צל כבד

גם אם ראש הממשלה ייצא, בדרך נס, ללא פגע, מצבו הפוליטי השתנה. האירוע המוחי הראשון שעבר, לפני כשבועיים, עורר ספקות. האירוע אמש היה חמור יותר והיה שני בסדרה: הוא הטיל צל כבד על יכולתו לחזור ולתפקד בקרוב ולעמוד בעומסים המוטלים על ראש ממשלה בישראל לאורך קדנציה נוספת. מפלגת קדימה, שנרשמה אתמול רשמית, נולדה כמפלגה של איש אחד. שרון היה המנהיג והמסר. הצל שהוטל אמש על מועמדותו של שרון משנה מקצה אל קצה את מצבה של קדימה בקלפי. גם אם שרון ימשיך לתפקד, הוא יהיה חייב לשכנע את הבוחרים שמפלגתו מסוגלת להנהיג את המדינה בלעדיו.

ממלא מקומו של שרון, אהוד אולמרט, הוא מועמד ראוי. בצמרת קדימה יש אישים נוספים שיש להם הכרה ציבורית

וניסיון ממלכתי, ביניהם ציפי לבני, שמעון פרס, מאיר שיטרית, שאול מופז, אבי דיכטר ואחרים. מהיום יבחן אותם ציבור הבוחרים בעיניים אחרות. חומרת מצבו של שרון טורפת את כל הקלפים הפוליטיים. היא דוחה, בין השאר, את התפטרות שרי הליכוד. היא ממתנת את הטון הכללי במערכת הבחירות. מחרפות וגידופים עברו יריביו של שרון לתפילות. הרעש סביב הכסף שקיבל או לא קיבל מאיל הקזינו האוסטרי מרטין שלאף נדם באחת.

מוקדם לסכם את הקריירה הציבורית של שרון, את הישגיו הצבאיים והמדיניים, את תרומתו לעוצמתה ולהצלחתה של ישראל, את הדרך שעבר, את המשגים שעשה, את מעלותיו וחסרונותיו. אבל אפשר לומר בשעה הזאת, שלבודדים מבין מנהיגיה של המדינה היו הביטחון העצמי, קור הרוח ואומץ הלב שהפגין בשתי הקדנציות שלו כראש ממשלה. לאורך כל הקריירה שלו, מאז שהיה קצין צעיר, שאף להידמות לאיש הנערץ עליו ביותר, דוד בן-גוריון. בשנים האחרונות הוא דמה לו, יותר ויותר. מי שלא רצה את שרון כיורשו של מנחם בגין, קיבל אותו כיורשו של בן-גוריון.