שתף קטע נבחר
 

ג'יפ גרנד צ'ירוקי - ראש אינדיאני

עם לב גרמני, תעודת לידה אוסטרית, מראה אמריקני וניחוח מזרח תיכוני, התייצב אצלנו ג'יפ גרנד צ'ירוקי חדש למבחן. מבחן בינלאומי

העובדה שמרבית האנשים שאתם מכירים, כולל חובבי רכב מושבעים, מכנים כל רכב שיורד לשטח בשם "ג'יפ", אומרת הרבה מאד על הפרסום וההילה יוצאי הדופן של המותג האמריקני. ממש כמו שפריג'ידר הפך שם נרדף למקרר, נחשב ג'יפ כבר עשרות שנים לכינוי עבור רכב המשמש יורדי שטח - נסו פעם להסביר לאיש מכירות של טויוטה כי לכנות את הלנד-קרוזר בשם ג'יפ, מהווה סוג של סתירה פנימית מביכה.


ג'יפ אמיתי עם בוץ אמיתי. ככה אנחנו אוהבים

 

גם במקרה שלנו מדובר בלא "עוד רכב מהשורה", אלא במבחן יוצא דופן. אחרי הכל, זו ספינת הדגל של המותג, הנלחם עד היום עם לנד רובר על הזכויות להקרא ממציאי רכב השטח היוקרתי. הריינג' האגדי או הוואגוניר הענק משנות ה-60. מה שברור הוא, שמאז הוצג הגרנד צ'ירוקי לראשונה (1992), הייתה ג'יפ מהמשפיעות הגדולות על תעשיית הרכב, בכל הנוגע לרכבי שטח יקרים מגרמניה, ארה"ב ויפן. גם על כך מגיע לה צל"ש.

 

הוא השתנה

 

חיצונית נותרה ג'יפ נאמנה לנוסחה המקורית, זו שעבדה גם עם הדגם היוצא. מצד שני, נראה שהיו קצת יותר מדי נאמנים. למרות שמדובר ברכב חדש לגמרי, רק מבטים מעטים נשלחו לעבר הגרנד צ'ירוקי בו נהגנו. אין ספק כי הוא אינו מחדש או מעז במיוחד. הרושם החיצוני כוחני ומוצק מבעבר, אבל היו מי שהעדיפו את הקלילות והקומפקטיות המקסימים של הדגם היוצא. עניין של טעם.

 

הדגם החדש אמנם צמח מהותית לעומת קודמו (13 ס"מ באורך, כחמישה ברוחב), אולם האווירה האינטימית בתא הנוסעים נותרה בעינה. מה שאומר כי גם נהגים ממצועי קומה יגלו חיש קל כי התקרה קרובה מתמיד, בעיקר בנהיגת שטח עם תנוחה גבוהה ושולטת לטובת הראות. התחושה מאחור לעומת זאת נוקשה מעט, צפופה מהצפוי, עם מושב נמוך מדי ומרחב מצומצם לרגליים. וזה קצת מפתיע, לאור בסיס גלגלים של 278 ס"מ (כתשעה יותר מבעבר). אפילו תא המטען אינו ענק, אך מחפה על כך בפתיחה מפוצלת של הדלת, שמשה שמתרוממת בלחיצת כפתור, תאי אחסון לרוב ושקע מתח.


העיצוב לא הולך רחוק מספיק

 

אבל הסיפור הגדול של תא הנוסעים שייך בעיקר לפלסטיק מכל עבר. ניתן היה לצפות מג'יפ שיידעו לייצר אווירה יוקרתית בתא הנוסעים, אבל הם נכשלו כאן. יריעות פלסטיק אפור מגוונים שונים וטקסטורות אחדות, החל מחלק-כהה וכלה במחוספס -בהיר עם כל מה שבאמצע. אפילו הדפנות מכוסות בפלסטיק שנראה זול מדי לרכב שכזה, ועל דמוי העץ לא נרחיב מילים. המושבים נראים נהדר עם עור איכותי וכיתוב Jeep, וזהו. 

 

ההגה מתכוון רק לגובה, תפעול התאורה מסורבל ולא נוח, מתגים אחרים - כולל בקרת אקלים מעט רועשת - נראים פשוטים מדי. מנשא הספלים בבסיס המושב האחורי נראה כאילו יתפרק בקרוב, ותפעולו גס. כאשר כל זה בא מחברה שנמצאת תחת שליטת מרצדס, אותה אחת שמייצרת את ה-ML החדש ומשווקת אותו כאן במחיר גבוה רק במעט, אי אפשר שלא לתהות מי אישר את תא הנוסעים הזה.

 

רשימת האבזור ארוכה אמנם, וכוללת אפילו פרטים לא שגרתיים כמו דוושות ומושבים (בעלי זכרונות) מתכווננים חשמלית ושפע אפשרויות לתכנות פונקציות שונות ברכב. אבל כל אלה אינם מסוגלים להסתיר את התחושה שמישהו פישל כאן, ובגדול.

 

יש מנוע

 

רק לפני ימים ספורים התפעלנו ממנוע ה-V6 דיזל של מרצדס ML החדש, והנה שוב אנחנו פוגשים בו. במסגרת שיתוף הפעולה ההדוק בין הבנות לקונצרן דיימלר-קרייזלר, תרמו הגרמנים את מנוע הטורבו-דיזל מסילה-משותפת בנפח 3.0 ליטר. כאן הוא רק מייצר פחות כוח (218 לעומת 224 כ"ס), אך הוא מציע מומנט דומה של 52 קג"מ כבר ב-1,600 סל"ד (1,400 במרצדס). חבל אם כך שתיבת שבעת ההילוכים המצוינת לא הגיעה. כאן מדובר בשניים פחות, השיכים לתיבה מיושנת יותר.


מנוע מצוין ותיבה שמסייעת בשטח

 

ואיך המנוע מתפקד? כרגיל, מצוין. למרות בידוד רעשים פחות מוצלח, המנוע הזה מתגלה שוב כאחת היחידות הטובות שאנו מכירים כיום. הוא זורם היטב, מגיב מצוין, שופע מומנט ומציע אפילו ביצועים נאים. האצה למאה אורכת תשע שניות בלבד, עקיפות מתבצעות כהרף עין, למרות ה"מחסור" בשני יחסי העברה באמצע. למעשה, רק אם תנסו להגיע לאזורי מהירות אוטובאן (לא חוקיים), תגלו הבדל גדל והולך בינו לבין ה-ML. התיבה המיושנת יחסית מציעה אפילו יתרון שאנו מאד מעריכים - בתפעול ידני היא אינה מתערבת ולא מעלה הילוך (רק מורידה). מצוין בנהיגת שטח. היא פחות נמרצת ומעודנת מזו שבמרצדס, אך פעולתה נאותה בהחלט.

 

 

עם מנוע ומשקל דומים (2,170 ק"ג) קצב שתיית הסולר לא היה שונה מהותית מה-ML. הגרנד האמריקני ילגום קצת יותר משישה ק"מ לליטר לאורך מבחן מאומץ במיוחד, אבל רק לעיתים רחוקות יגיע ל-8 ק"מ לליטר, אפילו בנסיעה רגועה.

 

עם הפנים לכביש

 

אנשי ג'יפ מספרים כי בפיתוח הדגם החדש, התמקדו בשיפור התנהגות הכביש, מחסרונותיו הידועים של הדגם היוצא. לכן הוחלף מנגנון ההגה בגל משונן "עכשווי", הסרן החי מלפנים פינה מקום למתלים עצמאיים וכיול המתלים הפך "אירופי" יותר. כדאי לציין כי בניגוד לגישה הרווחת כיום ברכבי כביש-שטח יוקרתיים, בג'יפ העדיפו שלא לצייד את הגרנד במתלי אוויר נשלטים אלקטרונית, למרות יתרונותיהם בהתאמה מיידית לשטח ויצירת מרווח גחון משופר. זאת מכיוון שהיו מעוניינים להמנע מהמורכבות של תוספת מערכות אלקטרוניות. הוגן בהחלט.

 

על הכביש מורגש שיפור משמעותי לעומת הדגם היוצא. ההיגוי נחוש ומהיר יותר, גם אם לעיתים קרובות הוא מעורפל לטעמנו. השליטה בתנודות הגוף שופרה בפירוש, אך כבישים משובשים עדיין מוציאים את הג'יפ מדעתו. מערכת ההנעה הכפולה המוערכת (בצדק גמור) של ג'יפ מעניקה חלוקת כוח נכונה ואחיזה מרשימה גם עם צמיגים דו-שימושיים. ההתנהגות צפויה בהחלט ובטוחה למדי.

 

אבל, זה בפירוש לא ברמה אליה הורגלנו מיצירות עכשוויות (וגם וותיקות יותר) של תעשיית הרכב האירופית. מרצדס ML, ב.מ.וו X3 או X5, פולקסווגן טוארג. כולם נמצאים פחות או יותר באזורי המחיר, המחייה, וקהל היעד של הגרנד צ'ירוקי, אבל מציעים דינמיקה טובה משמעותית. אם במישור המתלים או ההגה.


רמת הנוחות טובה. ורעה. ומה שבטוח - שהיא לא אחידה

 

גם בסעיף נוחות הנסיעה אין לג'יפ בשורות. הנוחות בנסיעה עירונית טובה, אך הופכת לסבירה בלבד בכבישים בינעירוניים, ופחות מכך כאשר מגיעים לכבישים משובשים יותר. כאן מורגשת הפשרה הגדולה שעשו שם, עם הבחירה במערכת מתלים קונוונציונלית. ובאותה נשימה, רבותי בג'יפ, הגיע הזמן לשפר את מערכת הבלימה הנרפית, עם דוושת בלם בעלת מהלך ארוך מדי, חסרון בתחושה ואובדן כוח מהיר מדי.

 

בשטח? נתון מרווח גחון של 21.6 ס"מ בלבד, נראה מעט נמוך. בעיקר כאשר מרבית המתחרים מסוגלים להניף עצמם מעלה בהינף מתג. אבל נהיגה מעט יותר מחושבת, תפתיע גם עכברי שטח מנוסים. הגרנד בהחלט מרגיש מצוין בשטח. מערכת ההנעה הכפולה מתפקדת מצוין, מפעילה באופן אוטומטי נעילות דיפרנציאל כאשר היא מזהה צורך בכך.

 

מצד שני, כאשר הנהיגה בשטח מהירה יותר, על שבילים למשל, מתגלה חלקו הקדמי של הגרנד כחסר יכולת שליטה על התנועה מעלה-מטה. ריסון התנועה נרפה מדי, ומכריח האטה מיידית והמתנה לרגיעה. שוב, גם כאן, מתחריו המודרניים מכל עבר, מציעים יכולת גבוהה בהרבה.

 

היי הצ'יף

 

ראשית, גילוי נאות. מאד רצינו לאהוב את הגרנד צ'ירוקי החדש. אחרי הכל, הוא בא ממותג שאנחנו מאד-מאד מעריכים, עם המון הילה וקסם. הוא גם מחליף רכב ישן למדי שעבר זמנו. מה יכול להיות רע? ג'יפ הרי שיפרה באופן משמעותי כמעט כל תחום במכונית הדגל שלה. היי, השת"פ עם מרצדס אפילו הביא מנוע דיזל מהטובים שיש כיום לתעשייה. ולכן (רק לכן) אנחנו מוכנים לוותר על מנוע בנזין גדל-נפח ורב-צילינדרים, לו אנחנו מצפים בדרך כלל. 

 

אלא שהפער בין ג'יפ לתעשיית הרכב האירופית הפך גדול עוד יותר משהיה בעבר. השיפור שביצעה לא רק שאינו סוגר את הרווח הגדול מדי. בהתחשב בכך שמדובר ברכב חדש לגמרי - הוא אף מגדיל אותו. הסיבה לכך היא בעיקר תג-מחיר של לא פחות מ-440,000 שקל (זהה גם לבנזין). הוא אמנם זול ב-10% עד 15% ממתחריו הישירים והמאד-מוערכים, אבל אלה באמת מציעים הרבה יותר בכל תחום שתעלו על דעתכם. נכון, לא קוראים להם ג'יפ. וזהו.
גיפ גרנד צירוקי

ג'יפ גרנד צ'ירוקי
שם יצרן ודגם ג'יפ גרנד צ'ירוקי CRD
מנוע 6 צילינדרים ב-V עם 24 שס', טורבו-דיזל
נפח 2,987 סמ"ק
הספק מרבי 218 כ"ס ב-3,800 סל"ד
מומנט מרבי 52 קג"מ ב-1,600 סל"ד
תיבת הילוכים אוטומטית, חמישה הילוכים
אורך 474 ס"מ
רוחב 186 ס"מ
גובה 172 ס"מ
בסיס גלגלים 278 ס"מ
משקל 2,195 ק"ג
תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) 11 ק"מ לליטר
מהירות מרבית 200 קמ"ש
100-0 קמ"ש 9.0 שניות
אחריות 36 חודשים
מחיר 440,000 שקל

כוכבי מבחן ריסוק

(דירוג NHTSA)

חזית: נהג-5; נוסע-5. צד: מושב קדמי-4; מושב אחורי-5. דירוג התהפכות: 4

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ג'יפ גרנד צ'ירוקי
צילום: רועי צוקרמן
הררי פלסטיק לא מחמיאים
צילום: רועי צוקרמן
יכולת שטח טובה
צילום: רועי צוקרמן
כך צריך להיראות רכב שטח
צילום: רועי צוקרמן
וזה אחרי הרבה קרצוף ושפשוף
צילום: רועי צוקרמן
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים