נאפולי: כמו פיצה עם המון תוספות
גם בצל שחיתות שלטונית ואימת המאפיה הצליחה נאפולי לשמור לאורך השנים על אופיה ויופיה הים-תיכוניים. האוכל הכי טוב באיטליה, המפרץ המשגע והחדר הסודי במוזיאון, שיגרום לכם להסמיק. אין ממה לפחד

הצייר קרוואג'יו נמלט אליה אחרי שהסתבך בקטטה ברומא והרג אדם; מוצרט חיבר בה אופרות; הסופר סטנדל כתב ב-1718 כי היא העיר היפה בתבל, ודייגו ארמנדו מראדונה גילה בה את הקוקאין כשהוא משתכשך בתוך ג'קוזי דמוי צדף של אחת ממשפחות הפשע הגדולות.

 

נאפולי, בירת דרום איטליה, לא כל כך מוכרת לתייר הישראלי שמעדיף טיולים מתקתקים בווילות המהודרות של טוסקנה. ההפסד כולו של מי שמדלג עליה, כיוון שזו אחת הערים הססגוניות והמרתקות באירופה, המעניקה חוויות אנושיות, אמנותיות וקולינריות רבות אף-על-פי שספרי התיירות מזהירים את המבקר בה מגנבי הרחוב הרבים והערמומיים. אנחנו דווקא לא נתקלנו בהם, ולמרות זאת זכינו בקבלת הפנים החמה ביותר שלה זכינו במסענו

באיטליה. יכול להיות שהנאפוליטנים קיבלו אותנו יפה כל כך, משום שהם משוועים לתיירים, שפוסחים עליה בדרכם לאחד מאתרי הנופש היוקרתיים סביבה.

 

נאפולי נוסדה לפני כאלפיים ושש מאות שנה והיתה מושבה יוונית בשם "ניאפוליס" (העיר החדשה). היא נכבשה במאה ה-4 לפני הספירה על-ידי הרומאים והפכה, בזכות חופיה הנפלאים, לעיר הקיט של כל הסלבריטאים הקדמונים. וירגיליוס, טיבריוס ונרון המטורף בילו בה בחודשי החורף. הנאפוליטנים שמרו על זהותם היוונית, המשיכו לדבר יוונית וללבוש טוגות גם שנים רבות אחר כך.

 

אחרי מלחמת העולם השנייה הידרדרה נאפולי תחת הנהגתם של פוליטיקאים מושחתים שחברו לברוני פשע וסמים. מלחמות המאפיה המקומית נמשכו עד שנות ה-90. מי שרוצה להבין עד כמה השחיתות יכולה להפוך עיר עתיקה, היושבת על אחד ממפרצי הים היפים ביותר בעולם, למקום מוזנח – שישוטט ברחובותיה הצדדיים. הבנייה המכוערת, ההזנחה והלכלוך מגלים את הסיפור כולו.

 

ארוטיקה עתיקה

 

בשנים האחרונות נעשה מאמץ להשיב את העיר לימי החסד שלה ולחשוף את היופי העצום הטמון בה. היעד הראשון של המבקר בנאפולי הוא העיר העתיקה השוקקת, הנקראת גם ספאקאנאפולי (SPACCANAPOLI). הנוף בעיר העתיקה קבוע: ילדים משחקים כדורגל, כביסה תלויה בין הבתים וחנויות

קטנות המציעות שפע של מטעמים זולים. ע"י התוואי של ספאקאנאפולי נקבע מייסדיה היוונים כבר לפני אלפיים שנה, ומרוכזים בה כמה מהמקומות המסקרנים בעיר.

 

במרכז השוק נמצאת "פיאצטה נילו", ובמרכזה פסל השיש העתיק של אל הנילוס. הוא הוצב שם בידי מהגרים מאלכסנדריה, שהביאו עימם את פולחן הנילוס. במרוצת השנים הדביקו הנאפוליטנים לפסל את הכינוי: "הגוף של נאפולי".

 

במרחק הליכה מ"פיאצה נילו" שוכן המוזיאון לארכיאולוגיה, שהוא אחד החשובים בעולם. נמצאים בו אוצרות אמנות שהתגלו בפומפיי ובהרקולנאום, שתי הערים שנקברו ב-79 לפני הספירה באחת ההתפרצויות הגעשיות ההרסניות ביותר בהיסטוריה.

 

בתוך המוזיאון שוכן ה"גבינטו סגרטו", חדר הסתרים שנפתח לקהל רק לפני שנים ספורות. תוכנו השערורייתי נשמר מאחורי מנעול ובריח ב-265 השנים האחרונות. מדובר באוסף גדול מאוד של ארוטיקה עתיקה: פסיפסים, ציורי קיר, קמיעות וסמלי פריון אדירי ממדים, שנחשפו בחפירות שנעשו במאה ה-18 בשתי הערים החרבות. התערוכה, החושפת עולם מיני משוחרר, פתוח וחסר עכבות, תפתיע את מי שחושב שאנחנו נמצאים היום בעידן שיא המתירנות. בתערוכה מוצג, בין היתר, פרסקו המתאר משגלים בכל התנוחות האפשריות, פסלים של אבר המין הזכרי בגדלים מפלצתיים ממש, כד ועליו איורים מפורטים של יחסים הומוסקסואליים ועוד. הפסל המפורסם במקום עשוי משיש, ומתאר את דמותו המיתולוגית של פאן מזדווג עם עז. התערוכה המרתקת הזו

שכנעה את הכומר פייטרו ד'אונופרי לומר על פומפיי שהיא היתה עיר שלמה שהתמסרה למעשים מגונים ובזויים ביותר ומשום כך היתה ראויה כמו סדום למכת אש מאלוהים.

 

אחרי החוויה הזו מומלץ לקפוץ לדואומו המרשים של נאפולי שנמצא גם הוא בעיר העתיקה. באחד מחדרי הכנסייה נמצא דמו הקרוש של האיש הכי קדוש בעיר, סן ג'נארו. גורל העיר, כך מאמינים תושביה, תלוי בהפשרה מתמדת של דמו של הקדוש. פעמיים בשנה מתכנסות ישישות קתוליות אדוקות ומגדפות את הקדוש כדי להעליבו, עד שדמו ייעשה נוזלי ויזרום. אין זה הטקס המוזר היחיד של תושבי העיר. הסופר ארי דה לוקה, שרבים מספריו מתרחשים בעיר, מספר כי בחג המולד נוהגים התושבים להעיף מחלונות הבתים את הבגדים הישנים והריהוט שאינם משתמשים בו.

 

בנאפולי יש מספר מוזיאונים עם אוספי אמנות עשירים, בעיקר מהרנסנס והבארוק, שכדאי לבקר בהם, כמו הגלריה הלאומית של קאפודימונטה. שתי יצירות מופת תלויות בכנסיית דקומאנוס מקסימוס השוכנת בלב העיר העתיקה, בוויה טריבונלה: הציור "שבעת מעשי החסד" של קרוואג'יו ו"שחרורו של פטרוס הקדוש" של קאראצ'יולו.

 

חגיגה קולינארית

 

ויה טריבונלה היא גם מקום טוב לאכול בו. נאפולי היא מלכת האוכל האיטלקי והיא גם המקום בו הומצאה הפיצה. לכן הפיצה שתפגשו פה תהיה הטעימה והזולה שתאכלו בכל איטליה. בוויה טריבונלה ישנן מספר

מסעדות זעירות שאופות את הפיצה בתנור עץ וקוראות לעצמן Vera Pizza (פיצה אמיתית).

 

בכלל, נאפולי היא חגיגה קולינארית של ממש. בכל מעדנייה או מאפייה תוכלו לזכות בהפתעה קטנה: עגבניות ירוקות ומוחמצות, כדורי מוצרלה קטנטנים ומטוגנים שנמכרים בדוכני העיר העתיקה או הספוליטאלה, מין בצק עלים שממולא בגבינת ריקוטה ובפירות מסוכרים. הגלידה המקומית מוגשת במקומות רבים בתוך הפרי עצמו, ובעיר העתיקה יש שפע של מסעדות זולות שמציעות פירות ים מגוונים וקערות של דגים מטוגנים.

 

אל תצאו מהעיר העתיקה לפני שתקנו בקבוק "לימונצ'לו", ליקר העשוי מקליפות לימון. אל תחמיצו גם את השוקולד המקומי שהנאפוליטנים יודעים לעשות כל כך טוב.

 

מתחת לעיר העתיקה נפרשת ויה טולדו שהוא האזור המודרני של נאפולי. מוסוליני גילח עם בבולדוזרים את השטח בין ויה טולדו לנמל, ואדריכלי הרודן בנו שם את הבנק של נאפולי, מטה המשטרה ובית משרד הדואר, שבנויים כולם בסגנון פאשיסטי מפלצתי. במרכז ויה טולדו ישנה תחנת מטרו שמעלה את הנאפוליטנים במעין רכבל אל שכונותיה העשירות יותר של העיר על הר וומרו. מן ההר, לצד המנזר הקורטאוזיני, ישנה תצפית מרהיבה על העיר ועל המפרץ. מפרץ נאפולי יפה במיוחד ושווה לטייל בו ברגל בשעת בין ערביים.

 

קרוב לחוף נמצאת הכיכר המרכזית והיפה של העיר "פיאצה דל פלבישיטו". זוהי כיכר מעגלית שנבנתה במאה ה-19, שמצידה האחד כנסיית פרנצ'סקו הקדוש שנבנתה לפי דגם הפנתיאון ברומא, ומצידה השני ארמון המלך המהודר העמוס עדיין ביצירות אמנות שחלקן שוות הצצה.

 

מן הפיאצה אפשר לרדת בקלות לטירת קסטל נואובו השוכנת על קו החוף. הטירה המרשימה הזו נבנתה על-ידי אדריכליו הצרפתיים של המלך שארל ה-1 מאנז'ו, ואפשר לצפות ממנה אל מפרצה המרהיב של נאפולי. בתוך המבצר ישנם מספר מוזיאונים המציגים תערוכות מתחלפות. אחת מהן שתוצג בחודשים הקרובים, היא אוסף ציורים על-פי "הקומדיה האלוהית" של דנטה. התערוכה מוצגת באולם המשקיף לחוף, ומבעד לרצפת האולם העשויה זכוכית אפשר לראות עתיקות רומיות, כולל שלדי אדם. תערוכה נוספת במקום מוקדשת להוגה הדעות והסופר היהודי קרלו לוי.

 

אפשר גם סתם לשוטט במפרץ היפהפה של נאפולי, לעצור באזור מרג'לינה ולהתמקם באחת משפע המסעדות הנמצאות במקום.

 

המלצה לסיכום: אל תפחדו מנאפולי ואל תנסו להתאהב בה ממבט ראשון. הכניסה הראשית אליה, דרך התחנה המרכזית הלא מהודרת יכולה להרתיע, אבל אם תיתנו לעיר הזדמנות, לא תתאכזבו.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה נאפולי: כמו פיצה עם המון תוספות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איטליה
    קסטל נואבו. הקומדיה האלוהית
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    קאפודימונטה. אמנות עשירה
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    מפרץ נאפולי. אל תנסו את זה בחורף
    צילום: איי פי
    ynet ספיישל