מקום לתיקון, מקום לאופטימיות

היום, יקבלו 18 ארגונים ויחידים מתנדבים את מגן השר לאיכות הסביבה לשנת 2005. הטקס, שנערך על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בשיתוף "המועצה הלאומית להתנדבות", הוא לכאורה עוד טקס משמים של יקירי הממסד. כך ודאי יאמרו הפסימיסטים.

אבל אני מעדיף לראות באירוע מיוחד זה סמל לאופטימיזם וליכולתו של המין האנושי להביא לידי תיקון עולם. כי מה שבאמת ניתן לראות בטקס, הוא אוסף מיוחד של בני אדם שלא בחרו לחיות חיים סתמיים - כי אם חיים של ייעוד. במאמר זה אני רוצה להצביע על כמה רכיבים חשובים בייעוד הזה.

ראשית, בבסיס ההתנדבות הסביבתית קיים רצון להיטיב עם הזולת. ואילו נותרנו רק עם הרכיב הזה של הייעוד, דיינו. כי אם אנו נוכחים בעשרות, מאות ואלפי פעילים המבקשים להיטיב עם הזולת, משמע יש עתיד לכדור הארץ הזה וליושבים עליו, למרות כל המפגעים והפגיעות בטבע ובסביבה.

שנית, קיימת הבנה עמוקה אצל אותם מתנדבים כי לא די לנו ברצון להיטיב, אלא יש צורך למקד את ההטבה עם אחינו בני המין האנושי באופן שיאפשר חיים בני-קיימא לחברה האנושית. מכלול הפעילות של הארגונים הסביבתיים פועל להטמעה של עקרונות הקיימות (Sustainability) בחיינו היומיומיים.

כך לדוגמה, "צוות הדסה למיחזור" מעודד את פעולות המיחזור בירושלים ומשלב בעבודה זו גם צעירים בעלי לקויות ומוגבלויות; בארגון "אדם לאדם חבר" פועלות יחד מתנדבות ערביות, יהודיות ודרוזיות המשלבות יצירת גשר אנושי עם דאגה לטיפול במפגעים סביבתיים; במסגרת "הקואליציה לבריאות הציבור בחיפה", ארגוני סביבה, אנשי מקצוע מתחומי הרפואה והסביבה ומאות רבות של תושבים אכפתיים חברו יחדיו על-מנת להפחית את המפגעים הסביבתיים באזור; ופעילי עמותת "רהט ירוקה", הארגון הסביבתי הראשון במגזר הבדואי, פועלים לקדם מודעות ופתרונות למפגעים סביבתיים ובריאותיים ביישובי הבדואים בנגב.

שלישית, הייעוד חייב לכלול חזון. כל המתנדבים המקבלים את אות ההוקרה, וגם אלה שלא, יצאו לדרך עם רעיון שבער בעצמותיהם. רעיון שאולי נראה הזוי בתחילה, אך הם פעלו בכל מאודם על-מנת להפוך אותו למציאות חיה ונושמת. ד"ר מרטין וייל, אחד הזוכים באות ההוקרה לפעילות מיוחדת, מהווה בעיניי דוגמה חיה לאופן שבו ניתן להפוך חלום למציאות.

ד"ר וייל, מנהל "קרן ברכה" מייסודם של יוסף וקרולין גרוס, הגה כבר לפני שנים לא מעטות את הרעיון להפוך את הר הזבל של ישראל, מזבלת חירייה, לפארק משגשג. ראיתי אותו מתאר את חלומו ואת אופן מימוש החלום באינספור דיוני ועדות ושדולות בכנסת. בעיניי, חלומו היה ריאליסטי לחלוטין (למרות שהגשמתו, שכללה גם הופעה של הפילהרמונית על פסגת הר הזבל, הינה מחזה סוריאליסטי לחלוטין ואלמלא נוכחתי במקום לא הייתי מאמין שדבר כזה אכן עשוי להתרחש).

לווייל נדרש להט רב על-מנת לשכנע את הרשויות השונות שהרעיון לא רק בר ביצוע, אלא גם ישנה את כל מערך החשיבה הסביבתי בישראל. כיום, פארק איילון הוא חזון בהתגשמות. קיימת כבר החלטת ממשלה להקמת הפארק, כמו גם החלטת ממשלה להקים חברה ממשלתית שתוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל. במקום כבר מתבצעות עבודות הכנה ראשוניות, ותעשיית המיחזור פועלת שם כבר כמה שנים.

בימים אלו של בחירות מתקרבות ומעבר של פוליטיקאים בכירים ממפלגה למפלגה על בסיס אינטרסים צרים, באופן שזכה לכינויי גנאי רבים ובצדק, משמח לראות שישנן קבוצות שלמות באוכלוסייה שפועלות בצורה שונה לחלוטין. פעילות מתנדבי הסביבה מעודדת את האופטימיות, ומעוררת תקווה שעדיין יש מקום לתיקון.

הרצון או התקווה "לתקן עולם" הינה שאיפה יהודית בסיסית הנהגית בכל יום, שלוש פעמים ביום, בסוף התפילה. האופטימיות, הציפייה לישועה, הן אבן יסוד ביהדות עד-כדי-כך שהתלמוד הבבלי מספר לנו במסכת שבת (דף ל"א עמוד א) מהם הדברים עליהם נתבע האדם לאחר מותו: "אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה?... צפית לישועה?...".

והפעילות הזו, של השואפים לתיקון, נושאת פרי. התמדתם מחלחלת אל תוך הפעילות הפרלמנטרית והממשלתית. בימים אלה ראינו כיצד הכנסת מעבירה סדרה של חוקי סביבה, ביניהם חוק האוויר הנקי שיזמה עמותת "אדם טבע ודין", שאמור להביא להצלת נפשות רבות, פשוט כמשמעו.

ד"ר דב חנין, יו"ר ארגון הגג "חיים וסביבה", מסכם את ספרו הנפלא "מקום לתיקון", במסר שאין כמוהו לתיאור האופטימיזם של המתנדבים שצריך לחלחל לכולנו: "אנשים דואגים לעצמם, לבריאותם, לעתידם, לילדיהם, למי שהם אוהבים. במהותם של דברים, אנשים פועלים לא כדי להרוויח יותר אלא כדי לחיות ולהרגיש טוב יותר. ואפילו בעולם החברתי ללא מקום לתיקון, שהולך ונוצר סביבנו, ישנם צרכים ממשיים שיולידו מחדש מקום כזה".

יש מקום לאופטימיות - ויש גם מקום לתיקון. ועל כך כבר אמרו חז"ל: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" (פרקי אבות, פרק ב' משנה כ"א).

• שמואל חן הוא דוקטורנט בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, מנהל פורום איכות הסביבה ב-ynet ונמנה על זוכי המגן