שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה אוכלים בחלל
    בניגוד למה שרובנו חושבים, האוכל בחלל אינו מוגש בשפופרות, ואינו דל, עיסתי וחסר מרקם. התפריטים המוגשים לאסטרונאוטים עברו בשנים האחרונות שדרוג משמעותי, וכיום נהנים אנשי החלל מארוחות שכוללות מקרוני בגבינה, דגני בוקר עם חלב, פירות וירקות ואפילו חטיפים. מה (ואיך) הם אוכלים שם בשמיים? כתבה ראשונה בסדרה

    האדם האמריקני הראשון שהיה בתנאי חוסר-משקל מסביב לכדור הארץ, ג'ון גלן, טען שמשימת האכילה בחלל הייתה מאוד קלה, אך הוא טען שהתפריט אינו מגוון. אסטרונאוטים אחרים מפרויקט מרקורי נאלצו לאכול קוביות בגודל של נגיסה, אבקות שיובשו בהקפאה, ונוזלים צמיגים שנארזו בתוך שפופרות אלומיניום מיוחדות. הם הסכימו ביניהם שהמזון אינו מעורר תיאבון כלל ושלחיצת השפופרות אינה נעימה בשעה שאוכלים. יתר על כן, מזון באבקות מיובשות שהיה צריך להוסיף להן מים היה קשה להרטבה מחדש, ופרורי מזון מיובש יכלו להתפזר ולפגוע במכשירים.

     

    האכילה במשימות "ג'מיני" השתפרה מעט. קוביות בגודל נגיסה כוסו בג'לטין על מנת למזער עד כמה שאפשר את ההתפוררות, והמזונות המיובשים בהקפאה אוכסנו בתוך אריזות מפלסטיק על מנת לעשות את ההרטבה יותר קלה. עם השיפור באריזה באו שיפורים באיכות המזון ובתפריט. אסטרונאוטים של תוכנית ג'מיני יכלו לבחור מנות מגוונות כגון קוקטייל שרימפס, עוף עם ירקות, פודינג, ובכלל – הם יכלו לבחור שילובי מנות כרצונם.

     

    בזמן תוכנית "אפולו" שופרו איכות המזון והטעמים אף יותר. אסטרונאוטים של תוכנית אפולו היו הראשונים לקבל מים חמים, אשר עזרו להרטיב מחדש את המזון ביתר קלות ונתנו טעם יותר טוב למוצר המתקבל. הם גם היו הראשונים להשתמש ב"קערת הכף", שהייתה למעשה קונטיינר מפלסטיק שניתן היה לפתוח אותו ולאכול את תוכנו עם כף.

     

    מלאכת האכילה בחלל קיבלה תנופה אדירה בזמן פרויקט "סקיילאב", אשר בניגוד לרכבי חלל אחרים, אפשרה למהנדסים להקצות מקום לחדר אוכל ושולחן. אכילה, בשביל הצוותים של סקיילאב (3 אנשים בכל צוות), הייתה פעולה נורמאלית לחלוטין: תופסני רגליים אפשרו להם למקם את עצמם סביב השולחן ו"לשבת" לאכול. בנוסף למזלג, סכין וכף הרגילים, היו גם מספריים בשביל לחתוך עטיפות מפלסטיק. בגלל שסקיילאב הייתה יחסית רחבה והיה בה שפע של מקום לאכסון, היה בה תפריט מזון רחב למדי: 72 פריטי מזון שונים. היה לה גם מקרר אוכל ופריזר – דבר שלא היה באף רכב לפניה, וגם לא נעשה מאז בשנית.

     

    מערכות מזון במעבורת החלל

     

    סוגי המזון שאנשי הצוות אוכלים על מעבורת החלל הם לא תערובות פלא מוזרות, אלא מזון שמוכן כאן על גבי כדור הארץ. חלק ניכר מהמוצרים נמכרים באופן מסחרי על מדפי המכולת. לפי הטיסה בוחרים האסטרונאוטים לעצמם תפריט מתוך ממגוון רחב של פריטי מזון. ניתנות דיאטות בכדי לספק לכל אסטרונאוט את מאת האחוזים של המינרלים והויטמינים הדרושים להם להתמודד עם סביבה של חלל. מזונות המועלים לחלל בטיסות מאוישות נחקרים ומעובדים במעבדת מערכות מזון חלל (SPACE FOOD SYSTEMS LABORATORY) אשר במרכז החלל ג'ונסון (JOHNSON SPACE CENTERB) ביוסטון. מעבדה זו מאוישת במדעני מזון, דיאטנים, ומהנדסים. שם מוצרי המזון עוברים אנליזות תזונתיות, נערכים מחקרים לגבי השהות באחסנה, נעשות הערכות לגבי עטיפה ואריזה אופטימאלית של דברי המזון וכיוצ"ב.

     

    הערכות ומבחני טעימה נעשים עם צוות הטיסה של המעבורת כשמונה עד תשעה חודשים לפני הטיסה. במהלך הפגישות של הערכת המזון, טועמים האסטרונאוטים מגוון של פריטי מזון ומשקאות שיהיו ניתנים לרשותם במהלך הטיסה. אנשי הצוות בוחרים תפריט אישי, ומתכננים את ארוחת הבוקר, הצהריים והערב שלהם, כאשר חטיפים נרשמים כחלק מכל ארוחה. סוגי האוכל כוללים את סוגי המזון שהיו בשימוש עוד לפני המעבורת, מיובשים, מוקפאים, ומוכנים בשיטות שונות לאחסון בחלל, וגם מיני דברים הנאכלים באופן טבעי.

     

    פריטים שיש להרטיב מחדש כוללים אוכל ומשקאות. דרך אחת לחסוך במשקל במהלך השיגור עצמו היא להוציא מולקולות מים מפרטי מזון מסוימים. במהלך הטיסה, מים המיוצרים על-ידי מיכלי הדלק של המעבורת מוספים למזון ממש לפני שאוכלים אותו.

     

    מזונות ארוזים ומיובשים כוללים מרקים כגון מרק עוף ומרק פטריות מוקרם, תבשילים כגון מקרוני וגבינה ועוף עם אורז, מתאבנים כגון קוקטיל שרימפס, וארוחות בוקר כגון דגנים וביצה מקושקשת. את דגני הבוקר מגישים באריזה שניתנת למילוי מאוחר יותר במים, ביחד עם חלב רזה מיובש וסוכר, אם צריך. את המים מוסיפים לחבילה בסמוך לאכילה.

     

    החבילה עשויה מחומר גמיש כדי לעזור בדחיסה של האשפה יותר מאוחר. היא מורכבת מקערית ומכסה עם מתאם שמאפשר הוספת מים מהמטבח. סקוטש שנמצא בתחתית האריזה שומר שהיא תהיה מחוברת למגש האוכל. אחרי שהוספה כמות המים המתאימה, היא מוכנסת לתנור, אם האוכל מיועד להגשה חם, או מחוברת ישירות למגש האוכל אם האוכל מיועד להגשה קר. החלק העליון של החבילה נגזר במספריים או מוסר בסכין, והאוכל נאכל עם מזלג או כף.

     

    מזונות משומרים

     

    מזונות משומרים מעובדים בחום כדי לגרום להשמדת מיקרואורגניזמים ואנזימים מזיקים. מנות אישיות של מזון משומר כזה נמצאות בשוק המסחרי בפחיות מתכת, או שקיות גמישות מיוחדות. רוב הפרות והדגים, כמו טונה וסלמון, משומרים ונארזים בפחיות. הפחיות נפתחות בפתיחה קלה במשיכה החוצה שמושכת את החלק העליון של הפחית. פודינגים נארזים בכוסות פלסטיק. המנות היותר מיוחדות נארזות בכיסונים גמישים. אלה כוללות מוצרים כמו רצועות בקר בפטריות, עגבניות וחצילים, מנות מיוחדות של עוף, והאם. אחרי שהכיסונים מחוממים, הם נפתחים במספריים. המזון נאכל ישר ממיכלי האחסון באמצעות סכו"ם רגיל.

     

    כמה מנות בשר אינן מעובדות בקרינה, אך הן נגישות לצוות המעבורת. הן נורא דומות למנות שתוארו בפסקה הקודמת, בכך שהן מוכנות לאכילה, ורק דורשות חימום לפני האכילה. פריטים אלו נארזים בכיסונים גמישים. מזונות כמו בוטנים, חטיפי גרנולה ועוגיות מסווגים כמזון מסוג טבעי. הם מוכנים לאכילה, נארזים בעטיפות שקופות וגמישות, ניתן לפתוח אותם במספריים והם לא דורשים הכנה נוספת במשך הטיסה.

     

    תוספות לארוחה כוללות אריזות אישיות של קטשופ, חרדל, מיונז, רוטב טאקו, ורוטב פלפל חריף. בקבוקי טפטוף העשויים מפוליאתילן, מכילים בתוכם פלפל נוזלי, ומלח נוזלי. הפלפל מומס בשמן, והמלח מומס במים. משקאות באים בצורה של אבקה, וכוללים קפה, תה, סיידר תפוחים, מיץ תפוזים ולימונדה. המתאם נסגר לאחר הוספת האבקה. המתאם מכיל אפשרות להתחבר לברז המטבח להוספת מים וגם לקשית שתייה.

     

    כל מזון כלשהו מבושל או מעובד בצורה כזו שהוא לא דורש קירור. או שהוא נאכל באופן מיידי או שהוא מחומם או שמוסיפים לו מים כדי להיות מוכן להגשה. היוצאים מן הכלל הם פרות וירקות, שאותם יש לאכול במהלך הימים הראשונים או שהם יתקלקלו.

     

    שלוש ארוחות מאוזנות וחטיפים

     

    ברגע שהאסטרונאוטים בחרו את התפריט, בערך כחמישה חודשים לפני הטיסה, התפריטים מנותחים מבחינת ערך תזונתי, והמלצות ניתנות לתקן ליקויי תזונה. התפריטים מתוקנים ואז מסופקים לקבלן האוכל ביוסטון, שלושה חודשים לפני הטיסה. המזון נארז ומאוחסן במרכז החלל ע"ש ג'ונסון, בערך כחודש לפני הטיסה. המדפים והקונטיינרים שמחכים למסע נשמרים בקירור.

     

    כשלושה שבועות לפני השיגור, המזון נשלח למרכז החלל שבכף קנדי, פלורידה. שם הוא נשמר בקירור עד שמאוחסן במעבורת עצמה, שניים עד שלושה ימים לפני השיגור. מלבד הארונות והלוקרים עם המזון במגשים, לוקר עם מזון טרי נארז ומועלה על המעבורת במרכז קנדי, ב- 24 עד 36 שעות שלפני השיגור. לוקר זה מכיל מוצרי לחם, ופירות וירקות כגון תפוחים, בננות, תפוזים, גזר, ומקלות סלרי.

     

    הארונות שבהם נארז המזון מכילים מגשים הארוזים בסדר שבו הם יוצאו במשימה עצמה. תווית על חזית הלוקר מפרטת על כל תכולתו. רשת בלימה בעלת חמישה חלקים מגינה על המגשים מלצוף החוצה, בעוד היא מאפשרת לראות את תכולת הלוקר.

     

    האסטרונאוטים מקבלים שלוש ארוחות מאוזנות, בתוספת חטיפים. האוכל של כל אסטרונאוט מאוחסן בתוך המעבורת. הוא מסומן ע"י מדבקה אישית לכל אחד בצמוד לאריזות האוכל שלו. תוספת מוצרי מזון (מעין מזווה, לצורך העניין), המכילה ארוחות לעוד יומיים לכל אדם, מאוחסנת גם כן ע"ג המעבורת. פרטי מזון "מזווה" אלו מובאים למקרה שהטיסה מתעכבת באופן בלתי צפוי, בגלל מזג אוויר רע באתר הנחיתה או בגלל סיבה אחרת כלשהי שלא ניתן היה לצפות אותה.

     

     

    הכותב הוא חבר האגודה הישראלית לאסטרונומיה .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מה אוכלים בחלל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    במשימת "דיסקברי" צוייד האסטרונאוט היפני במזונות מיוחדים - כמו נודלס
    צילום: איי אף פי
    וחטיפים בטעמים שונים
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    האוכל הלך והשתפר עם הזמן והניסיון
    צילום: איי פי
    מומלצים