שתף קטע נבחר

לא יושבים על הגדר

למי טובה גדר ההפרדה? בכפר עציון מאמינים שהיא לא טובה ליהודים, לא טובה לערבים ולא טובה לטבע. גילי סופר יצא לטייל בשמורת טבע שהפכה למזבלה ותהפוך לגדר, רגע לפני שבג"ץ מחליט בעניין

הביטחוניות היא הדת החדשה, וה'גדר' היא אחד האלילים שיש לה להציע לנו. אי אפשר להימלט מן המחשבה: אם השמאל נגד ה'גדר', וגם הימין נגדה, אז מי בעדה בכלל? ומה יודעים המצדדים על "הפרוייקט" ועל התוואי שלו? לי על כל פנים, צצה הזדמנות לטייל בגוש עציון. בג"ץ הורה לעצור את העבודות על ה'גדר' ליד כפר עציון עד להחלטה בעתירה שהגישו תושבי המקום, והנה עוד טיול לפני הבולדוזרים. בשבוע הבא ייערך גם סיור לציבור בעקבות תוואי גדר ההפרדה בגוש עציון.

 

קר בהר חברון, קר מאוד, ואני יותר משמח לגלות שמנהל בית ספר שדה כפר עציון, ירון רוזנטל, יודע דבר או שניים על קפה ראוי. אנחנו מתיישבים במשרדו בשעת בוקר לראות קצת מפות מלאות קווים מפותלים בשלל צבעים ותוואים."אנחנו הולכים לנצח בבג"ץ", הוא אומר על העתירה נגד בניית הגדר על שמורת יער אבו-סודא, אם כי ברור לו שזה קרב מאסף, כי הדיון הוא על התוואי ולא על עצם הקמת הגדר. והנה אני, שמאלני בן שמאלנים, מוצא את דרכי נפגשת עם דרכו. לפתע אני באותו צד של הגדר עם מתנחל חבוש כיפה (קטנטנה). מתברר שאסיפת קיבוץ כפר עציון החליטה שהם מתנגדים לגדר המזרחית, זו שהולכת לעבור על שמורת היער. איברהים, שעסוק בהתקנת ידיות לארון המשרדי, אומר גם הוא שהוא נגד הגדר. אני לא מתרשם שזה בכדי לרצות את מעסיקו, שמראה לו בתגובה את הדרך שיצטרך לעבור כל יום בדרך לעבודה (אם ירשו לו בכלל לעבור).

 

קצת דיבורים על האיוולת והמינהלת, ויאללה לטייל. ימין או שמאל, ג'יפ של מנהל בי"ס שדה תמיד יהיה מאובק. ביציאה מכפר עציון מפנה רוזנטל את תשומת לבי למגדליה של תל-אביב הנראים באופק. היער המדובר ניצב מעל לצומת הגוש, אבל אנחנו פונים צפונה בכביש ירושלים-חברון. די מכוער מה שבנו פה בשנים האחרונות. אלפי בתים מבהיקים בלובנם ובאודם גגותיהם, לא משתלבים בנוף החום ירוק. יוצאת דופן היא דווקא בת עין. שמה יצא לה כמקום קיצוני, אך נוכחותה בנוף מתונה מאוד.

 

מי שומר על הטבע?

 

נוסעים עד מחסום אל חאדר ומשם לאורך התוואי המתוכנן לגדר ההפרדה המזרחית. מתוך הגדר של אפרתה רואים למטה את בריכות שלמה, את תל עיטם המקראי, את ארטס ואת המנזר שבפאתיו, ועוד ועוד מורדות בלתי נגועים שהבולדוזרים בדרך לקרוע. משם לכיוון מרכז אפרתה, עיר מאורכת משהו, ומבט אל נחל הפירים שהולך להיות כביש לכבוד החסימות החדשות. הנחל הזה, שנראה ואדי חקלאי של מה בכך, הוא אחת מנקודות התחלה של אחת ממערכות המים המתוחכמות שנבנו כאן בימי הורדוס. סכר עתיק סוכר את הערוץ והמים מחלחלים

ונאספים לאמה, חלק מרשת האמות שהובילו מים לירושלים. בקיץ אפשר לעשות כאן טיול רטוב תת קרקעי, ועכשיו אנחנו יוצאים מהגדר של אפרתה וממשיכים לכיוון הכפר השכן, חירבת עבדאללה איברהים.

 

רוזנטל חוזר ואומר שיחסי השכנות טובים מאוד כאן, "הערבים עוד מעבדים בתוך העיר את הכרמים שלהם". אנחנו נוסעים לכפר, שתשתיותיו תשתיות עולם שלישי. אני יורד לצלם את השקדים הפורחים. ט"ו בשבט. זה אולי יפה, אבל זה גם אומר שלא יהיה פרי השנה. ירושלים של מטה נפרשת תחתינו במרחק, מדהיישה ועד הר הצופים, המטרופולין המטורף בעולם. אנחנו יוצאים חזרה לכביש ומשם לכיוון השמורה.

 

בעלייה התלולה לאום א-טלע, גבעה שעונה לשמות העבריים "אם העליות" ו"גבעת עוז", נופל לי עוד אסימון. זה הטיול. "יש אנשים שבשבילם מה שאנחנו עושים עכשיו נקרא לטייל, מה?". אני רק מרגיש שאני נוסע בג'יפ. יורדים מהרכב, מעט כרכומים וחינניות בתה, פרח שפניו לבנים וגבו סגול. שועל קטן מציץ בנו צועדים אל התצפית המקסימה מן הגבוהה שבגבעות גוש עציון, שבראשה גם חורבה בת משהו כמו 4,000 שנה. עמק יפהפה, משבצות משבצות, רובן חומות עדיין. אני מופתע לשמוע שחלק מהמשבצות של יהודים וחלקן של ערבים - המשבצות כולן באותו סדר גודל. "אחת הסיבות להצלחה שלנו בחקלאות היא שעבדנו עם ההר, לא כיסחנו אותו", מסביר רוזנטל. אנחנו עוברים לדבר על תוואי הגדר שעומדת לקרוע את העמק שתחתינו באופן כזה או אחר.

 

בתצלום האוויר שמופיע מימין לכתבה, ניתן לראות פיתול בצורת אצבע בתוואי המתוכנן. עתה מצביע רוזנטל על השטח עצמו וטוען שוב כי התוואי החלופי שהציעו - פשוט להמשיך את הגדר בקו ישר - יהיה טוב יותר לכולם: ליהודים, לערבים ולטבע. זו גם עמדת רשות הטבע והגנים ו"זה גם יחסוך למדינה כסף". 

 

בקיצור, אני מחדד כשאנחנו גולשים במורד לכיוון יער אבו-סודא, גם אם בג"ץ יפסוק לטובתכם העמק הולך להיקרע. "הגדר הזאת מקצרת לי את החיים", הוא עונה, "ממש גורמת לי לבכות". נכנסים ליער. לא להאמין שזו שמורת טבע. מדובר באתר פיראטי לפסולת בניין. חרפה. המזבלה הזו היא שמורת

טבע מוכרזת, מה שכנראה לא מספיק על מנת שרשות הטבע והגנים תשמור עליה. אולי כי אין קופה בכניסה. רוזנטל כנראה רגיל למחזה, ורק מחווה על בית היערן ואומר: פה אני הולך להקים בית קפה.

 

היער, שנשתמר מתקופת הטורקים ועוד הבריטים הכריזו עליו כשמורה, נראה כמו עוד אחד מאלפי דונם קק"ליים, אם כי כרכום אחד, יפה במיוחד, פורח בין האורנים. רוזנטל מסביר שבנוסף לעובדה שזו אחד מיערות האורנים המנדטוריים היחידים בארץ, זוהי נישה אקולוגית. אני בעיקר מוטרד מהפסולת, שיחד עם התוכנית להעביר פה גדר גורמת לי לחשוב שכל עניין שמורות הטבע, אין לו חצי דבר עם שמירת טבע. פה ושם איזו חיננית מסמיקה מבושה.

 

מי צריך את הגדר?

 

אנחנו יורדים אל העמק היפה דרך כפר עציון, ענני נוצה נתלים בשמיים ואני סופסוף הולך לטייל. רוזנטל מוריד אותי במצפה צופית ואנחנו קובעים שיאסוף אותי שעה קלה אחר כך בכניסה לבת עין. אומרים שממצפה צופית רואים מעזה ועד חדרה. נוכח העננים אין לי אלא להצר על כך שאת השקיעה אראה מגובה פני הים. מה שתופס לי את העין אינם מגדלי גושדן, גם לא עמק האלה, הכתם הירוק עם צלחות הלוויון הענקיות שלפניו חריץ אדירים על הארץ, "גדר". דווקא המחצבה המכוערת ובית שמש טורבו שמאחוריה מזדקרות לי. תמונה שמזכירה שהחומר לא בא משום מקום.

 

טיול קצר מעל ואדי אבו ריש, הוא נחל צופית. גם פה תעבור גדר, במורדות אוכף המוכתר, נקודת ציון הכרחית למתעניינים במורשות קרב. פה ושם פריחה, הרבה ירוק מסביב, קול הנחל מפכה בואדי. אחר כך הוא גם מריח ומקציף. עם כל הביטחוניזם, מעניין מי בדק פה לאחרונה את איכות טיהור השפכים. במורד, בונים ילדי בת-עין 'זולה' על הגדה. מתנחלים בנחל. אני, מתעקש להתעניין דווקא בזהביות הפורחות אבל רק חושב על מה שסיפר לי רוזנטל קודם. בקטע הזה - כך סיפר - הם ביקשו שלא לעשות גדר פיזית אלא גדר אלקטרונית, מכ"ם. לא להאמין מה התשובה שהוא מספר שקיבלו. לא שזה לא יעיל, ואפילו לא שזה לא כלכלי. אמרו להם שאם יעשו כאן מכ"ם במקום גדר, לא יהיה להם איך לתרץ את מאות הקילומטרים שכבר נבנו.

 

אמנון נחמיאס, דובר רשות הטבע והגנים מסר בתגובה: "בחלקים של השמורה, יש זריקה שיטתית של פסולת על ידי תושבים מהאיזור. כמו כן ישנה כריתה של עצים מוגנים ברחבי השמורה. רט"ג ערכה מספר מבצעי אכיפה בשיתוף המנהל האזרחי והמשטרה במסגרתם נעצרו מספר חשודים, והם יועמדו לדין. האכיפה במקום קשה ומסובכת. רט"ג הייתה שמחה לו היה ביכולתה להגביר את מאמצי האכיפה באיזור".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מבט מהקרקע. גוש מתנגד
צילום: מעין לסם
מבט מהאוויר. תוואי הגדר
צילום: מעין לסם
מבט רטוב. ירוק אבל מסריח
צילום: גילי סופר
מומלצים