נושא שימור מבנים ואתרים נבדק לראשונה על ידי מבקר המדינה. המודעות לשימור תופסת יותר ויותר תאוצה והנושא מעסיק גורמים שונים, אולם אילה וקוץ בה - על פי דו"ח המבקר, גופים וחוקים רבים מעורבים בנושא והדבר מקשה על הגורמים השונים לתאם את התכנון והביצוע.
עוד מדו"ח המבקר:
| בית בוסל. עבר מפואר, הווה עלוב |
המבקר בדק את נושא שימור המבנים והאתרים באמצעות שאלון שנשלח ל-229 רשויות מקומיות. בדיקה מורחבת יותר נעשתה בתשע רשויות מקומיות -(ירושלים, באר שבע, חיפה, טבריה, פתח תקוה, צפת, שפרעם, המועצה המקומית כפר כמא והמועצה האזוריות הגליל התחתון.
בנוסף, חלוקת הסמכויות בעניין שימור אתרים בין רשות העתיקות, בין המועצה לשימור ובין הרשויות המקומיות אינה ברורה, במיוחד לגבי אתרים מהתקופה 1700-1888.
המבקר מצא כי רק 49 מ-255 הרשויות המקומיות השתמשו בכלים העומדים לרשותן וחוקקו בשנים 1958-2000 חוקי עזר המאפשרים אכיפת שיפוץ של חזיתות בתים ושמירה עליהן.
רק ב-58 רשויות מקומיות הוכנה רשימת אתרים מיועדים לשימור, ורק ב-18 מהן כללה הרשימה את כל הפירוט הנדרש בחוק. כמו כן, נמצא כי רק ב-50 רשויות מקומיות נקבעו אמות מידה להכנת הרשימה. לא ניתן להגן על מבנים ואתרים ולשמרם ללא רשימות אתרים מאושרות המעוגנות בתכניות סטטוטוריות.
נמצא כי רק בחלק מהרשויות המקומיות נבחנו הפוטנציאל הכלכלי של שימור המבנים והאתרים וההשפעות התכנוניות הישירות והעקיפות שלו על המערכת העירונית. ברוב הרשויות לא נעשו אומדנים ובדיקות לגבי עלויות השיפוץ של מבנים המיועדים לשימור ולא הוכנו תכניות לשיפוץ המבנים הללו.
פ"ת: מחליטים ללא התייעצות עם גורמי השימור
בירושלים מצא המבקר לדוגמה כי תחנת הרכבת הישנה נסגרה בשנת 1998, וביוני 2005 היה המבנה עזוב ומוזנח, ונשדדו ממנו חלקים. גם בית פרומין (משכן הכנסת הישן) הוחזק במשך שנים על ידי המדינה בלא ששוקם ובלא ששומר.
לגבי פתח תקוה, "אם המושבות", מצא המבקר כי בשנת 2004 היו עיר כ-60 אתרים מיועדים לשימור בעיקר בגרעין המושבה (הרחובת חובבי ציון ופינסקר) הזנחתם המבנים ואי-שימורם גורמים להרס מואץ שלהם. בפ"ת פועל בהתנדבות ועד ציבורי לשימור. המבקר מצא כי האחראית לתחום שימור האתרים בעירייה לא הוזמנה לישיבות הוועדה המקומית שדנו בתוכניות שבתחומן מבנים לשימור. למבקר התברר שהוועדה המקומית קבעה את האתרים המיועדים לשימור בלי תיאום או התייעצות עם גורמי השימור הפעילים. המבקר קובע כי העירייה ליצור סדר בטיפולה בנושא כולל סימנם של הבתים המיועדים לשימור בתיקי הבינוי.
לדעת המבקר, לנוכח הידרדרות מצבם הפיזי של מבנים המיועדים לשימור במרכז העיר, על עיריית פ"ת למצוא פתרונות שימור לאתרים בתוכנית למתחם זה או במסגרת תוכנית כוללת לאזור או בדרך אחרת. המבקר קובע, כי למרכז פ"ת פוטנציאל להתפתח לאזור מסחרי ותיירותי בזכות שימור האתרים, שעשוי להפוך למשאב כלכלי ולסייע ביצירת מקומות תעסוקה לתושבי העיר.
נזקים למבנים לשימור בב"ש
בבאר שבע כ-110 אתרים מוכרזים לשימור ועוד כ-300 ראויים לשימור. המבקר קובע כי הזנחה ממושכת של אתרים גרמה לנזקים שעלות תיקונם גבוהה באתרים הלאומיים - תחנת הרכבת הטורקית ובית אשל - וזירזה הריסת אתרים אחרים.
בחיפה נשמרו מבנים היסטוריים רבים. בעיר בוצעו עבודות לשימור בפרויקטים שונים, אולם יש מבנים מיועדים לשימור אשר לא טופלו ומצבם הפיזי הידרדר, כגון בית רוזנפלד, בית אמיל תומא ובית הנג'אדה.
בטבריה כ-86 מבנים ואתרים המיועדים לשימור. העירייה לא טיפלה בהם אף על פי שהייתה שותפה עוד בשנת 1988 להכנת תכנית אב לשימור לעיר.
בצפת כ-350 אתרים ומבנים היסטוריים: בתי מגורים ובתי כנסת. חלקם הרוסים, מוזנחים ונטושים. העירייה לא טיפלה במבנים ובאתרים ולא שימרה אותם, ולחלקם נגרם נזק בלתי הפיך, כגון מתחם בית בוסל, שמבניו נטושים ומתפוררים.
המועצה לשימור אתרים: דרושה חקיקה אפקטיבית
המועצה לשימור אתרים אומרת בתגובה לדו"ח המבקר על הממשלה והכנסת לפעול לאלתר לקידום הנושאים הבאים: חקיקה אפקטיבית ו"בעלת שיניים", שתגן על מבנים ואתרים ותחייב את כל הגורמים, לרבות הרשויות המקומיות, לפעול בנחישות לשימור אלה שבתחומם; העברת תקציבים משמעותיים לנושא השימור; הכנת תוכנית חומש לאיתור מבנים ואתרים היסטוריים הנמצאים בסכנת הרס ומשאבים המתאימים לשיקומם ושימורם; הענקת מעמד סטטוטורי למועצה לשימור אתרים, כדי שתוכל לפעול באופן ובגיבוי הראויים.
