פריז לנפש ולרוח

לנפש

בגדים

Lanvin

15, rue du Faubourg Saint Honore

טל': (44713333) 01

בית האופנה של ז'אן לנוון סוחב כבר 106 שנות יוקרה ברחוב הכי עסיסי בעיר. גם אם בסוף נקנה שם רק בושם זעיר או נבקש שקית, אין שום סיבה שלא נלך לדרוש בשלום אחינו הכשר - מעצב-העל אלבר אלבז. ולא, הוא לא יהיה שם.

אלבז הצטרף ללנוון בדיוק לפני שנה וניפק אוסף שרק בנות עם עיניים מלוכסנות יכלו להרשות לעצמן. החורף הוא יעשה כנראה בדיוק אותו דבר. אז נוכל להיכנס כדי להתרשם, לחטט בעניין בהיצע שמסביב, למדוד משהו או סתם לעבוד על שרירי רצפת האגן.

אכזרי: אם רק היינו נמשכות לגברים עם ירכיים מתחברות, הכל היה נראה אחרת.

אפשרי: לחשוב על זה שוב ושוב, להכות על חטא, משהו בסגנון הזה.

נעליים

Kabuki Femme

25, rue Etienne Marcel

טל': (42335565) 01

קבוקי מעביר בסלקציה רק בגדי מעצבים ואביזרי מעצבים, והיתרון הגדול שלו הוא האוסף: כאילו מישהו חרש בשבילך בוטיקים נבחרים, סינן טוב טוב ובסוף ריכז את המיטב בחלל אחד. הקומה התחתונה מוקדשת לכל מה שהוא לא בגדים: פראדה, מיו-מיו, פריזוני וקוסטום נציונל

לא לשימוש עלמה פריז

 הם רק כמה מהנאספים במקום, לצד ברברי, פנדי, וקורבנות אחרים לתעשיית החיקויים. טווח המחירים דווקא ממש מקורי.

אכזרי: מגפי קיץ. עכשיו בסייל!

אפשרי: לא ולא. לחלוטין בלתי אפשרי.

עוד בגדים

Antik Batik

18, rue de Turenne

טל': (44780200) 01

מגמת הנוחות המכוערת לא פסחה גם על פריז, אבל כאן, באורח מוזר, היא די נסבלת. אחד מנציגי התופעה הוא אנטיק בטיק, מותג צעיר יחסית שכנראה מתפרנס לא רע: הוא מרוח על מטראז' לא קטן במארה, וכל ה"בונז'ור מאדאם!" שלו יוצאות להפסקת צהריים כל יום ב-13:00 בדיוק, אחרי 47 דקות עבודה.

אם תגיעו בזמן תמצאו שמלות וחולצות צבעוניות, בעיקר מכותנה, משי, שיפון ושאר סיבים טבעיים, בעיצוב לא מורכב ולא מתחכם. התיקים דווקא מתוקים עד יפים ממש - אם כי הם עשויים להביך אתכן כבר באביב הבא.

אכזרי: הגורל.

אפשרי: שוגר דדי. גם נוח, וגם נורא אופנתי כבר שתי עונות.

קוסמטיקה

Sephora

70-72, Boulevard des Champes Elysees

טל': (53932250) 01

כל כונפות העולם מתאחדות לרגע בנקודה אחת בשדרות שאנז אליזה, והן יודעות למה: אין עוד אסם טיפוח בסדר גודל כזה בעיר. למרות הריח - תמהיל איום ונורא של אלפי התזות טסטרים וארומות פרטיות - שווה להיכנס, להצטייד בסל המתכת הקטנטן, לרסס כמו כולן, למשוח פה ושם, ולהביא הביתה את כל החידושים שינחתו כאן בעוד שלוש שנים או לעולם לא.

אכזרי: המדף של La Prairie. גם שם הוא מיועד רק לבנות המירויות.

אפשרי: או דה טואלט Jardin Sur Le Nil של הרמס, 75 יורו, לחובבות החמוצים.

נייר

Bag Magazine

רחבי העיר, כבר תמצאו

מי שחפצה במורה דרך ידעני ומסור תשקיע מיד באימוץ המדריך הזה, שרואה אור רק ארבע פעמים בשנה. מלבד העיצוב המבריק והמינימליסטי נחשף בו כל המידע הנחוץ מדי עונה: החנויות החדשות מכל סוג ועניין, הטרנדים הצרכניים, מקומות הבילוי הראויים ושאר סוגיות שעוסקות בטובין. המגוון האינסופי הזה ממופה לפי רובעי העיר שמשתתפים בסצנה, מאויר לשמחת המשתמשת ויעיל מאין כמוהו. וכן, יש גם כתבות, אבל הפרנץ' של חלקנו קצת גבולית.

אכזרי: הסטיילינג. במילה אחת: מופת.

אפשרי: להתחיל לדברליץ. למרות שמסתדרים עם הטקסטים מצומצמים באנגלית.

אוכל

Poilane

8, rue Cherche Midi

טל': (42335565) 01

פייר פולאן ייסד את היכל הפחמימות שלו ב-1932, עוד לפני שחשבו על רזיסטנס ועל אטקינס. מותג הבית הוא לחם לבן ואוורירי שמסתתר בקרום קשוח, אבל אחרי 73 שנות בצק נוספו לו כמה אחים למדף.

אין נפש בריאה שתוכל להתעלם מהריח שמציף את המקום בשעות היום, והאמת היא שאין שום סיבה: זאת בדיוק הנקודה לעצור את ההשקעות באזור Midi Cherche ו- Grennelle, לעמוד יפה בתור כאילו לא מחאנו כפיים בנחיתה - ולהעמיס. ימים א'-ג', בשעות 18:00-8:30.

אכזרי: לראות מה קרה לגזרה הפריזאית בשנים האחרונות. פטיטיזם, איך לומר, הוא לא מגמה מרכזית.

אפשרי: מצד שני, היה ממש נחמד אם גם אנחנו יכולנו להשאיר את התחת בבית.

לרוח

קלאסי

Musee Picasso

Hotel Sale, 5 rue de Thoringny

טל': (44671111) 01

קלאסיקות אמיתיות נחות במוזיאונים כמו הלובר והאורסיי, אבל שתקום מי שעוד לא ביקרה באחד מהם לפחות. מוזיאון פיקאסו פתח את שעריו רק ב-1985, כשהצרפתים החליטו שהאוסף שלהם מספיק מכובד. המקום הוא אחד הבתים הכי יפים במארה, ובפנים מוצגים מפעליו של הגאון מזווית פחות מוכרת: אוסף פסלים ועבודות קדרות, ואוסף פרטי של מסכות אפריקניות ועבודות של דגה, מאטיס, סזאן והאחים לנשק.

באגף הציורים יש לצד הכחולה והוורודה גם פורטרטים של מארי תרז ודורה מאר מתקופת מלחמת האזרחים בספרד, ועבודות שנוצרו כעבור עשור, כשהאיש קצת ירד מהפסים וחשב שקומוניזם זה רעיון נחמד. אגב, מומלץ לבדוק גם את התערוכות המתחלפות. אומרים שאחת האחרונות היתה של פרנסיס בייקון, אבל ראינו ממנה רק גב של תיירים.

מתי: ד'-ב', 18:00-9:30, בחורף עד 17:30. 5.50 יורו.

אולי: נודה שפיקאסו זה יופי, עם כל הציצי בעין והאוזן בצוואר, אבל גם הבוטיק של Zadig & Voltaire (ב-rue des Francs Bourgeois ,42) לא רע.

ספרים

Taschen

2, rue de buci

טל': (40417922) 01

להשקת בוטיק הספרים הזה חברו בית ההוצאה  הגרמני Taschen והניג'ס פיליפ סטארק לפני חמש שנים, וטוב עשו. מיטב כותרי האמנות, העיצוב, התרבות והלייף סטייל מונחים שם על מדפי מתכת ועץ כבדים, וכשהאקלים מאפשר הם גולשים החוצה לרחוב Buci העמוס, נערמים על שולחנות פושטיים ומתמסרים להמון ידיים. והכי חשוב: שלושה צעדים משם יש גלידה ממש טובה.

מתי: א'-ה' 20:00-11:00, ו' ושבת עד חצות.

אולי: מי שקונה מתנה לדודות שלא תתפתה לעטיפה של ספר תמים על חתולים: בפנים מתועדת ההיסטוריה המאוירת, המצוירת והחרוטה של הכוס.

עוד אוכל

Fish – La Boisonerie

69, rue de Seine

טל': (43543469) 01

בעקבות התחזקות המטבע האירופי נימנע מתסבוכת נוספת, ונסתפק בבר יין קטן ונעים. למרות שהמומחיות של המקום היא דגים ופירות ים, גם זוללות יונקים ישבעו, ואם לא - שישתכרו. תפריט היינות בעיקר צרפתי, הבעלים ניו זילנדי, הדגים דגים, הצלחות שפויות עם נטייה קלה להפרזה, ומנת הסיבאס (bar) לא פחות ממושלמת. וגם אם לא תשאלו ימליצו לכן על חנות היינות של Fish, וכדאי שתלכו. היא באמת ראויה.

מתי: כל השבוע, מהצהריים עד הלילה. חובה להזמין מקום מראש.

אולי: על הבר, ממש משמאל לכניסה, נמצאת הפינה הכי אסטרטגית במקום: שני מושבים ואחת תצפית משובחת.