הגרון העמוק של אינטל
גרונות עמוקים ברשת, מקורות מידע פנימיים שמדליפים מידע לעיתונאי הייטק, לא תמיד פועלים בתום לב. לפעמים מדובר בשיווק ערמומי
עבור אלה שהגיעו לכאן בטעות, אפתח בהתנצלות: צר לי, אבל הטור הזה לא קשור בשום אופן לסקס או פורנוגרפיה. הכותרת אמנם מזכירה את שמו של הסרט הידוע בכיכובה של לינדה לאבלייס, אבל לא לשם כיוונתי.
"גרון עמוק", במשמעות המדויקת שלו, הוא כינוי ל"מקור" שנמצא עמוק מתוך מנגנון בירוקרטי. בכיר בתאגיד או גוף ציבורי, משרד ממשלתי או גוף בטחוני, שנמצא קרוב לקבלת ההחלטות ו/או לריכוז של מידע שהוא מחליט, מסיבותיו, להעביר הלאה.
גרון עמוק כמקור עיתונאי יכול להיות שר בכיר שמדליף פרטים מתוך דיוני הקבינט, או פרקליטה בכירה שמדליפה פרטים מתוך חקירה של אישיות בכירה. גרון עמוק בהקשר של ביון עשוי להיות פקיד בכיר במנגנון השלטוני של מדינת אויב. לפעמים קוראים לזה "מרגל בכיר".
עיתונאי טוב ניכר במקורותיו, והגרונות העמוקים הם הטובים שבמקורות. אבל הם גם עלולים להיות מסוכנים מאד - בעיתונות וגם בביון.
מדליפים לכאורה
בספרו "אמנות המלחמה" מסביר גדול המצביאים בהיסטוריה, סון צו, שמה שמעניק למצביא דגול את תבונת המנצחים הוא ראיית הנולד. אבל אותה ראיית נולד לא מושגת על ידי הניסיון או בכוח ההיגיון, וגם לא בזה שמעלים את העתיד באוב.
הדרך היחידה הטובה באמת לדעת מה קורה אצל האויב היא שימוש במרגלים. סון צו חורג ממנהגו ומביא דוגמאות של שתי שושלות קיסרים סיניות, יין וצ'ו, שעלו ונפלו הודות למהלכיהם של שני מרגלים.
בתעשיית ההייטק יש לא מעט גרונות עמוקים, יח"צנים או עובדים בחברות, שלכאורה עוסקים מדי פעם בהדלפת מידע, אבל בעצם מתמרנים את העיתונאים לפרסום ידיעות בהתאם לאינטרסים של מפעיליהם. השיטה הזו עובדת היטב, בגלל הביקוש של מערכות העיתונים לחשיפות ולסקופים.
כאשר מידע מגיע באמצעות הדלפה, לכאורה, מעניקים לו חשיפה גדולה יותר. כך קורה לעיתים שכאשר ידיעה כלשהי "דולפת" לעיתונות, קשה לדעת אם זה נעשה במתכוון או בטעות.
מהלכים ערמומיים
דוגמה מאלפת מהזמן האחרון היא דליפת המיתוג והלוגואים החדשים של מעבדי אינטל הבאים. באמצע נובמבר העלה האתר הצרפתי X86 Secret ידיעה על כך ש"יונה" יוכרז בתור "Core" וכי המעבדים של אינטל יגיעו עם הכיתוב "Solo" או "Duo" בהתאם למספר הליבות. בתמונה שהציג נראו הלוגואים החדשים של החברה ושל כל מעבדיה.
כעבור יום, נעלמה התמונה ונשארה התנצלות משועשעת של בעל האתר. באתרים אחרים נרמז שאינטל ביקשה או דרשה או איימה עליו כדי שיסיר את התמונה.
בכל אופן, קשה לראות איך נגרם לאינטל נזק כתוצאה מהחשיפה הזו. לכן מתבקש לשאול: האם היא יזמה את הפרסום הזה או התנגדה לו באמת ובתמים? אני מניח שלעולם לא נדע. אבל המערכה המתמשכת בין אינטל ל-AMD כבר ניפקה כמה מהלכים ערמומיים למדי.
תדמית של אנדרדוג
במשך השנים זוהי דווקא AMD שמוכיחה בכל פעם מחדש הבנה טובה יותר ביחסי ציבור, במיוחד בכל מה שקשור לתמונות של מוצרים. בכל פעם מחדש מדהים לגלות כמה קשה להתמצא במאגר התמונות באתר העיתונות של אינטל, וכמה היא קמצנית בתמונות באופן כללי.
AMD עובדת אחרת. בכל פעם שיש מוצר חדש, עולה לאתר מבחר נאה של תמונות כדי שיהיה במה ללוות את הידיעות שייכתבו אודותיו. אני שואל את עצמי אם אין בזה משהו מתמצית סודה של AMD - מלבד הצלחותיה הטכנולוגיות כמובן - שמאפשר לה לשרוד בתחרות מול חברה שגדולה ממנה פי חמישה.
אין לה תקציבי שיווק עצומים כמו אלו של אינטל, ולא אלפי אנשים שידבררו אותה - אבל תמונה אחת הרי שווה כמו אלף מילים.
סופסוף הבינו?
דבר נוסף שללא ספק תורם לכושר ההישרדות המדהים של AMD, היא העובדה שיש לה קהילת מעריצים אדוקה. זה קשור בוודאי לאיכויות הטכניות של מוצריה, אבל גם לעובדה שהיא האנדרדוג בסיפור. ושלמרות שמדובר בחברה שמגלגלת מיליארדים, היא עדיין מצטיירת כמרדנית ומחתרתית.
אצל אינטל הגישה שמרנית וממלכתית. זה טוב בשביל למכור לציבור הרחב, אבל בתוך הגרעין הקשה של המשתמשים המתוחכמים יש רבים שתופסים את אינטל כדינוזאור מונופוליסטי, שכולו רוח וצלצולים ויחסי ציבור משומנים היטב.
דווקא בגלל זה, מפתה לחשוב שאולי מאחורי עניין הלוגואים יש סיפור אחר לגמרי. שאולי מישהו בחטיבת השיווק של אינטל הבין סופסוף שתמונה אחת שווה אלף מילים - במיוחד אם היא מודלפת בחשכת הרשת לאתר אנונימי כמעט, שממהר להסיר אותה אחרי יום.
Intel Inside. הלוגו יוחלף
מומלצים
