אותה לטובה יותר, למרות גילה המתקדם?

כאשר נחשפה ה-S טייפ של יגואר בתערוכת בירמינגהאם 1998, ולצדה ה-75 החדשה של רובר (אז תחת כנפי ב.מ.וו), נראתה תעשיית הרכב הבריטית בדרך לתור זהב. וה-S החדשה הייתה חשובה מכולן. זו הייתה מכונית חדשה לגמרי, ראשונה תחת הנהגת פורד. הזדמנות ראשונה עבור יגואר מאז שנות ה-60 להגדיל את ההיצע הסאלוני. ה-S הפגינה יומרה להתחרות ראש בראש וללא חשש מול הגרמניות, סימנה כי יגואר מתפתחת, ומעוניינית לגדול משמעותית במכירות.


 

אלא שה-S גילתה לפורד במהירות כי העולם האמיתי לא ממש המתין ליגואר. התחרות ביריבות נפלאות כמו סדרה 5 של ב.מ.וו הייתה קשה בהרבה מהצפוי. גם מקצה שיפורים מהותי ב-2003, ועוד מתיחת פנים לפני שנה, לא עזרו לנצח את המובילות המסורתיות.

 

ואיך היא נראית

 

שבע שנים לאחר השקתה, היגואר הזו עדיין מושכת מבטים. המותג היוקרתי עדיין נדיר בארץ, ונתפס כמשהו נחשק וכמעט בלתי-מושג. בהצגתה נראה היה שיגואר הגזימו מעט, ושהרושם מיושן מדי, אך העובדה שהיא נראית שונה מיגואר קלאסית, הפכה אותה לבולטת יותר. מבחינתנו, על רקע העיצוב הסופר-מודרני של הגרמניות, יש כאן משהו נעים וביתי, כמעט אנושי. כזה שגורם לרבים להתקרב ולחבק במבט את קימורי ה-S. אכן, מקצה השיפורים האחרון מסייע.

 

תא הנוסעים המקורי של ה-S ספג לא מעט ביקורות בעבר, אבל שתי מתיחות פנים שינו את המצב. יגואר טוענים להשראה מה-E טייפ האגדית, ובתרגום חופשי זה אומר שסביבת הנהג דומה ל-XJ הנוכחית. כלומר קלאסית, ברורה וגם מעט מיושנת ליד המראה הטכנולוגי של הגרמנים. במקום זאת היא מעניקה עבודת עץ ועור במיטב המסורת של האימפריה, ומשחררת את הנהג מהצורך לשנן 200 עמודי "דע את מכוניתך" לפני יציאה לדרך. הנדסת האנוש פשוטה, טובה, והאזכור המודרני הכמעט-יחיד הוא בלם היד שהפך אלקטרוני, בהשראת ה-XJ.

 

אם יש משהו שמפריע מעט, אלה מספר מרכיבים שנראים כאילו הגיעו ממחסן פורד, ואינם הולמים את האצילות המתבקשת. כך למשל הקונסולה המרכזית עם מערכת השמע שופעת המתגים, ובקרת האקלים עם צג ירקרק. היי, פורד הכריחו אותם אפילו לקחת מפתח אמריקני...

 

עם מושבים והגה שמתכוונים חשמלית, קל להתמקם ב-S. תנוחת הנהיגה גבוהה מעט ביחס ליגואר, אבל נמוכי קומה יעדיפו עוד מעט גובה. ולמרות שהיא נראית קומפקטית יחסית, היא ארוכה ממרבית מתחרותיה, ונסמכת על בסיס גלגלים הארוך בקבוצה - 291 ס"מ. עם זאת, יגואר הצליחו לשמור על אווירה אינטימית. אלה החדשות הטובות. הרעות הן שהמרחב מאחור אינו מרשים. עוד פחות מרשים הוא תא המטען הרדוד. על הנייר יש 400 ליטר בלבד, בפועל הוא מרגיש כמו סופר-מיני.

 

מנועים קדימה

 

ה-S התייצבה למבחן עם מנוע ה-3.0 ליטר, שהחליף את ה-2.5 האוטומטית בתואר "החלש בהיצע המקומי". עם משקל עצמי של 1,710 ק"ג, מדובר במכונית כבדה אפילו מה-XJ. אלא שאחד השינויים המהותיים שעברה ה-S במהלך חייה היה שילוב תיבת שישה הילוכים מצוינת של ZF. זו המשרתת גם את ב.מ.וו ואודי. וזה עושה ל-S רק טוב.

 

הנתון הרשמי של זינוק מ-0 ל-100 עומד על 7.9 שניות בלבד, וזה יפה מאד. אבל יפה עוד יותר היא דרך פעולת מנוע פורד במקור. 240 כ"ס ב-6,800 סל"ד נשמעים כמו נתון נאה בסל"ד גבוה מדי, אבל זה לא כל הסיפור. המנוע הזה שקט הרבה יותר מבעבר, תודות לבידוד רעשים משופר. הוא חלק ונינוח, ומפתיע מאד בנכונות לטפס במהירות לגבהים לא בדיוק צפויים. אפילו עם תיבה במצב אוטומטי הוא חודר לתחום האדום, וממקורות זרים אנחנו יודעים שהוא אף מוכן לעיתים להגיע מעבר ל-8,000 סל"ד. סליחה, זה יגואר או הונדה? מרשים מאד.  


 

כרגיל, יגואר מתעלמת מאפשרות תפעול ידני בתיבה ונותרה נאמנה למסילת בתצורת J. אז נכון שיש כאן יתרונות - נעילת הילוכים כלפי מעלה, שליטה מהירה - אך קשה לנצלם ללא תצוגה על המחוונים, וכאשר הבורר מסתיר את החיווי שעל המסילה. יש גם מצב ספורט, אך גם החיווי שלו בלתי נראה ביום, ולא נמצא על המחוונים. מוזר. צריכת הדלק בעיר או תחת עומס מלא תנוע סביב ה-4 ק"מ לליטר, אך במצב רוח רגוע יותר ניתן לעבור 8 ק"מ לליטר ללא בעיה.

 

בדרכים

 

נהיגה ב-S המשופרת מזכירה מייד כי יגואר מתעקשת על הגה קל מדי בעיר. במקביל יש גם תחושה מאד רכה בנסיעה איטית, המבטיחה התנהלות נעימה ומפנקת בתנועה עירונית. זה נחמד וטוב, אבל כאשר יוצאים מהעיר לכבישים מהירים, תכונות אלה הופכות למגבילות.

 

בכבישים משובשים מתנדנדת ה-S יותר מדי, רוכנת בפניות ומתקשה לעורר ביטחון. היא אמנם נמרצת, טובה ומאוזנת מבעבר, ואפילו מעניקה להגה משקל נכון יותר במהירות גבוהה. אך במקביל לתחושה האינטימית, אין כאן את החדות ותחושת המקשה-אחת שמעניקות הבכירות של תעשיית הרכב הגרמנית.

 

יש אופי, יש קבלות

 

ייתכן שזו התחרות הטכנולוגית שוברת השיאים והמנוכרת של נבחרת גרמניה, או דווקא מקצי השיפורים. בכל מקרה, ה-S נראית היום מיוחדת וקוסמת מתמיד. יש לה אופי ותחושה אנושית המחממת את הלב. בגילה המופלג היא מתקשה אמנם להתחרות מבחינה דינמית עם הטובות ביותר, אבל היא מוכיחה כי גם בעולם היפר-טכנולוגי, יש לה מה להציע - כמעט וקראנו לזה אנושיות.

 

וזה עדיין לא הסוף. לזכות ה-S עומד תג-מחיר שנע בין 380,000, ל-450,000 שקל בגרסה שנבחנה. זה אמנם הרבה כסף, אבל ההפרש לעומת המיטב הגרמני - אם מעמידים אותן ברמת אבזור דומה הכוללת עור, עץ, חשמל וזיכרונות למושבים - פשוט עצום. אלטרנטיבה אמיתית? בהחלט כן.


יגואר S טייפ

יגואר S טייפ
שם יצרן ודגם יגואר S טייפ 3.0 ליטר
מנוע 6 צילינדרים ב-V, אורכי, 24 שסתומים
נפח 2,967 סמ"ק
הספק מרבי 240 כ"ס ב-6,800 סל"ד
מומנט מרבי 30.6 קג"מ ב-4,100 סל"ד
תיבת הילוכים אוטומטית, שישה הילוכים
אורך 490.5 ס"מ
רוחב 182 ס"מ
גובה 144.5 ס"מ
בסיס גלגלים 291 ס"מ
משקל 1,710 ק"ג
100-0 קמ"ש 7.9 שניות
מהירות מרבית 233 קמ"ש
תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) 9.3 ק"מ לליטר
מחיר 450,000 שקל
אחריות 36 חודשים
דירוג בטיחות לא נבחנה

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יגואר S טייפ
עיצוב קלאסי
תא נוסעים נטול חדשנות
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים