ברזיל: חודשיים עבדות תמורת כדור נגד כאבים

לא רק קרנבל. יותר מ-4,000 עבדים שוחררו בשנה שעברה על ידי שלטונות ברזיל, כך עולה מדו"ח שפורסם לאחרונה וצוטט היום (ב') בעיתון הבריטי "גרדיאן". פעילי זכויות אדם במדינה טוענים שמדובר בקצה הקרחון בלבד.

שירות התעסוקה של ברזיל גילה כי אנשיו פשטו על 183 חוות, המספר הגדול ביותר מזה עשור. 4,133 עובדים שהועסקו בחוות אלה בתנאי עבדות, שוחררו. 7.4 ריאל (כ-3 מיליון דולר) ניתנו לקורבנות כפיצויים.

"ממה שאנו יודעים, מדובר בקצה הקרחון", אמר הרב ריקרדו רזנדה, פעיל מרכזי הנאבק בעבדות בברזיל. על אף שהעבדות בוטלה רשמית בברזיל בשנת 1899, האב רזנדה טוען ש-25 אלף - המספר בו נוקבים הרשויות בדיונים על מספר העבדים במדינה, רחוק מהמציאות. "המספר האמיתי הוא אולי 250 אלף", הוא אומר.

שוק העבדים בברזיל פרח בתקופת הדיקטטורה הצבאית בשנות ה-60, כשהוקמו איזורי פיתוח תעשייתי לאורך האמזונס. מאות יזמים עברו לאזור היערות והקימו חוות לגידול בקר תצרוכת חקלאית. בעלי הקרקע העשירים העסיקו מתווכים, "גאטוס", שמצאו עבורם כוח עבודה זול בקרב הקהילות הכפריות העניות.

עבדים ששוחררו סיפרו כיצד באו המתווכים לכפרים ופיתו את הגברים ברשיונות עבודה ובאפשרות לשלוח כסף הביתה. אך כשהפועלים הגיעו לחווה, הם גילו שהם חייבים למתווכים כסף עבור הבאתם למקום ועבור הלינה והאוכל. עד היום טוענים בעלי החוות שהם מעסיקים אנשים לא מתורבתים ומעניקים להם מקום לינה ואוכל תמורת העבודה.

"פעם ריאיינתי עבד שכשחלה במלריה קיבל מהמעסיק שלו כדור נגד כאבים, ואז נאמר לו שהוא יצטרך לעבוד במשך חודשיים כדי לשלם עבורו", סיפרה השופטת ניידה דה אוליביירה, שמתמחה בהבאת בעלי קרקעות ומתווכים לדין. "שאלתי אותו 'מדוע אתה לא בורח?'. הוא ענה לי 'לאן? אין לי כסף ואני לא יכול ללכת הביתה ככה'".

המאבק בעבדות הוצב במרכז סדר היום עם עלייתו לשלטון של הנשיא לולה דה סילבה בברזיל ב-2002. שנה לאחר מכן הוא השיק תוכנית ארצית שכללה רשימה שחורה של חברות המעסיקות עבדים.

ואולם, פעיליי זכויות אדם בברזיל טוענים שחומה של חסינות עדיין מגנה על חברות רבות, ומזהירים שעד שלא יחוקק חוק שמאפשר החרמת קרקעות, העבדות תימשך. כדוגמה לכך הם מזכירים את הסנטור ז'או ריביירו, שנקנס אשתקד ב-760 אלף ריאל (330 אלף דולר) לאחר שהתברר שהוא מחזיק בחוותו 38 גברים.