רבים מהחיילים האמריקניים המוצבים בעירק אינם מסתפקים במשלוח מכתבים אישיים הביתה, ופותחים בלוגים, בהם הם משתפים את העולם כולו במתרחש. מספרם הגבוה של הבלוגים הללו, שמגיע למאות, מדאיג את הצבא, שמקשיח את כללי הפרסום, כך מדווח אתר Newsday.
הבעיה היא שהבלוגים הללו, המכונים milblogs (בלוגים צבאיים, Military Blogs), שעוסקים בחוויות הקרב, בגעגועים הביתה ובשפיכות הדמים שהחיילים עדים להן, לא רק מביאים את הדיווחים משדה הקרב מיד ראשונה, אלא עלולים לסייע לאויב.
זו הסיבה שראשי הצבא מודאגים. אחרי הכל, גם לאויב יש מחשב נייד וחיבור לאינטרנט, ותמונות של טנקים מפוצצים והערות ביקורתיות מעניינות לא רק את אבא ואמא.
לדברי ג'ייסון כריסטופר הרטלי, בן 31 מהמשמר הלאומי בניו יורק, רבים הבלוגים נסגרים זמן קצר לאחר פתיחתם, וחבל. בינואר שעבר, הרטלי היה אחד החיילים הפעילים הראשונים שהורדו בדרגה ונקנסו בגין הפרת נהלי הבטיחות בבלוג שלו, justanothersoldier.com.
בזבוז זמן
מאז השנה שעברה נדרשים חיילים שמעוניינים לפרסם בלוג להגיש בקשה מסודרת לצבא, שמצידו, הקים יחידה מיוחדת שתפקידה לנטר את הבלוגים. לדברי הרטלי, שסבור שמדובר בטעות מצד הממסד, הבלוגרים הפעילים הם אלו שמביעים דעות פטריוטיות ובלתי מזיקות, ומציירים תמונה ורודה של המלחמה.
הרטלי, שנקנס באלף דולר, אינו היחיד ששילם ביוקר על רצונו להתבטא ברשת. גם לאונרד קלארק, חייל מאריזונה ששירת בעירק, נקנס באוגוסט ב-1,640 דולר והורד בדרגה לאחר שעל פי האישומים, פירסם חומרים חסויים בבלוג שלו.
סימור הרש, כתב צבאי שחשף בעבר סיפורים אודות מלחמת וויטנאם ומלחמת עירק, סבור שהמפקדים לא יוכלו לחסום את זרימת המידע באמצעות סגירת בלוגים של חיילים, ולו רק משום שקיימים אמצעי תקשורת אחרים, כמו דואר אלקטרוני, תמונות ואפילו שיחות. "הצבא מבזבז את זמנו", אמר.
