אם יקרא ממלא-מקום ראש הממשלה את נחלי המילים שהחלו לזרום אודות מורשתו של שרון, בעת שזה נאבק על חייו, הוא יוכל לגלות באופן לא מפתיע, כי זכה לאהדה בקרב הציבור הישראלי בשתי תקופות בחייו: הראשונה, במהלך שירותו הצבאי, בו הפגין מנהיגות, יצירתיות ונחישות שהפכו סמלים במורשתו של צה"ל. השנייה, בשלוש השנים האחרונות, בהן זכה באופן פרדוכסאלי לעדנה על צעד שביצע בניגוד גמור לתפישותיו ועל הצהרות בדבר נכונותו לתקן את הטעויות שבעצמו עשה.
באם יבקש, לא יוכל אולמרט להנות מהיסטוריה דומה. הוא צמח כל חייו במערכת הפוליטית המפלגתית, ונעדר את מידת הסמכותיות והמנהיגות בתחומים המדיניים והביטחוניים ממנה נהנה שרון בשל עברו הצבאי. הוא חסר את ה"בולדוזריות" של שרון, שהניעה את מפעל ההתנחלויות והמאחזים הלא חוקיים, כמו גם את תחילת פירוקם. הוא לא יזכה לעדנה באם ישנה תוך כדי כהונתו את מהלכיו. אך לכל הפחות, בהתחשב בעובדה שאין הוא יכול לפתוח במהלכים היסטוריים טרם זכייתו באמון הבוחר, רצוי שיימנע ממלא-המקום כבר כעת ממהלכים שיטרפדו בבוא העת כל מהלך שכזה.
ראשית, עליו לעצור את דריסת החוק המשתוללת בשטחים. כוחו לא יעמוד לו בעתיד לעצור את התופעה שחצתה זה מזמן את הקו הירוק ששרון ביקש למחוק. כדי להצליח מחר בהנחיית הגורמים אשר ביכרו להשלים עם הפרת החוק, עליו להנחות עוד היום את שר הביטחון להפסיק להתחכם עם פסיקות בית-המשפט העליון, ולמלא אחריהן ביחס להריסת המבנים בעמונה, כמו גם בשאר המאחזים הבלתי חוקיים; לפתוח את השוק הסיטונאי בחברון ולהחזיר את חיי התושבים שם למסלולם; לאכוף את צווי המינהל האזרחי, שתחת אחריותו, לעצירת הבנייה הבלתי חוקית במודיעין עלית ובהתנחלויות אחרות - תופעה שעל פי דו"ח המבקר מהחודש שעבר, פושה גם ברבות מהרשויות המקומיות בתוככי ישראל; לאפשר לפלסטינים למסוק את זיתיהם ולהגן עליהם מפני התנכלויות חלק מהמתנחלים, שמספרן הגיע ב-2005 ל-672 תיקים.
על אולמרט להנחות את שרת המשפטים, ציפי לבני, לפרסם מיד את סיכום פעילות הוועדה שעסקה בדו"ח המאחזים הבלתי מורשים בראשותה - ולממשו. לבני מצידה חייבת להכיר בעובדה כי רק ממשלת ישראל יכולה להקים יישובים ולשאת באחריות לכך, וכי הממשלה אינה יכולה להתחבא מאחורי גבם של גורמים מטעמה או גורמים אחרים המפרים את החוק דרך קבע כמעט, כפי שפורסם בדו"ח ששון.
שנית, כראש העיר ירושלים בעבר, יודע אולמרט כי לא נדרש לחלק את מה שכבר מחולק, וכי עתידה של מזרח ירושלים להתחלק בין שתי המדינות. באם היה עד למושב שהוקדש לה בכנס הגיאוגרפי השנתי האחרון, היה משתכנע כי עליו לעצור את בניית החומה בתוואי הנוכחי, הפוגע בעתידה של ירושלים להיות בירה עברית הנהנית מחוסן כלכלי ושתושביה נהנים מביטחון אישי. כראש הוועדה שמונתה לטיפול במרקם החיים הפלסטיני, אשר נהרס עקב בניית החומה, הוא יודע כי המעברים המתוכננים והרחוקים עדיין מלהיבנות לא יצילו את מזרח ירושלים הערבית מקריסה חברתית וכלכלית עקב ניתוקה משאר הגדה. זו הופכת לעיר במצוקה כלכלית וחברתית חריפה יותר מזו של היום, על כל ההשלכות הלאומיות, הבינלאומיות והביטחוניות. עליו לחסוך את מאות מיליוני הדולרים הללו להגדלת מספר מקומות העבודה, להגדלת שיעור המועסקים ולשיפור מערכת החינוך בבירה עצמה.
שלישית, כשר אוצר, מכיר אולמרט את המיליארדים שנדרשו להתנתקות מעזה. הוא גם יודע כי במקביל לפינוי, עלה מספר
המתנחלים בחצי השנה האחרונה בשטחי יהודה ושומרון במספר זהה, שעלות פינוים בעתיד תבוא על חשבון המשימות הלאומיות בתחום החברה, הכלכלה, הבריאות והחינוך. לכן, עליו לרסן את הבנייה בהתנחלויות, כפי ששרון התחייב בפני האמריקנים, ולעת עתה ראוי היה כי לפחות ישלים את הטיפול בקליטתם המלאה של מפוני גוש קטיף בתחומי מדינת ישראל.
בתפקידו החדש - ונאחל לו הצלחה - על אולמרט להימנע מלפעול מתוך שיקולי בחירות קצרי טווח. כל "עז" שיאפשר את כניסתה הביתה בימי כהונתו הנוכחיים, תעלה לו ולמדינת ישראל עשרת מונים בהוצאתה. וככל שיאחר בפעולתו, עלול מספרן הרב של ה"עיזים" להביא לקריסתו של הבית כולו.
אלוף-משנה (מיל') שאול אריאלי, מיוזמי הבנות ז'נבה
