פתאום כולם נהיו נוירולוגים

אריאל שרון נפגע במוחו; מוח הוא איבר גוף הכי מסובך, הכי לא מוכר. אנשים מקדישים עשרות שנים מחייהם ללימוד המוח, כחוקרים וכרופאים. זהו תחום התמחות מקצועי לעילא ולעילא, הרבה יותר מקצועי מתקשורת, מחשבים, אבטחת מידע וסחר באופציות ומכשירי הון עתידיים. אף-על-פי-כן, מאז אושפז לראשונה ראש הממשלה, נדמה שרפואת המוח - הנוירולוגיה - היא ענף המדע שבו התמחו רוב אנשי התקשורת, הפוליטיקאים ואישי הציבור בארץ.

מבלי להניד עפעף ובלי שמץ של מבוכה, הם משמיעים בפרהסיה קביעות נחרצות, חלקן שיפוטיות, בנושאי המוח. הם משתמשים בחופשיות ואפילו בלוליינות מעוררת קנאה בביטויים ובמונחים הנלמדים בשנה האחרונה של התמחות בניתוחי המוח. אני מתבונן בהם פעור פה: מאיפה, לכל הרוחות, הם יודעים ומבינים את מה שהם אומרים?

בעקבות מובילי דעת הקהל סיגל לעצמו גם הרחוב הישראלי, במהלך של ימים בלבד, את השיח הנוירולוגי המורכב ביותר.

 פתאום, כולנו נוירולוגים; נשים וגברים בתור לקופה בסופרמרקט מחליפים ביניהם אמירות רפואיות מרחיקות לכת בנחרצות של מה-זה-מומחים. מדהים עד כמה אנחנו גאוני-מדע; עכשיו כולנו יודעים בוודאות גמורה שכן היה צריך או לא היה צריך לתת לשרון תרופה כזו או אחרת, ושרופא זה או אחר "גרם לנזק בלתי הפיך". רק לפני חודש לא היה לרובנו מושג ירוק מה ההבדל האמיתי בין שבץ מוחי לשטף דם במוח, למשל.

האמת: לא כולנו נוירולוגים. ההפך הוא הנכון. מלבד קומץ של נוירולוגים ורופאים מומחים, כולנו בורים ועמי ארצות במדעי המוח. לא בושה להודות בכך. אבל בושה ואפילו חרפה להעמיד פנים של התמצאות בנושאים מדעיים מורכבים. בושה וחרפה להפריח לאוויר הצח של השיח התקשורתי והציבורי ביטויים הלקוחים הישר מסדרת ספרי ההדרכה הפופולארית: "איך לבלף עם..." (אף שלמיטב ידיעתי, אין ספר שכותרתו "איך לבלף עם נוירולוגיה"; אפילו הבלוף נחשב כאן למסובך מדי).

בחרדה רבה אני מסתכל באחרונה על היווצרותה של פירמידה הפוכה חדשה בתקשורת: על בסיס צר מאוד של פירורי מידע

 ועובדות מקוטעות, נבנות מעלה-מעלה קונסטרוקציות שלמות של דעות. אין רע בעיתונות "דעתנית", בתנאי שהיא נשענת על בסיס רחב של אינפורמציה בדוקה ומהימנה. יש רע כשהדעתנות מחליפה את העובדתיות ובאה במקומה, וכאשר נקיטת עמדה נחרצת לא מחייבת את הנוקט או הנוקטת ללמוד את העניין לעומקו. וכשהבכורה של "דעתנות" על "עובדתיות" הופכת לנורמה ציבורית ותקשורתית, כולנו מתחילים לפתע לדבר "כמו נוירולוגים" או - להבדיל - "כמו כלכלנים". כי כשהחוצפה מחליפה את הידע, הבורות משתלטת עלינו.

עוד בבלוג של סבר פלוצקר: שוק ההון גילה אחריות ובגרות